הבלרינה שלי

דמעות ואלכוהול

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט של ריילי

מה לעזאזל, השאלה היחידה שנמצאת לי בראש כרגע, אני רוצה לבכות, אני רוצה לברוח, אני כל כך כועסת, היום החלטתי, היום זה היה היום שרציתי לספר לאנטוניו על ליאם, הראש שלי היה כל כך מוטרד בימים האחרונים, ניסיתי לתת לעצמי קצת זמן ולחשוב אבל כנראה לו היו תוכניות אחרות, כי ברגע שהתקדמתי לחדרו ראיתי את האישה הבלונדינית מלאת הניתוחים בפתח דלתו, הרגשתי כל כך מטומטמת, כל כך טיפשה, בחיים שלי לא תכננתי להגיע למצב כזה, הרגשתי כל כך פגועה, זה לא שקבענו שהקשר שלנו בלעדיי אבל לא ציפיתי לכזאת בגידה, נפשית, אני מרגישה מזעזע, דווקא שחשבתי שהכל מסתדר זה הלך לפח, הרגשתי כל רגע ורגע שהלב שלי נשבר, שראיתי אותה נמרחת עליו, שראיתי איך הוא לא העיף אותה, סבלתי מספיק, עפתי משם והרגשתי כל כך מגעיל.

אני עוד חשבתי איך לא לפגוע בו שאספר לו על ההודעה של ליאם, אבל הוא כמו בן זונה הלך לאחת מבובות הבראץ שלו, כנראה אני לא מספקת אותו, הרי מה ציפיתי, הוא גבר שזקוק לזיין, לא זקוק לא לזוגיות לא למערכת ולמסגרת חמה וטובה, הוא זקוק לזיונים קרים מהצד, כמו כולם, אני לא מבינה למה דווקא לי זה קורה, מה אני עשיתי שזה מגיע לי.
דמעות חמימות יורדות במורד פניי, אני מרגישה כל כך אבודה, תקועה בתוך מחשבות, לא חשבתי שהוא יהיה כזה, באמת חשבתי שהוא יהיה שונה, שהוא לא יפגע בי, אז למה הגענו למצב כזה, כנראה שטעיתי, לא הייתי אמורה לתת לעצמי להיפתח אליו כל כך, לעזאזל.

הראש שלי כואב, פועם מכאבים, הכוחות שלי נגמרים, אני מנסה להבין מה אני ממשיכה לעשות לא בסדר, אני יודעת שאולי בזמן האחרון הייתי מרוחקת, אבל זה לא היה בכוונה, אני רק ידעתי שברגע שאהיה לידו אשבר, ואני אספר לו הכל בלי לחשוב איך ומתי, פשוט אשבר, זה כאילו כל מה שהרגשתי אליו מתעצם אבל רק מכאיב יותר, אני לא רוצה להיות מהבנות האלו שנופלות לרגליים שלו, אבל כנראה זה מה שהוא רוצה, הוא מחפש את תשומת הלב, להיות במרכז העניינים, מישהי שיכולה לתת לו את מה שאני לא, רק אם הייתי יודעת בוודאות מה הסיבה שהוא עושה את זה.

הבעיה היא שידעתי למה נכנסתי, ידעתי שהסיכוי שאפגע הוא מאוד גבוה, גם רוני הזהירה אותי, אבל הייתה לי תקווה, תקווה קטנה שהיא טועה, כנראה שאני הייתי סתומה ועצמתי את העיניים ליותר מדי זמן, אני לא אוהבת את ההרגשה הזאת, ההרגשה של בגידה, של חוסר אמון, של פחד, אני שונאת את זה, לא עבר לי בראש בחיים שהוא יבגוד בי, במיוחד לא עם מישהי כמוה, אבל טעיתי, הרי אני לא יכולה לדעת מה הטיפוס שלו, כנראה הוא התפשר שבחר בי, הוריד את הציפיות שלו, אני שונאת להרגיש כאילו אני לא שווה משהו, כי אני כן, והוא היחיד שמפסיד.