נ.מ-דקו
________________________________________.
"נמאס לי מעולם הזה!
נמאס לי שכולם כל כך חזקים לעמתי!
נמאס לי מזה שהם חשבים שמותר להם להציק לי בגלל זה!
נמאס לי שלי אין קיורק ולכולם יש!
נאמס לי!
נמאס לי!!
נמאס לי!!!" צעקתי לעבר הים הסער שלפני.
ענני הסערה פשוט כיסו את השמים.
רק מעט אור חלש של שקיעה היה אפשר לראות.
הים סער והגלים פשוט התנפצו עלי.
אבל לא היה לי אכפת, לא היה לי אכפת מכולם!
נכנסתי למים ושחתי לעמקים.
הגלים העיפו אתי אחרוה אבל הסחף עשה את העבדה שלו וגרר אותי ליותר בפנים.
הגלים התחילו להטביע אותי.
לא התנגדתי, לא ראתי סיבה להתנגד.
התחלתי לעבד הכרה ממחסר בחמצן.
"ביי עולם מעצבון!" אמרתי שעוד היתי בתוך המים.
כל המים נכנסו לפה שלי ולקחו את טיפות האויור שעוד נשאר לי.
אבדתי את הכרתי.
זהו עכשיו אף אחד לא יפגע בי!
לא אף אחד בכלל לא היה אכפת שמתתי!
...
התעררתי על סלע.
מה אני עשה פה?!
הסתכלתי סביב.
הגלים היו חלשים ועננים כיסו את השמים.
"איך הגעתי לכאן?!" שאלתי את האויור התחלתי להשתעל.
מציא את כל המים שנכנסו לראות שלי.
"איך אני עדין בחיים?!" המשכתי לשאול.
"אה?!" צעקתי שראתי מישהו מסתכל עלי.
היה אפשר לראות רק את הענים שלו ותחילות שערו. והשאר היה מתחות למים.
השיעור שלו היה חצי לשני צבעים וכך גם עניו!
שהוא הבין שהתעררתי הוא מיד נכנס למים.
'מוזר!' חשבתי לעצמי.
...
עברו כבר חצי שעה והוא לא יצא מהמים..
זה מפחיד אותי!
אולי הוא טבוע?!
אולי הוא צריך עזרה?!
אולי זה נתקע באיזה רשת וטבוע?!
התחלתי ממש להלחץ.
ושכחתי לגמרי מהכאב החזק שהרגשתי בצד.
אולי הוא מי שעזר לי!
המשכתי להסתכל לראות אם הוא חזור.
גם ככה אני תקוע כאן!
פתאם יד פשוט תפסה אותי ברגל מאחור.
הסתכלתי לראות מי זה..
ו..
זה היה הנער ממקדום!
הוא עלה על הסלע שאצות בפיו.
שכל שהוא עלה יותר שמתי לב שהשיער שלו ארך יותר ועל פניו יש צלקעות גודלה.
ובמיחד שהוא בלי חולצה!.
ו.. ואוו השררים שלו מדהמים!
'יופי עוד מישהו מושלם..' חשבתי בעצב.
הוא לא הבין מה קרה לי והזיז את ראשו בשביל שענה לו..
ואני פשוט המשכתי להסתכל עליו.
אחרי כמה דקות הוא ויתר ודחף אותי על הסלע.
מה הוא עשה?!
הוא הרים את החלצה שלי וסמנים כוחלים וסגלים נגלו לפני.
זה מסביר למה כאב לי כל כך מקדום.
כנראה שהגלים עשו לי את זה..
הוא הציא את האצות מפיו ולקח קנכיה של חלזוו.
הוא ריסק את הקנכיה וכאב לי על החלזון המסכן שמת הרגע.
הוא מרח את שארית החלזון על האצות ושם אותן על הפצעים שלי.
וזה ממש כאב.
הוא לא עשה את זה בעדינות.
ובנסוף לכאב גם מגעיל שחלזון מת מרח על הפצעים שלי..
אבל אני מניח שזה בשביל לטפל בהם.
"זה שרוף!" התלננתי.
הוא לא נראה שמח מהתלנות שלי בלשון המעטה..
הוא המשיך לטפל בפצעים שלי... ואני המשכתי להתפתל מהכאב..
הוא גילגל ענים והמשיך.
"אתה יכול להיות קצת יותר עדין?!" שאלתי בשקט. ועצמתי את עני הימנית מהכאב.
המבט לו היה אדיש אבל הוא הנהן קצת והמשיך לטפל בפצעים שלי..
אני מניח שהוא ירד בשביל האצטת האילו..
וכנראה שלנשום מתחות למים זה הקיורק שלו..
שהוא גמר לטפל בכל הפצעים שעל החזה והצד שלי הוא שלח ידים והשכיב אותי על הבטן.
אני צעקתי מהכאב החד שהרגשתי באותו רגע.
"מה קרה לליהית עדין?!" פלטתי בטעות.
אני צריך לסתום! הוא מטפל בי ואני מתלנון..
איי אני אידיט!
הוא ירד מסלע והפיע מול הפנים שלי.
הוא נראה קצת כעס.
"סליחה.." התנצלתי נבוך.
הוא רד בחזרה למים ועלה לסלע.
הוא נגע בגב שלי וצרחתי מכאבים.
לא ידעתי שאני פצוע גם שם!
הוא טיפל בגב שלי בזמן שאני צרח..
נסתי להיות בשקט אבל הכאב היה חזק מדי.
אחרי כמה דקות הוא הפסיק.
הוא גמר?!
הרגשתי צפרין חדה עברות על הגב שלי..
והיא הגיעה לאזור הישבן..
אני כמבן הפכתי לאדום..
היד שלו עברה על המכנס שלי ואני פשוט קפאתי.
למה הוא נגע בי ככה?!
שהוא הגיע לסוף המכנס הוא נגע ברגל שלי.
הנגיע זה עבר לתפיסה..
למה לבשתי מכנסים קצרים..?!
היד שלו היתה קרה.. אבל איכשהו גם חממימה ונעימה..
איך זה הגיני?!
הוא המשיך לעבר על הרגל שלי..
מדי פעם הוא נגע בפצעים וטפל בהם ואז המשיך.
שהוא הגיע לכף הרגל שלי הוא הפסיק..
ועבר לרגל השניה..
אני מניח שהוא בדק פצעים.. אבל זה עדין מוזר!
גם הוא הגיע משם מקום..
שהוא גמר עם רגלי הוא סבוב אותי בחזרה לגב והפעם היה עדין..
תודה!
הוא נכנס ברוח שבין רגלי..
הוא שם את ידיו בשני צדדי והסתכל עלי מלמעלה.
התחלתי לחקור את גופו..
שערו נפל על הכתפים שלו.. וידיו וחזו היו שררים..
היה לו גם כסכסים כמו של דג..
רגע כסכסים כמו של דג?!
אזנים חדות נגלו לפני ועכשיו שמתי לב שעל גופו יש סנפרים..
זה בן ים!
זה מסביר למה אנחנו כאן.. ואיך הוא הצליח לשרוד מתחת למים כל כך הרבה זמן.
משם מה הדבר היחד שהצלחתי לחשב עליו זה שלח יד ולגעות בו.
הוא נתרע לרגע מהמגע שלי..
ואז הוא נתן לי לחקר אותו..
הוא עצם את עניו כיאלו אני הלך לפגע בו..
"תודה.." לחשתי בשקט.
הוא התכפף ונשכב עלי.
נצלתי את הזמנות וחקרתי גם את גבו..
שערו כסיה את ערפו וגבו היה חשוף לחלטין..
הרגשתי משהו שצמח מגבו שכנראה סנפיר.
שהגעתי לאזור הזנב הוא נרתע וזז.
מסמן לי להפסיק..
כנראה מקום רגיש.
אז המשכנו לשכב שהוא עלי..
אני נושם והוא כמעט ולא..
אני מניח שהוא נשום רק מתחות למים..
שמעתי שיעול קטן.
והוא התיחל להשתעל..
ונראה שהוא מאבד הכרה..
שיט!
דחפתי אותו מהר למים בתקווה שזה יעזר.
הוא שקע במים והדבר היחד שהצלחתי לחשב עליו שרק החמרתי את המצב.
קצתי לקפוץ אחריו למים אבל היתי חלש מדי בשביל להזיז שריר..
אז רק חכתי לו..
אני רק מקווה שהוא בסדר...
................................._♡_...................................
פרק חדש!🥳🥳🥳
ועוד סגיה..
אי אני אהבות לשתף אתכם/ן בטמטום שלי!
😊☺️
אז מי זה בן ים?! הבנתם/ן כבר?!
מתמנה כנראה שכן.. חחח.
אז האם הוא בסדר?!
הוא יחזר לדקו?!
הוא הלך לדבר מתישהו?!
ואיך הוא מצוא את דקו?!
את זאת ועוד בפרק הבא
(אין לכם/ן מושג כמה זה כיף להיות שדרון טלויזיה!)
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
No Ficciónהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...
