הבלרינה שלי

**רגע לפני

-טוב אהובות שלי רגע לפני שהסיפור יתחיל רציתי לתת לכן טעימה על מה שהולך לקרות פה, מה אתן חושבות?❤️

ריילי זוהר:

ריקוד מאז ומתמיד היה החלום שלי, התשוקה הכי גדולה שיש, מאז שאני זוכרת את עצמי ריקוד היה בחיי, המחול, הבלט, זה הסיבה שהייתה לי לחיות, המשפחה שלי תמיד תמכה בי ובחלומותיי השנה אחרי שסיימתי את הלימודים אני הולכת לבית הספר ג'וליארד ‏שבניו-יורק, תמיד חלמתי להופיע שם, תמיד חלמתי ללמוד מהטוב ביותר.

אנטוניו ריד:

שקט, את זה אני אוהב, אני אוהב את המחשבה שלא שומעים כלום, שהכל נעלם ולא נמצא רק אני והשקט, החיים שלי הם לא היו פשוטים, לכן פשוט סגרתי את ליבי ולא נתתי לאף אחד להיכנס, ניחשתי שככה יהיה יותר קל, וצדקתי, לעולם לא מצאתי את הצורך להשתמש ברגשות, לא הייתי צריך את זה, הייתי צריך דבר אחד, את הריקוד, הכל היה אמור להיות רגיל עד שהיא הגיעה, עד אותו הרגע שהיא נכנסה לשיעור שלי, שעיניי הכחולות והקרות פגשו את עיניה הירוקות והחמות, ראיתי בה משהו שלא ראיתי באף אחת, הרגשתי משהו שלא הרגשתי עם אף אחת, אבל מכאן זה רק מסתבך...

**הסיפור של ריילי ואנטוניו הוא מסובך, הוא מלא בעליות ומורדות, ריבים וצעקות, אהבה ורגשות, האם סיפור האהבה שלהם ישרוד? האם למרות כל הסיכויים זה יקרה?
סיפור על אהבה אסורה ופערי גילאים שיסחוף אותכם לעוד❤️