הבלרינה שלי

שמלה כחולה

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

נקודת המבט של ריילי

אחרי שחזרתי מסטודיו נכנסתי להתקלח במהירות, הלב שלי פועם בחוזקה ואני מתרגשת ברמות, הוא הרגע הציע לי לצאת איתו, זה אמיתי, אני בהלם, בחיים שלי לא חשבתי שהרגע הזה יגיע ואני כל כך שמחה שהוא הגיע, חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן, בהתחלה חשבתי שדמיינתי, אבל מסתבר שלא, ידעתי שיהיה לנו יותר קשה להיפגש ובכללי לצאת ביחד בפומבי, אבל ממש הופתעתי שהוא זה שיזם את זה, זה נותן לי הרגשה טובה לגבי זה, אלוהים כמה שאני מחכה לרגע הזה.

שיצאתי מהמקלחת לבשתי על גופי חלוק לבן ויצאתי לחדרי, אני חייבת להתארגן, אני לא יכולה לחכות יותר, שהגעתי לכניסת החדר הוצאתי את המפתח למנעול ופתחתי את הדלת, רוני ישבה על המיטה והתעסקה בטלפון שלה וברגע שנכנסתי היא הרימה את מבטה אליי וחייכה, ״היי רייל״ היא אמרה ״היי רון רון״ אמרתי והתקדמתי לכיוון פינת האיפור, ״את הולכת לאיזה שהוא מקום מיוחד?״ רוני התחילה לחקור, ידעתי שזה הולך להגיע, ״האמת שכן״ אמרתי ועיניה נצצו בציפייה ״אומייגד!״ היא הרימה את קולה ״את יוצאת איתו נכון?״ היא שאלה ואני הנהנתי, טכנית אני לא משקרת לה, אני באמת יוצאת איתו, פשוט לא איתו, ״בסוף שתתחתנו ויהיה לכם חמש ילדים תזכרי מי גרמה לך ללכת אליו״ היא אמרה בהתלהבות וגרמה לי לגחך, ״אלוהים את כל כך סתומה״ נאנחתי והיא צחקה והעיפה לי מכה חלשה לראש ״תזהרי״ היא הזהירה ואני צחקתי וישבתי מול המראה.

״עכשיו תפסיקי לחפור ותתני לי להתארגן״ אמרתי והיא כיווצה את גבותיה והנידה בראשה ״לא, אני מארגנת אותך, זה התפקיד שלי״ היא התלוננה ״שאלוהים יעזור לך״ מילמלתי ״אויש שתקי את אוהבת אותי״ היא אמרה ונעמדה לידי, ״נכון״ הסכמתי והיא חייכה בסיפוק ולקחה את תיק האיפור, ״יופי עכשיו בואי נתחיל, יש לנו עבודה קשה״ היא אמרה וסרקה אותי ״היי תשמרי על הפה שלך״ אמרתי בכעס ולרגע חשבתי שנשמעתי בול כמו אמא שלי, מה עובר עליי לעזאזל? אולי ההתרגשות משבשת לי משהו במוח.

היא הפעילה מוזיקה והתחילה לעבוד, היא לקחה קצת מייק-אפ ומרחה על פניי, אני שונאת איפור, אבל היום זה שונה, אין לי בעיה להתאפר ולהתלבש הכי מפונפן ומפואר שאני יכולה, זה בשבילי, זה פשוט גורם לי להרגיש טוב, אני לא מנסה להרשים אותו, טוב, אולי קצת, אבל זה בעיקר בשבילי.
אחרי שהיא סיימה עם המייק-אפ היא שמה קצת פודרה וטפחה אותה לתוך העור שלי בשביל שהמייק-אפ יחזיק, אחרי שהיא סיימה היא עברה לעיניים ולקח צללית בגוון חום מעושן, היא שמה ממש קצת והוסיפה מסקרה בשביל שהעיניים שלי יבלטו, היא הוסיפה ללחיי סומק ורדרד ועברה לשיערי, האיפור במזל היה קליל ולא כבד אז לא התווכחתי איתה על הכמות שהיא שמה.

היא יבשה את שיערי בפן וגם הוסיפה לו נפח בעזרתו, ״וסיימנו״ היא אמרה גאה והצביעה על המראה, ״אלוהים״ מילמלתי והבטתי בעצמי, הייתי יפהפייה, לא ראיתי את עצמי ככה מעולם, אני אוהבת את זה, זה מרגיש מיוחד, עדין, שונה, כל כך הרבה בו זמנית, ״עכשיו רק חסר בגדים״ היא אמרה והלכה לארון המשותף שלנו, היא פתחה את מגרת הלבנים שלי והוציא משם חזיית תחרה בצבע לבן ותחתון חוטיני תואם, לעזאזל הילדה הזאת משוגעת, ״אין סיכוי״ אמרתי והיא ציחקקה ״את יודעת, תמיד צריך להיות בטוחים״ היא אמרה וזרקה עליי אותם, ״את מטורפת״ אמרתי באנחה ארוכה והיא חייכה, ״עכשיו לכי תלבשי את זה ואני כבר אבחר לך שמלה להערב״ היא אמרה ואני פשוט נעמדתי והבטתי בה בהלם, ״נו, את לא רוצה שאני אשתמש בכוח בשביל להלביש אותך״ היא איימה ואני גילגלתי עיניים, ״יא מציקה״ מילמלתי והלכתי לשירותים.