"אין בעד מה.. תגיד איך היה לך אותמל?" טודורקי-קון שאל.
"אמ.. בסדר.. נראלי" ענתי נבוך.
"מה עשת?" טודורקי-קון שאל.
"אמ.. אותמל היה יחסית רגע.. לא עשתי הרבה מלסיר ולעזר בכמה דברים קטנים.." ענתי נבוך.
"תגיד תודה שלא ניסו להרג אתך!" טודורקי-קון אמר וזרק עלי את הכרית שאיכשהו חזרה עליו.
"למה את כן?!" שאלתי וזרקתי עליו את הכרית בחזרה.
"כן לפחות 19 פעמים!" טודורקי-קון ענה.
"אתומל?!" שאלתי בהפתעה.
"כן!" טודורקי-קון ענה.
"אתה יכל לספר לי מה עשית?" שאלתי בתקווה.
"לא!" טודורקי-קון ענה.
"בבקשה?!" שאלתי.
"לא!" "בבקשה!" "לא!" "ממש בבקשה?!" "אין סיכוי!" "בבקשה עם קצפת למלעה?!" "שם סיכוי!" "די! בבקשה! אני לא אגלה לאף אחד!" "אף פעם!" "בב..." "..." "....." "...." "........'!
"מעצבון!" אמרתי לבסוף אחרי שנכנאתי.
טודורקי-קון נראה מסופק מנצחון..
"טוב.. עף אני רוצה לשון!" טודורקי-קון אמר ובעט בי ונפלתי מהמיטה.
קמתי והצאתי לו לשון.
לקחתי את מגש האוכל שנשאר רק כלים מלכלכים ויצאתי מחדר.
מה הסיכוים שנדלקתי על טודורקי-קון? לא אין סיכוי!
________________________________________.
"חזרתי!" טודורקי-קון אמר כשפתוח את הדלת.
"היי" ענתי.
"תעוזר לי עם הקנית!" טודורקי-קון צווה.
הצאתי לו לשון והתחלתי להכניס שקיות למטבח.
"איך היה בקנית?" שאלתי.
"בסדר.. אני עדין רוצה לשון..ושחשבים על זה הם ממש גנבים! הם חושבים שאני מטמטם.. תקעים מחירים גובים מדי וחושבים שאף אחד לא ישם לב!" טודורקי-קון התלנון.
"אני שמח לשמוע שהם עשו לך הנחה!" ענתי בצנית.
טודורקי-קון נתן לי דחיפה בצחק.
"אה! הבאתי פיצה ובירה!" טודורקי-קון נזכר.
"יאמי!" אמרתי והבטן שלי כבר נסתה לאוכל את הפיצה שהפיעה על השלחון
"אתה שותה?" טודורקי-קון שאל והציא שישית בירה משקית.
"אמ.. אני מניח שכדי שאנסה.." ענתי נבוך.
"אתה אמר לי שאתה לא ששתית עד עכשיו?" טודורקי-קון שאל בהפתעה.
ואני רק הפכתי לעגבניה.
"אמ.. סוג של.." ענתי נבוך.
"מידוריה בן כמה אתה?" טודורקי-קון שאל ברצניות.
"אמ.. 19.5" ענתי נבוך על זה שחוקי לי לשותת ובכל זאת לא נסתי אף פעם.
"אז היתה לך שנה וחצי לנסות.. למה לא שתית?" טודורקי-קון שאל.
אני כתגבה משכתי בכתפי.
"טוב.. אם לא תרצה.. אני לא אחריך אותך!" טודורקי-קון אמר ופתח את הקרטון הפיצה אחרי שסידר את כל הקנית במקום.
"לא.. אני רוצה.." ענתי נבוך.
טודורקי-קון פתח לשנינו בקבוק.
"נחלק.. כי אני בספק שתצליח לסים אחד.. הם די חזקים!" טודורקי-קון אמר.
וכל מה שמענין אותי עכשיו זה לגמור לפחות בקבוק אחד בשביל לראות לטודורקי-קון שאני לא כזה פתטי לעמתו!
שתיתי שלק גדל והרגשתי סחררחות נוראית.
והטעם היה ממש מר!
"היי תירגע! אתה צריך לשתות שלקים קטנים.. אחרות תתאלף לי פה.. וגם אם תשתה יותר מדי מהר לא היה מי שיעזר לי לגמור את הפיצה!" טודורקי-קון אמר.
יופי רק הפחתי לפתטי יותר!
זללתי את הפיצה.. ושתיתי כל שניה שלוק.
כל הזמן טודורקי-קון ניסה להרגיע אותי..
וזה רק גרם לי לרצות עוד לשתות.
אני בוקשי כבר מודע.. ניראלי ששתיתי כבר 2 בקבקים!
________________________________________.
נ.מ שוטו.. (הגיע הזמן באמת🤦🏻♀️)
________________________________________.
"היי מידוריה תירגע!" אמרתי.
שנינו שיכורים אבל אפשר לראות שהוא שיכור בהרבה ממני.
לקחתי את הבקבק מהיד שלו.
"מידוריה די.. יש לך עובדה מחר!" אמרתי ברצנית.
"אבל אני רוצה לשתות!" מידוריה אמר בעצבים וגיהק.
"תמשיך מחר.. הגיע הזמן שתפסיק!" אמרתי ברצינות.
"לא רוצה! אני רוצה לשתות כמוך!" מידוריה אמר בעצבים.
"אתה לא יכל כמני! לי יש הרבה יותר נסיון ממך באלכאל. שתית כבר שתים זה מספיק!" אמרתי בטן נעים. אם אני אצעק עליו זה לא יעזר אלא רק יחמיר את המצב.
"אבל אני רוצה להיות כמוך.. אני רוצה להית אתה.. באתי לכאן בגלל שכל החיים שלי נהרסו ביפן.. ואני רוצה לשכח את הכל כמוך! אני רוצה להיות חזק כמוך! אתה נולדת עם הכל! אני עם כלום! זה לא הפור! אני רוצה.. אני רוצה להיות אתה.. נמאס לי מהכל! מה רע לך שאני מרגיש יותר טוב שאני שותה?!" מידוריה צעק עלי.
"אתה לא רוצה להיות כמני..לא נולדתי עם הכל.. אתה טעה.. נולדתי חזק.. אבל זהו! אני לא יפה.. אני לא מאשר.. אני לא קבלתי את מה שהיה לאחרים.. אף אחד לא הקשיב לצעקתי לעזרה.. אני מתתי מבפנים בכול יום שעבר.. בגלל זה עזבתי.. בגלל שזה היה או לקפוץ מהגג או לנטש את הכול! אין לך כמה פעמים נסתי לאתאבד..!" צעקתי עליו בכאב.
אני ידע שהוא שיכר.. אני ידע שהוא לא מתכבון לזה.. אז למה זה עדין כאב?! למה זה כל כך כאב?!
אני לא יכל לשמוע אותו מדבר ככה..
זה כל כאב.. לשמוע את אותן המחשבות שחשבתי תמיד..
שלמישהו אחר יש את כל האושר.. ואני נולדתי עם כולם.. הקנאה שהיתה לי לאחר רק הרסה אותי יותר היחד עם השנאה שהיתה מחללות עמק בתכי...
"טודורקי-קון.. אני רוצה.. אני עדין רוצה להית אתה.. לך יש בית.. חיים.. נראת כל כך שמח.. אני גם רוצה.." מידוריה אמר בעצב.
"אתה לא שמח?" שאלתי
"לא! אני לא שמח! אני כולם לעמתך! אני מנסה להית משהו.. אבל אני לא יכל!" מידוריה אמר והכאב בקולו הרס אותי.
"אבל.. אתה כל כך הרבה דברים טובים.. אתה המלאך שלי.. עזרת לי יותר מדי פעמים.. עזרת לכל כך הרבה אנשים בשנה שבה היתי בUA. תמיד אחלתי לעצמי להית שמח כמוך.. ואני ידע שאתה שמח.. אתה פשוט לא מכון לקבל אותה..
תיתן לה לגרם לך אושר. בארבע הימים האלו שאנחנו ביחד.. ראתי חייך ענקי עליך.. ואני ידע שהוא היה אמתי.. אתה פשוט צריך להרגיע.." אמרתי.
"אולי.. אתה צודק.. אבל עדין אתה כל כך... ואני עלוב!" מידוריה אמר בכאב.
"אתה לא עלוב.. אתה כל כך יפה.. כל כך מושלם.. כל כך טוב.. כל שניה שאני לידך אני רוצה לשיר מאושר שאני מרגיש!" אמרתי.
"באמת..?" מידוריה שאל.
"כן.." ענתי.
"טודורקי-קון.. אם אני מאהב במישהו.. כיאלו בן.. אני מוזר..?" מידוריה שאל.
"ממש לא! אני היתי גם אם בנים וגם בנות.." ענתי.
מידוריה פשוט נישק אותי.
נפלתי מהכיסא ומידוריה נפל עלי.
ממשיך לשנק אותי. אני ידע שהוא שיכר.. והוא לא באמת מתכבון לזה.. אבל אני לא יכל לעצור את עצמי במיחד שגם אני שיכור..
אז נשקתי אותו בחזרה.
ומנשיקה אחת זה הפך לשתים.. ושלוש..
הוא שוכב עלי ומנשק אותי. ואני בעננים.
אתם בטח חושבים שזה מוזר שאני מאהב במישהו שאנחנו ביחד רק 4 ימים..
אבל היתי מאהב בו הרבה לפני.. והשיחה הזאת רק גרמה לי לאהב אותו יותר! ולאמר לזכותי שהוא ריר עלי בבוקר!
...
אנחנו בנשיקה מי ידע כבר כמה..
שנינו בלי חלצה ממשכים להתנשק על הריצפה..
"טודורקי-קון.. אני אהב אתך! אני אהב אתך!" מידוריה אמר.
"גם אני אתך! אני אהב אתך יותר מכל דבר בעולם!" ענתי.
...
אכשהו הצלחנו להגיע למיטה.. ועשינו כמה דברים.. נקרא לזה ככה.. בואו נומר שעברנו את הנשיקות בקצת.. הרבה..
אי מידוריה כל כך יהרג אותי בבוקר! ז"ל עלי.
לאף אחד מיאתנו אין כוח להזיז שריר.
ואני מת מכאבים בחלק התחתן.. אבל זה היה שווה את זה..
________________________________________.
"שוטו כבר בוקר! תקום כבר!" מישהו אמר בעצבים ובעט בי.
"לא רוצה!" ענתי וקברתי את ראשי יותר עמק בכרית.
כמבון שהוא פשוט חטף לי אותה.
"יאללה אדני השוטר יש לך עבודה!" הקול אמר בלעג.
"כל עוד היא לא לזין אתך.. אני לא רוצה!" ענתי.
"לא מספיק לך מה שהיה אותמל?!" הקול אמר בכעס.
"לא! אני רוצה לזין אתך! לא שאתה אותי! ותעזב אותי! אני רוצה לשון!" אמרתי בעצבים.
"ואם.. אני אבטח שתחזר לנעשה אמבטיה ביחד.. והיה יון והכל?" הקול שאל.
"בסדר.." ענתי והרמתי את ראשי. הסתבבתי לכיון הקול שלא מכון לתת לי לשון.
מולי היה ארסי איזקו..
"מתי התלבשת?" שאלתי.
"לפני שעה! יאללה לקם! גם אני צריך לצאת לעבודה היום!" איזקו זירז אותי.
"אפשר עוד חמש דקות?!" התחננתי.
"שוטו אתה בן 25.. תיתנהג באתם!" איזקו ענה.
"נסתי! נשיקה בייב?" שאלתי והתישבתי על המיטה. שהיתה די מלכלכת מהלילה אמש..
"בסדר.. רק בגלל שאתה כל כך מושלם" איזקו ענה ונתן לי נשיקה.
הוא ניסה להתנתק אבל לא נתנתי לו. רק דחפתי אותו יותר עלי.
אם אני קם אני מתכבון להנות קצת!
בכל זאת אנחנו בזוגית כבר 5 שנים! הוא היה צריך לדעות שזה יקרה.
אחרי כמה דקות התנתקנו. אחרי שהוא דחף אותי על המיטה.
"תשמאר קצת למחרתים!" איזקו אמר וכולו היה אדום.
מחרתים החתונה שלו.. בדיק ביום בו הפכנו לזוג.. כולם בדיק ביום בו שינו השתכרנו והתעררנו בלי בגדים.. אז התבדנו על הרגשות שלנו והפכנו לזוג..
"מחרתים אתה תיראה עד כמה רצני אני יכל להיות!" אמרתי בקול הכי מושך שיכלתי ליצור.
ואיזקו הפך לאדום יותר.. ואני חשבתי שהוא לא יכל להפוך ליותר אדום.. אבל מסתבר שטעתי.
"אתה ממש רוצה לזין אותי.. נכון?!" איזקו שאל.
"מאוד!" אמרתי ולקקתי את השפתים שלי.
"סליחה בוס.. לארסי כאב ממש הראש אז נשארתי איתו קצת.. אבל אחרתי רק בכמה דקות.. אז בבקשה תסלח לי!" איזקו אמר. והתחיל לנשק אותי בפראות.
................................._♡_...................................
2 פרקים באותו יום!
1360 מילים! זה הרבה!
זה היה הפרק האחרון! לאמר לזכותי שהפרקים נמשכו כ6 חלקים.. אז זה בסדר.
יש לי כבר רעיון בראש לפרק הבא.. אבל הוא רוב הסכים לא יעלה היום.. כי אני עצלנית!טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
Nonfiksiהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...