הבלרינה שלי

זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר הזמן קריאת הפרק, תהנו אהבות שלי❤️

נקודת המבט של ריילי

״היי רון רון״ עניתי לצלצול הטלפון שלי, רוני בדיוק התקשרה, היא עושה את זה בדרך כלל בערב לפני שהיא הולכת לישון ונהנת לשמוע על כל מה שעשיתי ביום, אני חושבת שאם היא לא הייתה לא הייתי שורדת, היא מה שמחזיק אותי ״היי רייל, אז מה קורה איתך?״ היא שאלה בדאגה, לא הסתרתי ממנה כלום, סיפרתי לה הכל, הרי בכל מקרה היא הייתה מגלה לבד, אז אני מעדיפה שהיא תשמע את זה ממני מאשר לבדה.

״בסדר, נראלי, אני יותר טוב, מה איתך, את עושה משהו מעניין?״ שאלתי ושמעתי את האנחה שלה מבעד לטלפון, ״לא את יודעת, רגיל, אני ממשיכה להתאמן הרבה, בואי נגיד שמאוד משעמם פה״ היא ניסתה להרגיע אותי אבל קצת נכשל לה, אני חייכתי חיוך קטן רק בגלל המחשבה שיש לי על הפרצוף שיש לה עכשיו, אני שמחה שהיא מסתדרת, פעם הבאה שאלך הביתה היא באה איתי, אני לא רוצה להשאיר אותה שם לבד, אני נזכרת בזה וכל רגע חושבת על לעלות על טיסה בחזרה, אבל נשאר לי רק עוד יום עד שאצטרך לחזור, מחר בלילה הטיסה שלי יוצאת, השבוע הזה עבר מהר מדי, הכל היה קשה, כבד, אבל גם קליל וטוב, למדתי כל כך הרבה על עצמי, הבנתי מי אני באמת, ואני חושבת שזה הצעד הכי חשוב שעשיתי בשבוע הזה.

המילים נתקעות לי בגרון שאני רוצה לשאול אותה, אני מרגישה כאילו אני נחנקת מרוב חרדה ״ומה איתו, את יודעת?״ שאלתי בלחישה כל כך חלשה שהייתי בספק אם היא שמעה בכלל , אבל שניה אחרי שתיקה ממושכת היא חזרה לעצמה והמשיכה, ״לא רייל, הוא בקושי יוצא כבר, בשנים הקודמות הוא היה יותר דומיננטי, אבל עכשיו ראיתי אותו פעם אחת ומאז הוא נעלם והסתגר, הוא לא נראה טיפוס כזה חברותי״ היא הסבירה בעדינות אבל שמעתי את הדאגה בקולה, הלב שלי התכווץ בחזי ודמעות שרפו את עיניי, אלוהים, ״תראי, אני לא יודעת מה קרה, אבל אני מכירה אותך ואני מכירה אותו, אני יודעת שתסתדרו, את עקשנית מדי בשביל לוותר עליו״ היא אמרה ואני נחרתי בבוז, ״תסתמי״ עניתי לה על העקיצה שהסתתרה בתוך המילים החמות, אני אוהבת אותה כל כך.

״אויש אני יודעת שאת לא רוצה שאסתום את רוצה לשמוע אותי״ היא אמרה וגרמה לי להניד את ראשי בהומור, ״צודקת״ עניתי והיא צחקה, ״תודה רייל, באמת, הייתי צריכה לדבר עם מישהו, כולם פה מדוכאים כל כך, אני רק מחכה שכבר תחזרי, אני מתגעגעת אלייך ברמות״ היא אמרה ואני חייכתי חיוך כל כך גדול שלחיי כבר כאבו ״גם אני, רק עוד יום, אני מבטיחה שניפגש בקרוב, אבל בנתיים, ביי שותפה שלי״ אמרתי ויכולתי להרגיש את החיוך שלה ״ביי שותפה״ היא החזירה לי והשיחה התנתקה, תחושה ריקנית מילאה אותי, השיחה העסיקה אותי בכמה דקות האחרונות, והשיחה הזאת באמת עשתה לי טוב, היא רק הזכירה לי כמה המקום שאני שייכת אליו מחכה לי.