מספר 1 (3)

92 13 20
                                    

חדש עבר וטודורקי-קון שוב נעלם מעולם.. הוא ממש טוב בזה..
היתי צריך להשלים איתו במקום לחמיר את הריב.. היתי צריך לשאל אותו למה הוא חזר.. ולמה הוא הלך.. היתי צריך.. לא אני עדין צריך.. צריך אותו!
"שוטו בבקשה תחזר!" מילמלתי לאויור.
"בבקשה תחזר! אני באמת מצתער!" המשכתי.
אני כל כך שמח שאני לבד בבית עכשיו
שמעתי גיחח מאחרי
הסתכלתי והוא היה שם.
מיד הפכתי לאדום.
"מה אתה עשה כאן?" שאלתי בבהלה.
"באתי לבד שאתה בסדר.." הוא אמר ונשמעה דאגה בקולו.
"למה שלא אהיה?" שאלתי בילבל.
"סחנות הגיבורים שלך.." שמעתי אמר בשקט.
"מה קרה בסכנות שלי?!" שאלתי בבהלה.
הוא גרר אותי לסלון והדליק את הטלוויזה.
תמונה של הסכנות שלי שכולה הרסה מוצגות ששדרנית מדברת.
טודורקי-קון קבר את ראשו בחזה שלי.
"הפחדת אותי אידוט! היתי בטח שאתה מתחות לכל הריסות האלו!" הוא צעק עלי.
"סליחה.." מלמלתי בשקט.
"התקשרתי בכל טלפון אפשרי!" הוא המשיך ושמעתי ממינו יבבות בכי.
"שוטו?" שאלתי וחיבקתי את ראשו.
"אני שברתי לך את הדלת סליחה.." שמעתי אמר וקצת צחק היה בקולו.
"זה בסדר.. תקנה לי דירה חדשה כפיצי" ענתי בצחק.
אני חיוב לגרם לו להרגיש יותר טוב.. בפעם האחרנה שהוא פחד ככה הוא ניסה להתבאד.. וזה קרה כבר כמה פעמים..
"נשארת תחמון כמו לפני שלוש שנים.." טודורקי-קון אמר בצחק אבל הדמעות המשיכו לזלוג מעניו.
נקתי לו את הדמעות והוא עצם אתן וזה נראה שהוא הלך להתפוצץ.
"זה בסדר.. אתה לא חיוב להיות חזק.." אמרתי לו..
הוא תמיד שמר הכל בפנים.. הוא תמיד אמר לי שהוא רוצה שהיה לו מישהו ששוטו לא יצתרך להיות חזק לידו להתפרק לו.
שמעתי ובבות בכי של כאב נוראי.
"כל כך פחדתי שאבד אתך! כל כך פחדתי שקרה לך משהו..כל כך פחדתי שאני לא אכול לראות אתך יותר.. אני לא רוצה לאבוד אתך.." שמעתי אותי מלמל בין יבבה בכי אחת לאחרות.
"אם אתה רוצה להיות איתי למה הלכת?" מילמלתי בשקט.. זה נפלט בטעות.. וזאת היתה טעות רצנית.
שמעתי שהיבבות הבכי שלו הפסיקו.
הוא הסתכל עלי ועניו היו אדמות נדמעות.
"עזבתי בשביל לדאג שאתה תהיה בטח! אמרו לי לבחר אם אתה תמות או להית אתם אז בחרתי אתם.. לא יכלתי להית.. לא יכלתי לחיות במחשבה שהחיים שלך בסכנה.. בסכנה ביגללי! אני ידע שזה אידוטי אבל עדין.. עבדתי כל כך קשה בשביל לדאג שתישאר בחיים.. וידעתי שלא תרצה אותי יותר אבל עדין.. לא יכלתי.. " טודורקי-קון אמר בכאב.
לטפתי את פניו והוא התחיל לבכות שוב.
אחרי עוד כמה דקות של בכי הוא נרדם והיה לו חם גבוה.
מהרתי להתקשר למפקד שלי שאני עדין חיי והוא לא צריך לדאג בגלל זה..
השכבתי אותו על המיטה שלי וליטפתי את ראשו.
'למה הוא התכבון בדיוק שהוא אמר שהוא הלך עם כמה אנשים בשביל להגן עלי.. אם מי בדיק הוא הסתבך?!' תעתי לעצמי
אני אחזר עליו.. אני רטצה את האהבה שלו שוב..
נישקתי את מיצחו והלכתי להכין משהו לאכול.
...
"בוקר.." שמעתי אותו מלמל מאחרי והשיען את ראשו על הכתף שלי.
"שוטו! לך למיטה אתה חולה!" אמרתי ברצניות.
הוא חיבק אותי מאחרה וכמבון שהפכתי לאדום מזה.
"ל.א. .ר.ו.צ.ה" הוא לחש לי לאזון מדגיש כל אות.
"אז איזה מזל שלא אכפת לי מה אתה רוצה!" ענתי ודחפתי אותו בחזרה לחדר.
אחרי הרבה מאמצים הצלחתי להשכיב אותו על המיטה.
בדקתי לו את החום והיה לו 39.5.. שיט!
"טוב.. יש לך חום גבוה מדי.. אז אל תזז מהמיטה הזאת עד שאני ארשה לך!" אמרתי ברצניות.
הבאתי לו כודר ולטפתי את ראשו.
"איזקו.. אני רוצה לעשות איתך משהו" הוא אמר לפתע.
"מה?" שאלתי אותו.
הוא סמן לי להתקרב אז כך עשתי.
"סקס!" הוא לחש 
הפכתי לאדום בשניה.
"לא, לא, לא! אין שם סיכוי!" מילמלתי בלחץ.
"נו.. אף פעם לא הסכמת לי! גם שהינו ביחד" שוטו אמר ברצניות.
"ועכשיו אנחנו לא ביחד! אז אין סיכוי!" ענתי רציני.
"אתה עד כדי כך שנוא אותי?" שוטו שאל וכאב בקולו הרס אותי.
"אני לא שנוא אתך.. אני אהב אתך.. כמו לפני שלוש שנים.. אבל.. אתה חולה.. ואנחנו בכלל לא בזיגוית.. אז.." מילמלתי בשקט.
"אתה מסכים לתת לי הזמנות שניה?" הוא שאל שתפס את ידי.
נהתי אדום.
"אני חולה.. אם תסכים אני ארגיש יותר טוב.." הוא אמר וחייך קצת.
לא ענתי ורק הפכתי לאדום יותר.
אני כל כך מתגעגע למה שהינו פעם..
"אני אשאל אחרות.. איזקו מידוריה.. אתה מעניון להית הבן הזוג שלי?!" הוא שאל וחייך עלי.
"כן.." מילמלתי נבוך.
הוא משך אותי לכינו ונישק אותי בפה.
אחרי בערך חמש דקות הוא שיחרר אותי בשביל שאכל לנשם.
"אני כבר מרגיש יותר טוב" הוא אמר בחייך.
הוא קם המיטה ונשעון עלי.
"אז מה אתה אמר על סקס?!" הוא שאל לאזני.
"אני אמר שאתה צריך לשין יא סוטה!" צעקתי עליו וקשרתי אותו למיטה.
(לא, אני רוצני! אני באמת קשרתי אותו)
אחרי כמה דקות של שוטו מנסה בכל זאת לעשות איתי ואני סתם לו את הפה, הוא נרדם והלכתי למטבח.
_._._._._._._._._._._&♡&_._._._._._._._._._._._._
עברו כבר שלוש שנים מאז המיקרה.
מסתבר ששוטו נסחת על ידי נבלים די גדולים והם גם מי שיצרו את הפיגע..
כמבון שהם מזמן בכלא..
שוטו עדין רוצה סקס בכל לילה ולפעמים אני נתן לו..לפעמים! אז זה נחמד.. תמיד אהבתי אותו.. ותמיד אהב!
"איזקו אתה מאחר! רק לאחר אתה ידע!"
"אני מדבר עם מישהו! אני אגיע עד שניה"
"אם מי כבר אתה מדבר שאתה מאחר לחתנה שלנו?!"
"זה לא עניך!"
"אז אני הפך את זה לעניני! בוא כבר!"
"לא!"
"אני נשבע שאם אתה לא מגיע לפה בעוד שלוש שנית אני מתחתן עם הסובה!"
"אבל זה אוכל!"
"וגם בעלי עוד שלוש שניות אם לא תגיע לכאן!"
"בסדר,בסדר! אני בא!"
טוב.. כפי שאתם ראים אני מתחתן עם שוטו היום..
הוא קצת מגזים עם התגבה שלו..
אז אפשר לחשב שכבר כל הארחים בעולם והחתנה כבר התחילה!
שוטו ממש מגזים..
טוב.. אני הלך לפני שבן הזוג שלי מתחתן עם הסובה האהב שלו.
ביי
................................._♡_...................................
910 מילים!
עוד חמש פרקים לפרק 100
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now