טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

בית חולים 3

היי הפרק של היום הוא 13+
אני לא מענית לגרום לילדים קטנים הרגשה לא טובה!

נ.מ- דקו
________________________________________.
התקרבתי לפנים שלו ונתתי לו נשיקה קטנה על הפה.
"ניתראה מחר" אמרתי בשקט והסתבבתי לכיון הדלת.
"קודם תסביר למה אתה מנשק אנישים בבתי חולים ואז תלך" שמעתי קול
ו....
הסתבבתי לראות מי דיבר.
טודורקי פשוט קם והתחיל להתישר על המיטה.
הוא בסתכל על במבט עם צפיה שאענה.
אני פשוט מצמצתי כמה פעמים..
.
איך אתם היתים מגבים אם הבן אדם שלפני שניה שכב חיוור כמו גופה על מיטת הבית החולים, מדבר חלק וישב כיאלו לא נפל עלו לפני שלוש יומים בנין שלם?
.
"מממ.. תפסיק לבאות ותענה!" טודורקי ענה בקול רצני.
אולי נרדמתי וזה חלום?
התקרבתי לכיונו ונגעתי באפו.
האף שלו היה רך ונעים.
אם אני מרגיש את האף שלו אז זה לא חלום!
"טודורקי-קון איך לעזזאל את בסדר?!" שאלתי בהלם.
"תחבשות על כל כלי זה לא בסדר! והכל ממש כאב! וכמה זמן אתה מתכבין למשך את התשובה?!" טודורקי אמר/שאל...
"אז למה אתה ישב?" צעקתי עליו.
הוא כתשבה משך בכתפיו.
"תושבה" טודורקי אמר.
"אני מאהב בך! ואני מצתער על זה שהיתי מגיעל אלך ועל זה שניפצת כל כך קשה בגללי" אמרתי עם דמעות בענים..
הוא תגובה ניגב אותן עם ידו..
אני ידע שלהזיז את ידו כאב לו...
אבל הוא בכל זאת עשה את זה.
אני פשוט התפקרתי עליו.
סיפרתי לו על הכל.
על הדיכאן! על החרם שעברתי! על כל החיים שלי! כמעט וספרתי לו על אל-מייט.
הוא פשוט חיבק אותי ונגיב את הדמעות שלי.

אחרי בערך שעה שבה בכתי את הנשמה שלי..
גמרתי ופשוט נשקתי את טודורקי...
בהתחלה הוא לא הגיב ואז נישק אותי בחזרה.
זה היה כל כך טוב..
התנתקנו אחרי דקה..
טודורקי ניגב את הדימעות האחרונת שנישארו לי.
"מידוריה.. שלא תעז לאגיע למצב הזה שוב! בפעם הבאה אני לא היה הבביסטר שלך! אין לי שם בעיה עכשיו לזרק אתך לכלבים!" טודורקי אמר עם חייך.
תדמינו חץ גדל פוגע בי..
"באמת! כמה מטמטם בן אדם צריך להית בשביל שכמעט ידרסו אותו! שכמעט יפול עליו בנין שלם! להתבכח עם כל העולם! לנשק גופה של מישהו שעד לפני כמה ימים החלת לו למות!" טודורקי המשיך.
ועוד מיליון ואחת חצים פגועו לי בפרצוף.
"טודורקי-קון אתה מורשע!" ענתי.
"זה מאית ממה שאני יכל להגיד לך! באמת מידוריה.. אתה ממש הדאגת אותי! איך בכלל אתה יכל לחשב שאתה בן אדם מזיף או שאתה פשוט בן אדם עולב כמו שבוקגו אמר! לא משנה מה היתה לפני, עכשיו אתה הוא דקו! התלמיד שידע הכל על גיבורים! התלמיד שתמיד מנסה לעוזר! התלמיד שהתאהבתי בו! הגיבור לעתיד דקו! הגיבור מיספר אחד!!" טודורקי ענה.
"תודה" אמרתי בקול שקט.
________________________________________.
אחרי כמה דקות קראנו לרופא.
הרופא אמר שטודורקי יוכל לחזר למענות בשבוע הבא.
אני וטודורקי החלטנו להפך לזוג♡
________________________________________.
אני בקרתי את טודורקי בכל הימים שהוא היה בבית חולים.
ואחרי שהוא חזר בילנו 24/7 כן! גם ישנו ביחד.
לא עשנו כמעט כלום מלבד נשיקות...
ואם למואר את האמת ממש בא לי!
אבל כל נגיעה הכי קטנה כאבת לטודורקי..
ריקגל עזרת אבל הוא צריך עוד שבוע עוד שהוא לא ימות מכאבים כל שניה.
________________________________________.
עכשיו ערב..
טודורקי הציא שאני אבוא לישון אצלו.
לרוב ישנו במיטה שלי..
לכלום השיני הזה שאני וטודורקי עכשיו ביחד..
די..הרבה..הפתיע...
טוב מלבד מינה וטורו שפשוט כל שניה שגיעו אתנו לעשות כל מני דברים שזוגות צרכים לעשות...
טוב הגעתי לחדר של טודורקי...
באתי לדפק על הדלת... אבל לא ממש הצלחתי.
למה אני נלחץ...?
אני מצפה למשהו?
טוב כן, אני רוצה לעשות כבר משהו עם טודורקי!
אבל זה לא אמר שאני אקבל אותו עכשיו! גם ככה טודורקי לא יכל לעשות הרבה בגלל כל התחבשות והפציעת שלו!
אז למה אני כל כך לחוץ?!!
נשמתי ואחרי כמה דקות הצלחתי לפתוח את הדלת..
טודורקי ישב שם וקורא ספר..
חייכתי עליו והוא החזיר לי חייך קטן וסמין לי לשבות לידו.
אז כך עשתי.. סגרתי את הדלת והישבתי במקום שהוא סימן לי.
היה קצת שקט מביך.. או לפחות מהצד שלי.. לטודורקי זה לא ניראה שהשקט מפריע לו.
"טוב איזקו.. רוצה לעבר לשמות הפרטים?" טודורקי/שוטו שאל אותי.
"אני מניח שכן.. שוטו!" ענתי.
זה ממש מוזר לקרא לטודורקי ככה.
אבל אני אהב את זה..
"איזקו! אתה מסתיר ממני משהו?!" שוטו שאל.
הנהנתי שלא..
אני לא רוצה שהוא יחשב שכל מה שמענין אותי זה לעשות איתו משהו.
"איזקו! אתה מסתיר ממני משהו?!" שוטו חזר על השאלה בקול חזק יותר.
הסתכלתי עליו.. הענים שלו דרשו תשבה..
הרדתי את הראש ומלמלתי-"אני רוצה לעשות משהו"
שוטו מיצמץ כמה פעמים.
'זאת היתה טעות! הוא יזרק אותי! אהה..! למה אני לא יכל לסותם! הוא היה מותור בסוף!'
שוטו קטע את מחשבתי בנשיקה.
הסתכלתי עליו..
שוטו קם ונעל את הדלת.
רגע! הוא באמת הלך לעשות איתי משהו?!
שוטו פשוט דחף אותי על הריצפה.
נחתתי על המיזרן הדק שלו.
יש לי הרגשה שהרגע הערתי חית טרף! היא הלכות לטורף אותי!!
"רוצה?!" שוטו שאל בצפיה.
אני רק הנהנתי.
הוא נישק אותו.
שוב ושוב ושוב..
היו כמה שהוא הכניס את הלשון שלו ואני את שלי.
זה היה כל כך טוב!
שוטו משוך לי את החלצה.. מסמין לי שהוא רוצה שאני הריד אותה.
הנהנתי לו והוא הריד את החלצה שלי ושלו.
היו על שוטו קצת תחבשות אבל פחות ממה שהיה לו בדרך כלל.
אני רק באתי בתחבשות..
וזה קצת כאב.. בגלל שהן בגללי!
המחשבות שלי נקטע בכאב נוראי הכתף שלי!
שוטו פשוט נשוך אותי!
"תפסיק עם המחשבות! אתה ביקשת! אז תהיה איתי! אני לא מתכבין לעשות את זה לבד!" שוטו נזף בי.
"סליחה" ענתי.
"הנשיכה היתה הכרכית?!" שאלתי.
"קראתי לך שלוש פעמים! וגם באלי! איזקו אתה טעים" שוטו ענה וליקיק את שפתיו.
אני רק הפכתי לאדום בטירף.. באמת העגבניה יותר ביהרה ממני!
המשכנו להתנשק ומדי פעם שוטו נשך אותי במקום רנדמלי..
והוא שיחק משחק עם הנשיכות...
כל פעם לפני שהוא נשך הוא נתן סיבה לנשיכה!
אז היתה אחת על זה שאני חשבתי שאני לא טוב מספיק..
ועוד אחת שהיתה על פסטיבל הספרט בגלל שהתערבתי בענינים של שוטו מול כל יפן!
ועוד אחת על זה שכמעט נדרסתי!
ועל כל הקללות שאמרתי לו! כל קללה זה נשיכה אחת!
ועוד הרבה סיבות! הרבה!
ואני מודה כולן מגיאות לי!
המשחק הזה כואב! אבל הכאב הזה ממכר.
יש עלי כבר הרבה סמני נשיכה..
שוטו ניראה שהוא קצת התעיף מלנשך אותי..
"שוטו.." אמרתי בקול חלש
הוא הסתכל עלי בצפיה שאני המשיך לדבר.
"אני יכל לנשוך אתך גם" שאלתי ממש בלחש.
שוטו כתגבה נישכו על הגב לידי...
וסמין לי שהוא מחכה!
אז נשכתי נשיכה קטנה..
והמשכנו להתנשק..
בסוף בסביבות שלוש בלילה שנינו נרדמנו..
איזה מזל שמחר יש חופש!
שמתי את ראשי על שוטו ועצמתי את עני.
'לילה טוב!'
________________________________________.
ואוו שלוש חלקים!
זה הרבה!
גמרתי את החלק הזה סוף כל סוף!
טוב ניתראה בפרק הבא.
אהבות לי♡