ברזל 3

351 23 6
                                    

נ.מ- דקו.
________________________________________.
"לממהה, רקקק עככשייוו?" שאלתי.
והרגשתי גוש בגרון.
"רק עכשיו מה?" טודורקי שאל אותי.
"עברו חדושים, איפה היתה חודשים?" שאלתי עם דמעות בענים.
"לא ממש בהכרה.. גם הנבלים לקחו אותי.. הם רצו שאני יצתרף עלים. אבל המצב בו היתי קצת הרבה הפוריע לזה. ולפני שבועים הגעתי לבית החולים" טודורקי ענה.
"אז מה אתה עשה כאן?" שאלתי...
עוד היה לי דמעות בענים.
"באתי להגיד שלום" טודורקי אמר עם חייך קטן.
החייך שלו כל כך יפה..
"מי כבר ראה אתך?" שאלתי.
"מUA רק אתה ואיזה-סנסאי" טודורקי אמר בקול חלש.
"למה אני?" שאלתי
"שמעתי מאיזה-סנסאי שאתה בדיכאן. חשבתי שאולי לראות שאני בחיים יעזר" הוא אמר בקול שקט ממש..
"חשבת, שרק בגלל שאני יראה אתך אני ירגש יותר טוב?! זה לא עבד ככה טודורקי-קון! איו לך שם מושג איך סבלתי! שחשבתי שמתת בגללי!
אין לך שם משוג מסיוטים שרדפים אותי! אין לך שם משוג.. אין לך שם מושג..."
צרחתי את הנשמה שלי עליו..
אני כבר לא יכל לראות בגלל הדמעת שמציפות את עני.
הרגשתי משהו על הלחי שלי, טודורקי ניגב את הדמעות שלי.
"תעיף את היד המלכואתית שלך מהפנים שלי" צעקתי, והעפתי את ידו.
"סליחה, אתה צדק. אין לי שם מושג.. אני אידוט שחשב שיכל לשנות משהו, אבל אני לא. אני אידוט, מטמטם, פחדן, חסר רגש, מוזר, מוכער, חלש, ועד מלין ואחד דברים... אין בי שם דבר טוב.. וכרגע אין לי גם חלק ממה שהיה לי... מה אתה רצה שאני יעשה..? מה אני יכל לעשות?" טודורקי אמר, הוא נשמע קצת כעס.
"באמת, מידוריה מה אתה רוצה שאני יעשה? אני לא כעס.. אני רק רוצה לדעת.. לצעק אחד על השני לא יעזר לאף אחד מיאתנו"
טודורקי אמר.
הוא צדק... אבל מה אנחנו יכלים לעשות.. אני פגוע והוא..
אני בטח שטודורקי סבל...
הוא אביד את הרגל שלו ואת היד שלו...
אני בטח שהצעקות שלי לא עזרות לו להרגיש יותר טוב..
הוא בא עלי.
אני הראשון.. הוא באמת מנסה..
הוא לא טוב בזה.. אבל לא נראלי שמשהו יכול להיות טוב בזה.
"מלבד הדיכאן היה עוד משהו?" שאלתי אחרי כמה דקות של שקט..
"כן!, היו כל כך הרבה דברים.." טודורקי ענה.
"כמו מה?" שאלתי..
"התגעגתי לקול שלך, לראות שאתה בטח.. ושלא נפגעת אחרי שנפלתי.., לראות את הנמשים שלך, לראות אתך מחייך, לשמוע אתך צחק.. אף פעם לא חשבתי שאני יתגעגע ככה למישהו. לדבר איתך.. לחפור לך על כל מה שעברתי.. על הפחד.. על העצב על הכל.., לטובע בענים היפות שלך.. להרגש שטוב לי.. מידוריה רק שאני לידך טוב..
אני לא מרגיש שיך בשום מקום אחר..
אני לא ידע מה קרה לי אבל.. אבל.."
טודורקי אמר בזמן שהוא השפיל את מבטו.
היה אפשר לראות שענים שלו אדמות ומנצנצות מהדמעות שהוא מחזיק..
באלי לחבק אותו.. הוא צדק.. אני לא הקרבון זה הוא.. אני רק באתי עליו בטענות.. אפילו לא חשבתי מה הוא עבר בשביל לגיע לכאן.
טודורקי נפתח אלי.. ויש לי הרגשה שזאת הפעם הראישנה שהוא נפתח ככה למשהו..
טודורקי פשוט קרס על הריצפה..
זה נראה שהוא לא יכל לחזיק את עצמו..
"טודורקי-קון!" צעקתי.
"אני בסדר, אני רק צריך לשבת קצת.. אני עדין קצת חלש" טודורקי ענה עם חייך.
"למה אתה מחייך?" שאלתי...
באמת למה הוא מחייך הוא הרגע התמטוט על הריצפה.
"כי אני כאן איתך" טודורקי המשיך לחייך.
אני אהוב את החייך שלו..
אני נמס ממנו.. לא ראתי את טודורקי מחייך כמעת.. ואני רצה לראות יותר.
טודורקי התישר ועכשיו הוא ישב מולי..
הוא סימון לי עם ידו השמאלית שהבוא לשבות לידו..
"אתה ידע מידוריה.. היתה לי עוד סיבה שביגללה באתי לכאן... האמתי שהיא העיקרית..."
טודורקי אמר אחר כמה דקות של שקט מביך.. המהמתי לו.. מסמון לו שאני מקשיב..
"הסיבה היא שאני מחבב אתך. האמתי שלא אני לא מחבב אתך מידוריה. אני מאהוב בך.. אני דלוק עלך עוד מפסטיבל הספורט.. וכל יום שעבר זה רק החמיר.."
טודורקי אמר ונכנסתי להלם.
הוא הסתכל אלי בציפיה שאני אגיד משהו..
אבל לא ידעתי מה..
מה הוא רוצה שאני אגיד..?
הוא הבן הכי מקובל בשיכבה תמיד שאני עבר במסדרן אני שמוע בנות מדברות עליו..
הוא הבן של הגיבור מספר 1..
הוא תמיד הכי מושלם.. הוא הכי חכם..
הוא מת ונכנסתי לדיכאן הוא חוזר ואני לא ידע איך להגיב..
מה אני אמר לעשות?
"טודורקי-קון, תגיד את זה שוב בבקשה" אמרתי לבסוף.
"למה?" הוא שאל אותי..
"פשוט תגיד" ענתי..
"מידוריה אני דלוק עלך, הפגישה שלי איתך זה הדבר הכי טוב שקרא לי בחיים" טודורקי אמר שהוא מסתכל קדימה..
"עוד פעם" בקשתי.
הוא הסתכל עלי במבט לא מבין וחזר להסתכל לחלל..
"מידוריה, אני מאוהב בך.. ואני רוצה לקום כל בוקר ולישמע את הצחק שלך, לראות את החייך שלך, לטבוע בענים שלך.. אם תרצה אותי או לא.. זה מה שאני רוצה שהיה לי כל בוקר רק לדעות שאתה שם" טודורקי אמר.
"עוד פעם אחרנה" בקשתי בקול מתכנון.
"מידוריה אני רוצה.. אני רוצה שלא משנה מה נהיה אחד בשביל שני. גם אם זאת תהיה אהבה חד צדדית מהצד שלי, גם אם נריב.. גם אם כל העלום ואשתו היו נגדנו אני ירצה להיות איתך.. גם אם לא נהיה זוג אני רוצה שניה חברים" טודורקי אמר..
"פעם אחת אחרנה, באמת הפעם" אמרתי.
טודורקי הסתכל עלי במבט שהוא לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלו.
"איזקו.. אני אוהב את.." קטעתי אתו בנשיקה.
נישקתי את בשפתים.. זה כל כך טוב..
שמתי את ידי על הלחי שלו..
והוא לא התנגד הוא זרום..
הוא שם את ידו השמאלית על האגון שלי..
המשכנו להתנשק ועברתי להיות מולו.
זה מרגיש כל כך טוב..
התאהבתי בו אחרי כל מילה שהוא הציא מהפה.
הקול שלו.. אני מאהוב בקול שלו אני מאהוב בו.
בהתחלה לא הבנתי.. אבל עכשיו אני בטח..
אני מאהב בשוטו טודורקי,
הבן אדם ששבר אותי במתו,
באדם שחזר לחיים( לפחות בישבילי).
אני מאוהב בבן של הגיבור מספר אחר.
אני מאהב בבן אדם הכי משולם בעלום.
המשכנו להתנשק..
תפסתי את הידים שלו ושתחתי אתו כל הקיר..
הוא לא התנגד.
לא בהתחלה...
אחרי כמה שנית אחרי ששתכתי אותו לקיר הוא דחף אותי.
הוא החזיק את גבו בכאבים..
"סליחה, אני לא ממש אומר להישען על דברים קשים.. זה גורם לי לכאבים נראים... לא התקבנתי לדחף אתך" טודורקי התנצל.
"זה בסדר, סליחה שגרמתי לך לכאבים" אמרתי נבוך.
"זה בסדר, אז אתה גם אהב אותי?" טודורקי אמר/שאל.
"כן, לא היתי בטח בהתחלה אבל עכשיו אני בטח במליון אחוז" ענתי עדין אדום ממקדום.
"אם ככה.. מידוריה איזקו האם אתה מענין להיות בן הזוג שלי? להיות שם שאני אצתרך אותך, לסמך עלי שאני היה שם שתיצרך מישהו, לדעות שאני לא מתכוון לעזב אותך, אתה לא תעזב אותי.. לפחות לא בגלל איזה ריב שטותי.., תמיד לשמוע את החפרות שלי, תמיד לחפור לי גם אם זה הדבר הכי שטתי שקים.. ולאהוב אותי?" טודורקי שאל אותי.
למה זה נישמע לי כמו הצעת נשאים?
טוב לא משנה.
"אני כן, אני כל כך רוצה" ענתי עם דמעות בעינים אבל הפעם של שמחה, של אושר..
"אם ככה אז אנחנו זוג.. טודודקו לנצח" טודורקי אמר והשיט לי את הזרת שלו.
החזקתי אותה אם הזרת שלי..
זה זאת הבטחה.. אני לא מתכיון לאפר אותה לעולם.
"אה.. שחכתי, בעסקה היה גם נשיקות.. זהו התמכרתי.. אין נשקות אין זוגית" טודורקי אמר בטון של ילד קטן שמציב תניאם בשביל משהו מתוק.
הוא כל כך חמד ככה.
"נראה לך שלא היו נישקות.. גם אני התמכרתי עכשיו סתם ותיתן לי נשיקה" אמרתי עם חייך זדוני.
"אפשר בתוך החדר שלך.. אתה ידע יותר פרוטית" טודורקי אמר..
קמתי ומסמן לו להכניס.
סגרתי את החלון ווידתי שהדלת נעלה.
נשכבתי על טודורקי ששוכב על המיטה שלי..
ומשם אתם ידעים...
התמזמזנו במשך שעה.. זה היה כל כך טוב..
_______________________________________.
בסביבות השעה שמונה בעורב התעררתי מצרחה...
של טודורקי..
כנראה שנרדמו אחרי הכיף ממקדם🥰😍😘..
"האממ.." אמרתי...
טודורקי פשוט ישב על המיטה שלי בלי חלצה והתשוף בכבדות..
אתם באמת חשבים שרק התנשקנו... לא הגזמנו אבל עדין..
"שוטו הכל בסדר?" שאלתי.
כן במהלך הכיף אני ושוטו החלטנו לעבר לשמות פרטים.
"כן, רק חלמתי על מה שקרה, לא התכבנתי להעיר אתך" שוטו אמר.
"זה בסדר, אם אנחנו רוצים לישון בלילה באמת כדי שנקום. ואל תידעג שוטו אתה כאן איתי" אמרתי בקול שלו.
התישבתי מאחרי שוטו והחזה שלי נגע בגבו.
זה עדין קצת מוזר שחצי מהצד שלו לא אמתי.
אני ידע שלשוטו קשה לקבל את זה אבל אני כאן איתו.
לטפתי את ראשו.
"שש..שש.. הכל בסדר.." אמרתי, המשכתי ללטף את ראשו.
"אני רעב.. בוא נילך לאכול משהו" שוטו ענה לי.
הוא עדין היה קצת בלחץ.. אבל הוא סיפר לי מה היה ואני בטח שזה עזר לו אחרת עכשיו זה היה יותר חמור.
אני ושוטו לבשנו את החלצות ויצאנו.
כן הרדנו רק חלצות תירגעו.
זה היה בעיקר שאני יראה את החלק המלכאתי של שוטו.
"אתה חשב שתצליח להתמידד עם כל השאלות...  בטוח היו המון?" שאלתי.
"לא משנה מתי אני אעשה את זה, יפציצו אותי בשאלת. עדיף שהיה עכשיו מאחר כך" שוטו ענה לי.
_______________________________________.
"אה... אני ראה רוחות רפאים" קרגאמי-קון צעק
"לא גאון, אתה מדמין" זרו-סאן ענתה לו.
"את מי אתה ראה בכלל?" מניטה שאל.
"את טודורקי" קרגאמי-קון אמר בפחד.
שוטו פשוט הסתכל עלי במבט מבלבל.
ואני נסתי לא להתפצוץ מצחוק.
"רגע, גם אני ראה אותו" אידה-קון אמר
"גם אני, משהו עשה סיונס וזמן אותו?" טוקימי-קון אמר.
כרגע כולם מסתכלים עלינו במבט מפתע..
שוטו פשוט עמד לידי..
הוא פתח את הפה אבל לא אמר כלום.
"חצי-חצי איך אתה לעזואל בחיים?!" קצי'ן צעק/שאל.
"נפלתי מצוק, ריכחתי את הנפילה, אבדתי את ידי הימנית, ואת רגלי השמאלית, נפצאתי קשה בחלק השמאלי, נבלים מצאו אותו מתכות להריסות, חטפו אותי, לפני שבעים נמצאתי, בית חלים, נתוחים, יד ורגל חדשים, עכשיו אני כאן ואני בזוגית עם איזוקו"
שוטו סיכם בקצרה ממש בקצרה את כל מה שעבר עליו בחדשים האחרונים...
ונשום לרובחה.
כולם היו מפתעים והפציצו אותנו בשאלות..
_______________________________________.
ואוו 1540 מלים בדיק..
שיא חדש... גרמתי את הסיפור הקצר הזה.
מקווה שאהבתם/ן
לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now