הבלרינה שלי

אני אעשה הכל

**אני ממש ממליצה לשמוע את השיר בזמן קריאת הפרק, תהנו אהובות שלי❤️

מה קרה פה עכשיו, אלוהים אני רוצה למות, הרגשתי כל כך מוזר לידו, איתו, הוא היה שונה, שונה מהפעמים בשיעורים, נחמד יותר, מצחיק, פתוח, הלוואי וככה הוא היה תמיד, הלוואי והוא היה מראה לכולם את החלק הזה שבו, יש לו הרבה להציע חוץ הדמות של המפלצת, לקחתי נשימה עמוקה והתקדמתי באיטיות לעבר חדרי, זה הולך להיות קשה, החלק הכי קשה זה לפספס את השיעורים, אני לא יכולה, זה פשוט נוראי, אני לא אוהבת את זה.

עכשיו איך לעזאזל אני הולכת להסביר לרוני מה קרה, היא תכעס, תכעס שלא קראתי לה, שעשיתי את זה, אבל היא תדאג ואני לא רוצה שזה יקרה, אני לא צריכה להיות על הראש שלה גם עכשיו, התקדמתי במהירות לחדר וניסיתי לנצל את הזמן לחשוב על זה קצת, אני יודעת שהרגל כואבת, אולי זה יעשה גם נזק, אבל אני חייבת ללמוד, אני סבלתי יותר בעבר מסתם מכה כחולה קטנה, זה שטויות, אני פשוט צריכה להתעלם ממנה, כרגע, אבל גם רוני וגם אנטוניו יהרגו אותי, אני לא צוחקת, גם אם הפציעה הזאת לא תעשה כלום הם ירצחו אותי, במיוחד רוני, אני אפילו לא יודעת איך אנטוניו יגיב.

פתחתי בשקט את דלת החדר בתקווה שרוני ישנה, השעה לא כזאת מאוחרת אבל אני מתפללת שהיא נרדמה, אני מעדיפה לברוח מהשאלות, לבינתיים, מחר היא כבר תגלה לבד, אבל כרגע זה עדיף, אבל לרעתי שנכנסתי רוני ישבה על המיטה שלה והייתה בטלפון שלה, לעזאזל, התקדמתי באיטיות למיטתי כדי שאוכל לשכב לפני שתשים לב, התיישרתי וניסיתי לא לצלוע, אבל זה לא כל כך עבד, זה די ברור שמשהו לא בסדר עם הרגל שלי, ״היי רייל״ רוני אמרה והרימה את מבטה מהטלפון, מיד נעצרתי וחייכתי אליה, ״היי״ אמרתי ״איפה היית?״ היא שאלה ״סתם הסתובבתי״ אמרתי וחיכיתי שתחזיר את תשומת ליבה לטלפון, אחרי כמה דקות שהבנתי שהיא לא תעשה את זה נאנחתי והתקדמתי לאט למיטה.

״שיט״ היא אמרה ופערה את עיניה שהביטה ברגלי, ״מה לעזאזל קרה לך רייל? זה למה התנהגת מוזר?״ היא שאלה וניסיתי לענות לה אבל היא מיד שאלה שוב ״את מבינה מה זה אומר? את לא יכולה להתאמן, את לא נורמלית״ היא מילמלה, ״אני כן״ אמרתי, ״את כן מה?״ היא שאלה ״אני כן מתאמנת״ עניתי לה והיא הנידה בראשה ״אין פאקינג מצב. נראה לך שאני אראה אותך סובלת מכאבים בגלל הכבוד המזויין שלך, את חיה בסרט״ היא אמרה ואני הנדתי בראשי ״אני לא יכולה רון רון, אני חייבת להתאמן, זה חשוב לי״ אמרתי והיא לא הייתה מוכנה להקשיב ״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, גם אם אני אצטרך לקשור אותך למיטה הזאת, ואני מבטיחה לך שזה יקרה אם תתנהגי ככה, ואת מכירה אותי זה יקרה, אני לא אתן לך לצאת שאת במצב הזה״ היא אמרה ואני ציחקקתי.

״רוני את סתם מגזימה זה סתם מכה קטנה״ אמרתי ״זה? מכה קטנה?״ היא שאלה ואני הנהנתי ״לא אחותי, אין מצב בעולם״ היא אמרה ״רוני לא שאלתי אמרתי״ עניתי בחוצפה והיא גיחכה בחוסר הומור ״לעזאזל את תהרגי את עצמך בסוף״ היא אמרה ״אל תדאגי״ הרגעתי אותה ״אני עכשיו דואגת יותר״ היא ענתה, ״אויש אל תדברי שטויות, אני בסדר״ אמרתי בחדות והיא השתתקה ״בסדר, רק אל תגידי שלא הזהרתי אותך, אני לא סתם אומרת, זה יכול להרוס לך את כל הקריירה, לתמיד״ היא אמרה וחשש הופיע בראשי, אני לא רוצה שזה יחמיר אבל אין לי אופציה אחרת, אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי.