הבלרינה שלי

רפונזל

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

עיניי נפקחו בחוסר רצון מתחושה של נשיקות חמימות בצווארי, בזמן שאני מתפתלת ומתכרבלת לתוך גוף חם וקשה, חמימות התפשטה במעלה גופי עד לנקודה החמימה ששפתיו נוגעות, ״מממ״ הימהמתי ששפתיו עלו לשפתיי ונשקו בעדינות, עד שלבסוף פתחתי את עיניי לחלוטין וראיתי אותו, גופו העירום רכן מעליי והקרין אליי חום, חיוך נמתח על שפתיו בזמן שהוא מעניק לי נשיקות קטנות ועדינות, ״פשוט לא נמאס לך לעולם?״ התלוננתי בעייפות ופינוק, ״ממך?, לעולם לא״ הוא לחש וקולו היה עמוק וצרוד משינה.

חיוך בלתי נשלט טיפס על שפתיי שכאבו עוד מהנשיקות האינטנסיביות והנשיכה שקרתה ׳בטעות׳ לפי אנטוניו, ״הגיע הזמן לקום היפהפה הנרדמת״ קולו המשיך להעיר אותי והפרפרים שבביטני גדלו, התרוממתי בעדינות והסתכלתי עליו בתאווה על כך שהעיר אותי כל כך מוקדם, אבל הוא צודק הגיע הזמן לקום, חוזרים לשיגרה הרגילה שלי, קמתי מהמיטה וכאב קל בין רגליי גרם לי לעלות חיוך, זה לא כמו בפעם הראשונה, אבל זה היה מיוחד באותה המידה, התכופפתי בשביל להוציא תחתונים חדשים ששייכים לו, הרגשתי את המבט שלו עליי ויכולתי להרגיש את המתח שנוצר בנינו, לבשתי את הבוקסר שלו על גופי יחד עם הגופייה שלי, הסתובבתי אליו ועיניו נפגשו עם שלי, ״את יותר יפה בכל פעם שאני רואה אותך, זה הגיוני?״ הוא שאל שאלה רטורית שגרמה לי לצחוק ולהאדים, ידיו היו מאחוריי ראשו ועיניו טיילו עליי ללא בושה, אלוהים הלב שלי הולך להתפוצץ.

״בואי הנה״ הוא דרש, התקרבתי אליו בלי היסוס ונשכבתי על גופו, הדבר היחיד שמפריד בנינו היה הבגדים שעל גופי, ידיו נכרכו סביבי ומנעו ממני לנשום, לא שעשיתי את זה לפני, הוא נשם אותי אליו והחזיק בי כאילו עוד רגע אעלם, ״התגעגעתי אליך, התגעגעתי לזה״ אמרתי בכנות והרגשתי את ליבו שפעם בחוזקה, ״גם אני, וזה לא ישתנה יותר ריילי, אני מבטיח״ קולו הדהד בתוכי וגרם לעורי להצטמרר, נשקתי לשפתיו קצרות שוב ושוב והוא החזיר לי בעדינות, הרגשתי אותו מתחתיי מתקשח וחיוך נמרח על פניי, הוא דיגדג אותי בצלעותיי וגרם לי לקפוץ ממנו, צחוק פרץ משפתיו וגרם לצחוק לעלות בגרוני, התפוצצתי,״אעעע, תפסיק!-״ לחשתי בין הנשימות הקצרות של הצחוק שלא מפסיק, ״את מתגרה בי אז אני מתגרה בך, היגיון פשוט ילדונת״ הוא הסביר את עצמו וגרם לי להזעיף פנים, הסתובבתי משם ושלחתי אליו מבט כועס ביחד עם הלשון שלי.

הוא צחק ושם את הכרית על ראשו וחסם את צחוקו, הלכתי לחדר האמבטיה והבטתי בעצמי במראה, עורי סמוק, שיערי מבולגן, ואני קורנת, אני נראת מאושרת, משהו שלא יכולתי להגיד על עצמי כבר הרבה זמן, הורדתי את מבטי שמברשות השיניים תפסו את עיניי, המברשת שלי עוד הייתה שם, הוא לא ויתר עליי, הוא לא מחק אותי מהחיים שלו, הוא נתן לי הזדמנות להיכנס אליהם, הרמתי אותה ונשכתי את שפתי התחתונה, הסתובבתי לכיוון הדלת וראיתי אותו, הוא נשען על המשקוף, על גופו כבר יש טרנינג אפור וחיוך ביישן היה על פניו, לא ראיתי אותו ככה בחיים, ״שמרת על מברשת השיניים שלי״ אמרתי חצי שאלה וחצי לא, ״כן״ הוא ענה והתקרב אליי, גופו התנשא על גופי, הוא היה גבוה ממני בהרבה, ואני לא הייתי נמוכה.