טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

שוקו חם

לא ידעת מה אתכם/ן אבל אני נמצאת בחדר שלי עם שוקו חם שירד גשם אז..
אז חשבתי שזה יכל להיות נחמד לכתוב סיפור ממש קצר על זה בשביל להתחיל את החרוף..
טוב נתחיל?
נ.מ- כלילית
_________________________________________
כל כיתית a1 ישבה בסלון הגדל של המענות מכסים בשמיכות מכף רגל ועד ראש.
או יותר נכון כל כיתית a1 בלי טודורקי.. שכהרגלו החליט לעלום..
אותו יום היה ממש קר בכל יפן..
שלג כבר התחיל לרדת בחוץ..
למראות שכלום היה כבר רגלים לקר הזה בחרף.. הפעם הוא הגיע ממש מקדום השנה.
"אולי שיפסיק השלג נילך לבנות איש שלג בחוץ?" קרשימה הציע בשביל להפסיק את השקט המוזר שהיה בחדר הגדול.
"נראה לך?! תילך אם אתה כל כך רוצה הפיטרמיה!" בקאגו צעק עצבני.
הוא ממש לא סבל את החרוף.. במיחד בגלל שהרבה יותר קשה לו להפעיל את הקיורק שלו שקר..
טוויס שהית כבר חצי בשנות החרף שלה ששתה מהמרק שהספיק כבר להתקרר מקר האז.
טודורקי נכנס למענות והשתדל כמה שפחות להכניס קר פנימה.
"ממזר חצי, למה אתה מקפיא את כולנו?!" בקאגו צעק עליו והתכסה יותר בשמיכה.
"סליחה.." טודורקי התנצל בשקט ועלה לחדר שלו.
'לאן הוא בכלל הלך?' דקו תעה לעצמו בראש.
המעולות רק ירדו וירדו וזה התחיל לעלות לכיתה שמהשהו מוזר קורה כאן.
דקו ברעד קל מקר הציא את הטלפון שלו מכיס ובדק את התחזית.
עניו נפתרו שראה שיש 35°- בחוץ.
משהו שממש לא התאים ליפן במחיד שרק תחילות החורף.
דקו מיהר לספר לכולם את מה שראה..
אחרי כמה שאלות ופרצפי הלם כולם הסכימו ביחד שמשהו מסריח קרה כאן.
דקו מיהר הלך להדיע לטודורקי את מה שגילה בזמן שכל הכיתה חשבות מה לעשות.
טודורקי ישב בחדר שלו על הריצפה שהוא מכסה בקרח.
דקו הסתכל עליו בהלם כמה דקות וטודורקי פתח את עניו באטית.
עניו נראו כמו גבשי קרח שמתנצנצים מאור השמש החלש של אמצע החורף.
דקו קפא משוק ממראה זה.
המראה הזה הוה כל כך יפה בעניו של דקו.. ואולי גם בשלכם אם היתים שם באותו רגע.
"טודורקי-קון?" דקו שאל בחשש אחרי שיצא מהלם.. לפחות חלקית.
"ממ?" טודורקי המימם לו.
"לא קר לך?" דקו שאל ונגע בעורו הקפוא של טודורקי.
טודורקי ממש כמו חתול התכרבל במגע של דקו.
כמבון שלדקו קפץ הלב בחמידות באותו רגע.
דרו מהיר להסתיר את המבכה שחטף מטודרקי, מכבין שלא רצה שנוער החצי ידע את רגשתו של דקו על הנוער.
'בכל זאת.. לא מספרים לקראש הסדי שלך את רגשתך.. במיחד שאתה ידע שהוא לעולם לא איתך..' המשפט הזה היה מוטו של דקו בכל פעם שקפא מיפו או משלמתו של הנוער החצי.
"קצת" טודורקי ענה לבסוף.
"אבל עכשיו חם לי יותר" טודורקי המשיך והתכרבל בחזה של דקו.. שכמבון שבער ממבכה.
טודורקי לא חשב על מליתו.. רק שהוא הפסיק להיות אדיש לכולם..
ובמיחד לנוער שעכשיו מולו.
'בכל זאת, לא משקרים למי שאהבים' טודורקי אמר לעצמו בכל פעם שדיבר עם דקו..
אף אחד מהם לא ידע את רגשתיו של השני.. ובגלל זה אף אחד מהם לא סיפור לשני את רגשתיו.. גם טודורקי שהבטיח לעצמו שלא ישקר לאהבתו.. הוא הצדיק תמיד את מעשיו שהוא רק מסתיר את האמת.. ורק בגלל שזה בנשוא הזה אז מותר לו.
"יש 35°- מעלות בחוץ.. משהו מזור קרה בחוץ.. כל הכיתה למטה מנסה להבין מה קורה והם מחיכים לנו.. אז אתה בא?" דקו שאל את טודורקי מהר. המצב שהם היו בו גרם לדקו להשתגע!
דקו קם מהר ושלח לטודורקי יד.
הוא בא להתחרט שהבין שטודורקי יחזיק את ידו אז הוא התחיל להחזיר את ידו עליו אבל טודורקי תפס את ידו לפני ונעזר בו בשביל לעולת.
כמבון שדקו כמעט עלה באש מזה שטודורקי נגע בו.
שנהם ירדו למטה מהר ופגשו את כל שאר הכיתה שעדין ניסת להבין מה בכלל קורה כאן.
שכולם הסתכלו על טודורקי שהיה מכסה בקרח ושלג, הלם עבר בהם.
קרשימה ומומו מיהרו לכסות אותו בשמיכה.
טודורקי שלא ממש הבין את הדאגה פשוט הדוה להם בשקט.
"אז.. מה נראה לכם שזה?" דקו שאל אותם.
"אין לנו משוג.. אולי מישהו שכח לסגר את המזגן" קראגמי אמר בצחק.
כמבון שבקאגו גילגל את עניו על אמירה זאת.
"אולי זה איזה נבל" טודורקי הציע ואויוור החם יצא מפיו והם הפכו מיד לשלג.
באותו רגע אך אחד מכיתה לא ידע אם זה בגלל שקיורק של הנוער החצי או שהמציב החמיר.
"אולי באמת" רוב הכיתה הסכימה.
כולם התחילו להתקשר למשפחתהם ולבדק בחדשות אם מישהו ידע מה לכל הרחות קורה.
טודורקי לא ממש מרצון התקשר לאביו.
"שוטווווו!" אנדבר צעק מטלפון ומבטו של טודורקי נראו כיאלו הוא הלך לשרף את הטלפון מהטמטם.
"יש לך מושג אם הקור הקצני הזה קשר לאיזה נבל?" טודורקי שאל ישר וקיווה לגמר את השיחה הזאת כמה שיותר מהר.
"זה מה שאנחנו בדקים" אנדבר ענה לו.
טודורקי שהיה לו מבון מעליו שיבדק את זה גילגל את עניו.
"טוב.. ביי!" טודורקי ענה ונתיק.
אנדבר שהעה כבר רגיל לחסור טקטק של בנו עדין היה מפתע מזה..
"טוב.. הגיבורים בדקים את זה.. רוצים ללכת לראת מה קרה בחוץ?" שאל בשקט.
הוא באמת דאג לאנשים שבחוץ.. שהיה מקדום בחוץ אחרי שהלך לקנות כמה דברים לעצמו, הוא מיהר תמיד לעזור לכל מי שראה ברחוב להיכניס למקום חם..
"אני חשב שזה רעיון טוב" דקו הסכים איתו. וכך גם כל הכיתה.
הם חילקו לכל זוג מקמות ואחרי שקיבלו אישר מאיזווה-סנאסי לצאת לבחוץ ולעזר לאנשים, הם יצאו מבניון.
וכמבון שהקר כמעט הקפיא אתם לגמרי.
למרבה הפלא טודורקי ודקו היו ביחד..
מה שהיה ממש מביך לדקו ולטודורקי האידש זה לא הזיז כמעט.. האמתי שהוא שמח מזמן ה'אכות' עם דקו בלהתחשב שדקו התחיל להתרחק מימנו לא מזמן.
הם עזרו לכל האנשים ברוחב.. למי שלא היה חשמל הם העבירו לבניון אחד..
וכולם התפלעו מאכפתית של כל התשבים בגלל החרוף.
דקו עצר אחרי טודורקי בחדר מדרגות.
"קר לך?" טודורקי שאל את דקו.
"קצת" דקו ענה והתעתש.
טודורקי חמים קצת את ידו וחביק את דקו בשביל לחם את חברו שכל כך אהב.
"בוא נשתה שוקו חם שנחזר" טודורקי לחש לדקו דרך החביק.
דקו שהסמיק מזה מהיר להגיד "עם מרשמלו"
טודורקי שהחליט לזרם עם נעור המשלם כל כך לדעתו שעמוד מולו מהיר להסיף "ועם קצפת"
"ודבדבן למעלה" דקו ענה לו וחייך.
"והרבה סכריות למילעה!" טודורקי ענה וחייך את חייכו הרך והיפה שהיה מפיע בפעמים נדירות, נדירות מדי.
דקו שרק הסמיק יותר מחיכו של הנוער החצי, פעל מבלי לחשב ונשיק את טודורקי בפה.
אחרי הלם מהפתעה שטודורקי חווה מנשיקה הוא התחיל לנשק את דקו בחזרה.
אחרי כמה דקות הם התנתקו.. ובאותו הרגע לאף אחד מהם לא היה קר.. או שיותר נכון שנהם בערו מבפנים.. גם טודורקי האדיש.
"אני אהב אתך!" שנהם אמרו ביחד.
טודורקי הפעם לקח את היזמה ונשיק את דקו.
הפעם הם התנתקו מהר יותר אבל הנשיקה ספיקה את שנהם בטריף.
"בוא נגימר מהר שנכול לשותת כבר את השוקו החם והטעים הזה" טודורקי אמר והתחיל ללכת עם דקו יד ויד.
שדקו וטודרקי גמרו להכניס את כל האנשים הם חזרו למענות שכבר רוב הכיתה היתה בהם.
דקו וטודורקי סיפרו לכיתה שהספיקה לחזר כבר בלאה למענות את זה שהם עכשיו ביחד.
כמבון שמסתבר שגם בקאגו וקרשימה הפכו להיות זוג משם מקום.
טודורקי ודקו הכנינו רת השוקו החם הכי טעים ומשקע בכל היסטיריה, וחלקו אותו לחברם לכיתה.
לאף אחד מכיתה כבר לא הפריע הקר וכולם צחקו ונענו מחברתם של הכיתה.
וכמבוו שטודורקי דקו התקרבלו ביחד על הספה.
................................._♡_...................................
1139 מילים, ועד אמרתי שסה אומר תהיות סיפור קצר.. אבל אני מניחה שאם זה רק פרק אחד אז אפשר להחשיב את זה קצר.
אז.. מי מכם/ן קפוא/ת מקור..
אצלי למזלי כבר התחיל להתחמם.. אבל אשמח לדעות אם אתם/ן שמחים/ות על תחילות החורף?
אני עד כמה שאני לא אהבות לרטיב מחורף דווקא ממש אהבות את הריח של הגשם..
מה? איתם/ן כבר צרכים/ות לדעות שאני מוזרה.
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡