עכשיו אמצע הלילה וטודורקי-קון ישן איתי באתה המיטה.
בקשתי מימנו שישן איתי בגלל שקר לי.. אבל זה הי שקר.. רק רצתי להרגיש אותו מחבק אותי כמו בצהרים.
קמתי מהמיטה ויצאתי מחדר.
ישבתי על בול העץ שישבתי עליו עם הסמארי אתמול.
הסמארי הפיע מולי כמה דקות אחרי
חיכתי עליו חייך קטן ונבוך.
הוא הזיז את ראשו מסמן לי לספר לו מה אני עשה כאן.
"באתי לחפש אתך.." ענתי.
הוא התקרב עלי.
"רצתי לשאל אתך משהו.." הסברתי את מעשי.
הוא התישב לידי וסמין לי שהוא מחכה שאדבר.
"אם אין לי שם כוח.. אני עדין אכול להיות סמארי שעזר לאחרים כמוך?!" שאלתי בתקווה.
הוא לא הגיב.. כנראה שהתשבה היא לא..
היתי צריך לדעות את זה.
הוא קם מבול העץ וכוין עלי את החרב שלו.
הסתכלתי עליו בחשש.
הוא שם לי את החרב שלו בידי
הוא הריד קצת את המסכה שלו מגלה לי את שפתיו.
"אתה לא יכל להיות בלי חרב! אני אלמד אתך" הוא אמר בלי קול.
הוא החזיר את המסכה לפניו.
"אתה באמת תלמד אותי?!" שאלתי בשמחה.
הוא הנהן וקפצתי עליו באושר.
במשך רוב הלילה הוא למיד אותי להשתמש בחרב שלו.
והוא גם הבטיח לי שידאג לי לחרב יותר טובה לפעם הבאה שניפגש.
הוא כל כך מושלם.
עצרנו גם כמה פשעים ועזרנו לכמה אנשים שקרים לחזר לבתים.
לקראת השעה ארבע לפנות בוקר הוא סמין לי לחזר לבית ושהוא הלך.
הנהנתי וחזרתי לבית.
ושוב התרסקתי על טודורקי-קון שנכנסתי לחדר.
"ולאן הלכת עכשיו?!" הוא שאל בחדשנות.
"לשרתים?!" ענתי לא בטח מה לענות לו.
"תשעה שעות?!" טודורקי-קון שאל באדישות.
הפכתי לאדום..
"רק אל תסתבך בצרות בסדר?!" טודורקי-קון אמר בחמימות.
הנהנתי ונשכבתי לידו.
"לילה טוב מידוריה" טודורקי-קון אמר ופיהק.
"לילה.. טוב טודורקי-קון" ענתי תוך כדי פיהק וקברתי את ראשי בחזה שלו
...
"טודורקי-קון?!" שאלתי שפתחתי את עני.
הוא שוב לא כאן.
ירדתי מהמיטה ובאתי לצאת מחדר.
אולי הוא מנקה כמו אתמול..
פתחתי את בדלת וטודורקי-קון ניקה את המסדרון.
"היי.." אמרתי בשקט.
הוא הסתכל עלי וגלגל את עניו.
הוא בא עלי והרים אותי.
"טודורקי-קון.." מלמלתי נבוך.
"כן מידוריה?" טודורקי-קון שאל.
"יש היום את פסטיבל החרוף.. רוצה ללכת ביחד.." שאלתי נבוך.
"ברור, בכל זאת מישהו צריך לסחב אתך" טודורקי-קון ענה.
"תודה" מלמלתי נבוך.
טודורקי-קון שם אותי על הכיסא של הבר והלך להביא לששניו משהו לאכול.
...
"נו טודורקי-קון אנחנו מאחרים" העצתי בו.
"באמת סליחה שאני צריך לסחב אתך" טודורקי-קון ענה.
"אתה אולי קטן ושוקל כמו נצוה אבל אני עדין צריך לשמר שלא תעף מרוח" טודורקי-קון הסיף בהקצנות.
"אני לא עד כדי כך קטן!" אמרתי בברגז מלאכתי.
"אתה בטח?" טודורקי-קון שאל והריד אותי
הוא הרבה יותר גבה ממני והרבה יותר רחב ממני.
"זה לא מצחיק!" אמרתי בברגז.
"טוב, נמשיך?" טודורקי-קון שאל ןהרים אותי שוב.
"כן, בוא נליך לקנות תפוח מתוק!" החרזתי והמשכנו.
זה קצת מוזר.. אני מרגיש שאני מתחיל לפתח רגשות לטודורקי-קון.
רק השאלה אלו רגשות..
_________________________________________
חדש אחרי
_________________________________________
מעניון עוד כמה זמן טודורקי-קון ישאר..
אני עדין לא ידע מה הרגשות שאני מרגיש לטודורקי-קון..
אבל מה שאני ידע.. זה שאני מרגיש דברים דומים לסמראי הלבן..
במשך החדש הזה נפגשתי עם הסמראי הלבן כל לילה..
וכל כך נהנתי איתו.
הוא כל כך חזק, וכל כך משלום..
מישהו הרים אותי מאחר.
הוא החזיק אותי על הכתף שלו והתחיל ללכת.
נסתי לראות מי זה אבל לא הצלחתי.
"היי תריד אותי!" צעקתי עליו.
המסכה של הסמראי הלבן נגלה לפני.
"נו תריד אותי.." אמרתי נבוך.
הוא הנהן שלא והמישך ללכת.
"נו תריד אותי.." מלמלתי והתחלתי לצחק בלי שליטה.
הסמראי הלבן עצר שניה ונראה שהוא מגחח בלי קול ואחרי כמה דקות המשיך.
הוא השיב אותי על בול העץ ליד נחל.
היה על מחצלת שליד כל מני מאכלים.
"מה זה?" שאלתי בלבל.
הוא כהרגלו לא אמר מילה..
הוא הציא חתיכת עוגה ושם בידי.
"חטיף לילה?" שאלתי אותו והוא הנהן לי.
אכלתי את העוגה שהיתה מתוקה וטיעמה..
הצאתי מסל עוד חתיכת עוגה ושמתי בידו.
הסתכל עלי בלבל
"נו תכאל גם אתה.." אמרתי לו וחייכתי עליו.
הוא הסתכל על העוגה והיריד קצת את המסכה שכך ראתי את שפתיו הורדות ויפות.
משם מה הן נראות לי מכורות.
(הערות כותב- באמת מעניון למה..)
הוא אוכל מעוגה וזה היה כל כך כיף.
אכלנו גם כמה פריות שהסמראי הביא ועוד כמה ממתקים.
"היי יש לך פירר על הפנים" אמרתי לו ונתקתי לו את הלחי.
השפתים שלו כל כך יפות..
מעיון מה הטעם שלהן?
נתנתי לו נשיקה קטנה מבלי לישם לב.
בהתחלה הוא לא הגיב אבל אחרי כמה דקות הוא התחיל לנשק אותי בחזרה.
זה היה כל כך טוב.
באתי לנצל את הזמנות בשביל לראות את הפנים שלו ורק שפתים.
אבל שנגעתי במסכה הוא התנתק ממני ישר וברח אחרה.
הוא סידר את המסכה על הפנים שלו ורץ משם.
שיט! שיט! שיט! אני פקיהנג נשקתי אותו!
ולמה נסתי בכלל לראות הפנים שלו.. אם היה רוצה שיראו אתן הוא היה מסתבב בלי מסכה..
הרסתי את זה לגמרי..
מה אני הלך לעשות עכשיו?!
אני מריגש את אתן הרגשות לטודורקי-קון.. הוא ירצה להיות איתי.. או שהוא ישנא אותי כמו הסמראי הלבן..
שיט!
...
חזרתי לביתי וטודורקי-קון לא היה בחדר.
היתי צריך אותו עכשיו.. והוא לא כאן..
איפה הוא?!
. . .
חכתי לו עד סביבות 12 בצהרים
עבדתי בבר-מיסדעה שלנו.. שזאת לא ממש בעיה בלהתחשב שהרגל שלי בסדר עכשיו.
טודורקי-קון נכנס דרך הדלת ונראה כיאלו מישהו הרגע תקוע לו חרב בראש.
"טודורקי-קון מה קרה?" שאלתי אותו בלחץ.
הוא משם מה היה אדום.
"כולם לא קרה.. אני אלך לראות אם יש אכול מוכן במטבח.." הוא מלמל והלך למטבח.
משם מה אני מרגיש שהוא מנסה להתרחק ממני.
למה?! לא עשתי לו כולם
(הערות כותב- אתה בטח בזה?!😏)
המשכתי לעבד וטודורקי-קון כל שניה התרחק ממני.
שכל האנשים הלכו תפסתי אותו.
"טודורקי-קון אתה כעס עלי?!" שאלתי אותו בעצב.
מספיק הסמראי שנוא אותי אני לא יכל שאדם השני שאני אהב גם ישנא אותי...
"אין לי מושג על מה אתה מדבר.." טודורקי-קון מלמל שכולו אדום ומסתכל לצד.
"אז למה אתה לא מכון חהסתכל עלי?!" שאלתי בעצב.
"אני פשוט.. פשוט.. אני לט יכל הלגיד.. מידוריה סליחה.." טודורקי-קון אמר והשתחרר מאחיזה שלי.
הוא הלך למלעה..
ושנכנסתי לחדר הוא כבר ישן..
לפוחת ככה אני חושב.
"טודורקי-קון.. בבקשה.. אני צריך לדבר איתך.. מישהו שנוא אותי בגלל טעות שעשתי.. אני לא יכל שגם אתה תכעס עלי.." אמרתי לו בעצב.
................................._♡_...................................
1007 מלים!
מה יקרה בפרק הבא?!
מה שוטו יענה לדקו?!
את זאת ועד תגליו בפרק הבא!
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
Non-Fictionהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...
