הבלרינה שלי

תן לי סימן

**ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

״אני לא חושבת״ אמרתי והבטתי בגועל על עצמי במראה, ״רייל מה הבעיה באיך שאת נראת, את נראת פאקינג מדהים״ היא אמרה והביטה בי בחיוך ״אני גאה בעצמי״ היא מילמלה וגרמה לי לצחקק, הבטתי בעצמי שנית במראה וסרקתי את השמלה השחורה הקצרה מאוד עם המחשוף העמוק, ״זה לא שהיא לא יפה פשוט היא קצת-״ התחלתי לומר אבל היא מיד קטעה אותי ״קצת מה? מושלמת מידי, מחמיאה בטירוף, אין דברים כמוה?״ היא שאלה שאלה רטורית ״לא היא קצת יותר מידי, קצת קצרה מידי, קצת חשופה מידי, קצת לא אני״ אמרתי והורדתי את השמלה קצת מה שמיד התחרטתי עליו כי אז המחשוף נעשה עמוק אפילו יותר.

״נו וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשות, לא את״ היא אמרה וגרמה לי לנשום נשימה עמוקה בשביל להירגע, אין שום סיכוי שאני מנצחת בקרב הזה, זה משחק מכור, היא תמיד תצליח לשכנע אותי, ״בסדר״ מילמלתי ״אבל אני לוקחת גם ג׳קט״ אמרתי והיא כיווצה את פניה בגועל ״אבל זה יהרוס הכל!״ היא התלוננה ״זה או זה או כלום״ הזהרתי והיא גילגלה את עינה ״טוב״ היא אמרה בכניעה וגרמה לחיוך צדדי לעלות על פניי ״יופי״ אמרתי ולקחתי את ג׳קט העור השחור שלי, לפחות אני אוכל קצת להתכסות.

רוני הייתה לבושה בשמלה בצבע שמנת דומה לשלי ונצמדה לגופה הדק באופן הכי מחמיא שיש, הבחורה הזאת היא מדהימה, כל כך יפה וחכמה אבל עקשנית בטירוף, כמוני, אם לא אפילו יותר, כי אם היא הצליחה לשבור אותי ולגרום לי ללבוש את זה, זה כבר השג בפני עצמו, ואני בטוחה שזה לא היה קל.
״יאללה אנחנו יוצאות מתישהו?״ שאלתי בזמן שרוני מתקנת את האיפור שלה, ״השעה כבר 19:30 ואני ממש לא רוצה להגיע מחר לחזרה מוטשת אז אם את לא רוצה להיות שם למשך יותר מחמש דקות אנחנו צריכות לצאת עכשיו״ אמרתי ״טוב יא מציקה יוצאות״ היא אמרה ועזבה את האיפור על השולחן מול המראה.

אחרי כמה דקות אני ורוני יצאנו מהבית הספר ונכנסנו לרכב שלה, אני החלטתי שאני לא שותה היום או בכלל במסיבות כאלו, במיוחד שאני בטוחה שרוני כן תשתה ולא יהיה מי שיחזיר אותנו בחזרה, ככה לפחות אני יכולה להיות רגועה שאנחנו לא נחזור מאוחר מידי, כי זה תלוי בי.
אחרי כמה דקות של מוזיקה והצעקות של רוני שרה הגענו לבית יחסית גדול, בחוץ היו הרבה סטודנטים חלק נראו גדולים יותר, חלק אפילו קטנים, היו הרבה זוגות שהתנשקו בחוץ וכולם עישנו או שתו, ״לעזאזל לאן הבאת אותנו?״ פניתי לרוני והיא משכה בכתפיה ״אמרת מסיבה קטנה של הסטודנטים, לא פאקינג מסיבה של תיכוניסטים שיכורים וחרמנים״ התלוננתי ויצאתי מהאוטו בחוסר ברירה.

״רייל אל תדאגי, תהני רק ערב אחד, אני מבטיחה שיהיה כיף!״ היא אמרה וחיבקה אותי חיבוק צדדי, ״אבל אנחנו לא חוזרות מאוחר היום הבטחת״ הזהרתי והיא הנהנה ״בסדר, רק תזהרי״ אמרתי והיא חייכה חיוך גדול ומאושר, שנכנסנו לבית רעש חזק של מוזיקה וריח של זיעה תקף את אפי, במרכז הבית כולם רקדו והיו נראים שיכורים בטירוף, אני כבר שונאת את המקום הזה, זה פשוט לא מתאים לי, אבל אני פה עם רוני, בשביל רוני, היא מתרגשת בטירוף ואני לא אהרוס לה את זה.