היי אני לי♡...
אני כבר אמרת הספר הוא ל13+
אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם.
למי שלא ידע/ת....
הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי.
הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי.
טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני.
כל סיפור היה כנרא...
התעררתי.. אבל עדין לא פתחתי את הענים.. אני ממש עיף.. הכרית שלי מרגישה מוזר.. למה?! אולי אני יש על המזרן?! אבל שחשבים על זה.. המזרן לא אמר לזז.. פתחתי את עני במהירות שכבתי על חזה של מישהו.. של מי?! כולי הפכתי לאדום שראתי שזה טודורקי-קון. 'אה.. נכון אתמול באתי וישנתי איתו כי לא הצלחתי להרדים.. טודורקי-קון כל כך מושלם והוא כל כך יפה שהוא ישן. השפתים שלו פתחות קצת וכל כך מגרות. באלי לנשק אתן.. אבל אסור לי.. שנינו בנים.. אנחנו לא יכלים להיות ביחד.. במיחד אני לא יכל לנשק בן אדם ישן. (הערות כותב- עישת את זה כבר כמה פעמים בספר הזה, אין שם בעיה שתנשק אותו) אני רק אסתכל.. שם דבר לא יקרה אם רק אסתכל. התקרבתי עליו. היונו סמטרים ספרים משפתינו יגעו. הרשתי את הנשימות שלו על השפתים שלי.. 'רק נשיקה קטנה.. הוא לא ידע!' חשבתי לעצמי ונתנתי לו נשיקה. השפתים שלו כל כך רכות. אני אהב אתן. אחרי שניה התנתקתי מדפיקות שנשמעו מדלת. ישר רצתי לדלת. 'אם הוא היה מתערר הוא היה רוצח אותי' חשבתי לעצמי בפחד. פתחתי את הדלת וקרשימה-קון היה מחוץ לדלת. "אתם באים לארחות בוקר?" הוא שאל בחייך. "אה.. טודורקי-קון עדין ישן ואני אתעררתי לפני כמה דקות אז נראלי שנצתרף אחר כך.. תתחילו בילדכם.." ענתי נבוך. "היי קרה משהו?! כלך אדום!" קרשימה-קון שאל. "שם דבר לא קרה.. טוב כדי שאתרגון" שקרתי. מה אתם רוצים?! אני לא יכל לספר לו שאני דלוק על טודורקי-קון והרגע נשקתי אותו שהוא ישן.. "טוב אנחנו הלכים שתהיו מכנים תבואו לחדר האכול" קרשימה-קון אמר והלך. "אוקי ביי" אמרתי נבוך וסגרתי את הדלת. "מי זה היה..?" טודורקי-קון שאל שעניו עדין חצי סגרות. "קרשימה-קון.. הוא שאל אם אנחנו באים לארחות הבוקר אז ענתי לו שרק קמתי ואתה עדין ישן אז שנצתרף אחר כך.." ענתי נבוך.. אחרי העל הרגע נשקתי אותו ישן. "טוב.. אני אחליף בגדים במקלחות.. תחליף פה.." טודורקי-קון מלמל והלך למקלחות. "אוקי.." מלמלתי נבוך והתלבשתי מהר. אחרי שטודורקי-קון יצא שחשחתי שנים וירדנו ביחד לקפיטריה של המלון. התישבתי בין קרשימה לטודורקי-קון והרגשתי ממש נבוך.. אכלנו ויצאנו לסיור של היום. .. "נו כבר חנון וממזר חצי בואו כבר אודיטים!" קצ'הן צעק עלינו. "אנחנו באים.." ענתי ורצתי עליהם. טודורקי-קון הלך בשקט. "למה אנחנו בכלל צרכים לראות את כל המקדשים המשעממים האלו?!" קצ'הן שאל עצבני. "כי זה המסלול שקבוע לנו.. אבל אפשר ללכת למקום אחר.." טודורקי-קון ענה. "אז לאן נילך?!" קרישמיה-קון שאל בחיוות. "אולי למיסדעה" הצעתי הענים של טודורקי-קון נצצו. "בואו נילך לאכול משהו טעים.." טודורקי-קון אמר בקצת התלהבות וגרר אתנו. "מה לעזזאל קרה לממזר החצי?!" קצ'הן שאל בעצבים. "אמ.. אתמול אחרי שחזרתם למלון אני וטודורקי-קון אכלנו נקניקיה ומאז הוא נראלי מתלהב מג'נק-פוד" ענתי נבוך. "אז כדי שלא נשיאר את שניכם לבד שוב פעם" קצ'הן אמר בעצבים והתקדם. ... "מידוריה תן לי קצת" טודורקי-קון אמר וגנב מצלחות שלי חתיכית פיצה. הוא כל כך חמוד! "שלום לכם ארבתכם! אתם תירים בעיר הזאת אני לא צודק?!" איש ניגש עלינו. "למה שזה יעניון אתך?!" קצ'הן שאל בחדשנות. "כי זה הפתיע אותי לראות גיבורים עתדים נמצאים כאן" האיש ענה. "אמ.. אוקי" ענתי. "טודורקי-שוטו, אתה כל כך חזק! הית אתה צריך לנצח בפסטיבל הספרוט! כל הבנות בעיר הזאת מדברות עליך! יש לך חברה?! אם לא, יש לי כמה בנות חמודות להכיר לך! מה אתה אמור רוצה לפגוש איתן?!" האיש פשוט התחיל להלל את טודורקי-קון וקצ'הן לא נראה מרוצה מזה בלשון המעטה. "אה.. אני לא בזוגית אבל יש לי כבר מישהו.. אבל תודה על הצעה.." טודורקי-קון ענה ולא ממש מבין מה האיש רוצה מימנו. רגע?! לטודורקי-קון יש מישהו?! הוא אהב מישהו?! ועוד בן?! מי זה?! מי לקח את מי שאני אהב?! "טוב.. חבל יש פה בנות ממש חמודות! טוב אם אתם רוצים יש לי כטרסים ללונה פראק! רוצים ללכת לשם?!" האיש שאל בנחמדות. "אה.. אנחנו מסתדרים תודה.." ענתי בחשש. "באמת?! חבל! הינו יכלים להנות ממש!" האיש אמר בהתלהבות מגזמות. הוא כבר מתחיל להפחיד אותי. "זה נראה שאתה מנסה לגרם לנו לבוא איתך בשביל לעלות את המעמד החברתי שלך.. אני אישית חשב שזה נדש וסתם אגאסתי מצידך להשתמש בנו ככלי לעלות את עצמך, בנסוף לזה גם אם היו ממש רוצים, אסור לנו ללכת למקמות עם אנשים אחרים, זה אחד מהחקים שהציו לנו.. אז אני מבקש שתעזב אותנו עכשיו" טודורקי-קון אמר לאיש באדישות חסרות כל רגש שגרמה לי הרגשה לא נחה. האיש נראה שהוא עמוד לבכות. טודורקי-קון היה צריך לרחם עליו.. אבל להתחשב בזה שאם הוא לא היה מדבר ככה כנראה האיש היה ממשיך לדבר איתנו ולא עזב אותנו בזמן הקרוב. "אוקי.. סליחה שבזבזתי את זמנכם" האיש אמר והחייך הגדל שהיה על פניו היה כל כך מלאכתי שזה כאב.ף והלך. "טודורקי, אתה לא חשב שזה היה קצת מרשע?" קרשימה-קון שאל אותו. "אני היתי מפצוץ לאיש הזה את הפרצוף ביחד שאני צעק עליו את זה, הוא רחים על האיש המזור הזה.." קצ'הן אמר לקרשימה-קון וטודורקי-קון פשוט אכול את הטוסט שלו. ... במשוך כל היום התרחקתי מטודורקי-קון.. כאב לי להיות לידו.. במיחד שעכשיו אני ידע שיש לו מישהו. זה כל כך כאב! זה כל כך כאב! לפחות הצלחתי להשיג לעצמי נשיקה מימנו.. "מידוריה.. אנחנו הלכים לחדר!" טודורקי-קון אמר ותפס את ידי. "אנחנו לא אמרים להמשיך עם קצ'הן וקרשימה-קון?" שאלתי אותו בהפתעה. "לא, אנחנו הלכים עכשיו לחדר! אני צריך לדבר איתך!" טודורקי-קון ענה ונשמע קצת עצבני. למה הוא כעס עלי?! אולי הוא ידע על הנשיקה?! שיט! עכשיו אפילו לא נכל להית חברים! נכנסנו לחדר וטודורקי-קון נעל אותו. הוא שם את המפתח בכיס והצמיד אותי לקיר. "טודורקי-קון?" שאלתי בחשש. היתי צמוד לקיר וטודורקי-קון נשהן עלי. "למה?!" הוא שאל בקול רעד. הוא הסתכל על הרגלים שלנו. "למה מה?" שאלתי בחשש. "למה אתה לא רוצה להיות לידי?! למה אתה מתרחק ממני?! אני מגעיל אתך או משהו?!" טודורקי-קון שאל והכאב בקולו שבור לי את הלב. הוא הרים את ראשו וראו את הדמעות זלגות בעניו שכל טיפה שנפלות לו שברות אותי יותר. "אני לא מיתרחק.." מלמלתי. "איך לא?! איך אתה לא מתרחק?! אתמול אנחנו ישנו באותה המיטה ועכשיו אתה ברוח ממני! כל פעם שהתקרבתי עליך אתה ברחת לצד השני! אז איך את פקיאנג לא מתרחוק" טודורקי-קון שאל/צעק בכאב. לא ידעתי מה לענות לו, הרגשתי דמעות זלגות גם מעני. "אתמול היה לי כל כיף איתך.. באמת הרגשתי כיף! אתה גרמת לי לשמח! בזכתך נהנתי כל כך אתמול, תמיד שאני איתך כיף לי, אני תמיד מרגיש טוב שאני איתך, אני תמיד שמח שאני איתך.. אז למה שתעזב אותי?! למה שפוט תתרחק ממני?! אתה יותר מכולם ידע כמה קשה לי! אתה מכיר אותי יותר טוב מי כל אחד אחר! אני סמוך עליך בענים עצמות.. אז למה?! למה שתתרחק ממני?!" הוא צעק/שאל/בכה בכאב. "טודורקי-קון.." מלמלתי והתחלתי לבכות גם אני. "מה מידוריה?! מה?!" טודורקי-קון שאל בכאב. "כי אמרת שיש לך מישהו! וזה כל כך כאב לי שאני לא יכל להיות המשיהו הזה!" ענתי בכאב. טודורקי-קון פשוט נישק אותי. ................................._♡_................................... כן, כם אני ידעות שאני צריכה להכניס את קריבקואגו.. בפרק הבא ואחרון הם יפיעו.. הפרק יצא ארך! 1110 מלים! כל הכבוד לי. אני בטחה שאתם/ן עכשיו במתח, ושתדעו שאני ממש אהבות להשאיר א/נשים במתח ואואוהאהאה!
שהיה לכם צום רל לכל מי שצם/מה
דרך הגאב תראו משהו מצחיק-
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
