ליל כל הקדשים 3

128 11 11
                                    

14+
_________________________________________
אני נשארתי עוד קצת, הרבה זמן אצל טודורקי-קון..
אנחנו כל הזמן מדברים, צחקים, ועשים הכל ביחד!
טודורקי-קון מדי פעם שתה ממני.
אבל הוא מבקש אישר ובדק מילון פעם לפני שהוא מתחיל.
והוא כל כך מושלם.
המשכנו להתקלח ביחד ולעושות שם מלחמות מים.
למרות שטודורקי-קון מאוד מפנם בעצמו הוא כל כך כפי ומדהים שמתחברים עליו..
ואני שמח שהצליחתי להתחבר עליו ככה!
ואני חייב להודות שמלבד הכיף והשמחה שאני מרגיש שאני עם טודורקי-קון.. אני מרגיש עוד משהו.. אבל אני לא ידע מה.. אני כולי נבוך..
ולראות אותו ערים גרם לי לחשב מחשבות לא כל כך מתאימות.. אני בקשי יכל להית לידו חמש דקות מבלי להשתגע..
מענין מה קרה לי..
"מידוריה.. אתה בא?!" טודורקי-קון קרא לי.
"כן!" ענתי ורצתי עליו.
הסתכלנו ביחד על הכוכבים הנופלים..
וזה כל כך יפה!
טודורקי-קון ישב על הריצפה ואני עליו..
הרגשתי את הנשימות החממיות שלו על הצוואר שלי..
ועברה לי צממרות בכל הגוף.
אני בטח שטמפטורת הגוף שלי עלתה בחמשים מעלות.
רק מלחשב עליו אני מתחמם..
יש לי הרגרשה שיש לי קארש על טודורקי-קון..
אבל אני לעולם לא הכל להיות איתו..
בכל זאת שנינו בנים.. וזה אמר שאיפלו הוא לא היה מכון לתת לי סיכוי.
טודורקי-קון שם שפתיו על הצוואר שלי..
"אתה רעב?!" שאלתי.
"כן.. אבל לא לדם.." הוא לחש באזני וכולי הפכתי לאדום.
הוא לא יכל לשתות או לאכול משהו שהוא לא דם אחרות הוא מקיא..
אז למה הוא מתכבון..
"למה הכבנה?!" שאלתי נבוך.
"מה נראה לך?!" הוא שאל וליקק את מהצוואר שלי עד לאזון.
אני קפאתי.
"אני לא..אאא. ייידעע..עע.." גמגמתי.
הוא הכניס יד לחלצה שלי והיד שלו היתה חמה ונעמיה.
אולי אני חולם?! כבר חלמתי דברים כאלה!
כן, אני חולם! אין שם סיכוי שזה אמתי! נכון?!
הוא נשך לי את הערף אבל לא שתה ממינו..
"אתה באת חשב שאני לא שמוע אתך נוגח כל לילה?!" הוא שאל.
"אניי לאא ידעע עללל מהה אתהה מדברר" גמגמתי.
"באמת, איזקו?!" הוא שאל ודחף לי יד למכנסים.
גנחתי
"סליחה.." מלמלתי נבוך.
"אתה באמת צריך להתצער.. זה היה חלש מדי!" הוא אמר ונגע בי ונישק אותי שוב, ושוב ושוב.
אני רק גנחתי בטירוף.
"רגע, טודורקי-קון.. חכה רגע! אתה גם אהב אותי?! או שאתה סתם מחפש לעשות משהו?!" שאלתי, אני באמת רוצה שהוא יאהב אותי..
ושזה לא היה חד פעמי.
טודורקי-קון נרתע..
"סליחה!" הוא אמר וכולו היה אודם.
הוא פשוט נעלם.
"טודורקי-קון?!" שאלתי בתקווה לתשבה.
הוא נעלם כיאלו בלעה אותו האדמה.
חפשתי אותו הכל מקום בשדה אבל לא מצאתי אותו בשם מקום.
בסוף חזרתי לטירה.
שכבתי על המיטה שלו..
מחכה לו שיחזר..
הוא התחרט?!
הוא לא רוצה לעשות איתי כולם?!
אולי הוא לא אהב אותי?!
זה היה כיף.. למה הוא הפסיק?!
אולי לא היתי טוב מסיפק?!
הוא הלך בכלל לחזר?!
אולי הוא כעס עלי?! ואם כן, אז על מה?!
על זה שאני דלוק עליו?! או שאני חושב עליו מחשבות לא נעותות..?!
או משהו אחר?!
הוא הלך לסלח לי?!
ולמה הוא התנצל?!
"אה! אני שונא את השאלות האילו!" צעקתי.
...
עברו כבר יומים והוא עדין לא חזר..
אני דואג לו..
אני רוצה אותו כאן לידי!
יצאתי לסיבוב ומצאתי אותו ישן מתחות לעץ.
"טודורקי-קון?!" שאלתי לידו.
זה היה הוא.. הוא היה חם כנראה מהשניה שבחוץ..
לטפתי את פניו..
נתנתי לו נשיקה במצח ולקחתי אותו בחזרה לטירה.
ישבתי לידו וחכתי שיתערר.
הוא פתח ענים באטיות אחרי בערך שעה.
"טודורקי-קון" אמרתי בשמחה.
הוא הסתכל עלי במבט עצב.
"אל תהיה עצב.. בשבלי?!" שאלתי ולטפתי את פניו.
הוא החזיק את ידי.
"סליחה.." הוא מלמל בשקט.
"על מה?!" שאלתי.
"לא היתי צריך לגעת בך ככה.. לא היתי צריך להגיד לך את כל זה.. סליחה.." הוא התנצל.
"אהבתי את זה.. אז אל תיתנצל" ענתי.
הוא לקח את ידי ונישק אותה.
לטפתי את ראשו.
טודורקי-קון תפס את גבי ושיטח אותי עליו.
"מה סיכוי שאני יכל לקבל נשיקה?!" הוא שאל.
"יותר מדי גדול!" ענתי ונשקתי אותו.
_._._._._._._._._._._&♡&_._._._._._._._._._._._._
היי טודורקי-קון חכה לי!" אמרתי ורצתי עליו.
"היי מידריה" טודורקי-קון אמר ונישק את מחצי.
"התחפשות שלך יפה" הוא אמר וחייך קטן על פניו.
"תודה, גם של...ך, לבשת אותה כבר?!" שאלתי.
"לא, למה?!" טודטרקי-קון שאל בבילבל.
"כי אני חושב שכבר ראתי אתך בתור ערפד.. וחשבים על זה גם התחפשות שלי נראות לי מוכרות.. מוזר, יש לי הרגשה שיש עוד אנשים כמנו בעולם אחר שלבשו את הבגדים האלו.." ענתי בחייך.
"אולי.. מעניון מה שלמם אם כך.." טודורקי-קון ענה.
"אני מקווה שהם ביחד כמנו" ענתי.
"זאת בכלל לא שאלה! לא היתי רוצה להיות עם עוד אדם מלבדך לא משנה באיזה עולם אני נמצא" טודורקי-קון אמר ונשיק אותי בפה.
"טוב.. בואו כבר!" אמרתי ומשכתי אותו איתי.
"בסדר, בסדר, שניה!" טודורקי-קון ענה והלך אחרי.
"תעלל או ממתק?!" שאלנו ביחד שהחזקנו ידים.
"היי אתם כאלו חמדים ביחד! תשתדל לא לשתות את כל הדם שלו" האישה אמרה ופנתה לטודורקי-קון.
"בסדר אשאיר לו כמה טיפות" טודורקי-קון ענה ולקחנו את הממתקים.
"מידוריה, תן לי את הדם שלך!" טודורקי-קון אמר בצחק ונישק את צווארי..
"הצילו! יש פה ערפד שרוצה לשתת לי את הדם! מישהו, הצילו!" ענתי בצחק.
"אף אחד לא יצל אותך! חטיף לילה קטן שלי!" טודורקי-קון ענה.
"אי לא! הצילו מישהו!" המשכתי לצחק.
"איזקו, אני אהב אתך!" טודורקי-קון אמר אחרי כמה דקות של צחק.
"גם אני אהב אתך!" אמרתי והחזקתי את ידו.
התנשקנו והמשכנו לבית הבא.
................................._♡_...................................
הפרק האחרון לסגיה הזאת!
העלתי 2 באתו היום..
כל הכבוד לי!.😅
אני לא בטחה עד כמה הם חוגגים את ליל כל הקדשים.. אבל זה עדין היה כיף!

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now