טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

שני נסכים 3

"תגיד טורו.. אתה נהנה מאירח שלך כאן?!" הוא שאל אותי.
"ממש!" ענתי בלי לחשב.
"אז מגיע לי משהו קטן בתמורה, לא?!" הוא שאל אותי והתחלתי להרגיש לא בנח.
כיאלו אני קשר בשלשלות!
"כמו מה?!" שאלתי בחשש.
"לא לשקר לי.. יכל להית משהו נחמד" הוא אמר והוא היה סנטמרטים ספרים ממני.
בלעתי את הרוק שלי.
"לשקר לך במה?!" שאלתי בחשש.
"במי אתה.. מאיפה אתה.. אתה ידע דברים בסיסים.." הוא ענה.
בעלתי את רוקי שוב פעם.
"לא שקרתי.." ענתי החשש.
"באמת מידוריה איזקו?! באמת לא שיקרת?!" הוא שאל עצבני והיה ממש קרוב עלי.
הוא נצמד אלי ושם את ידיו ליד הראש שלי בשביל שלא אצליח לברח.
"אני לא ידע מי זה.. סליחה!" שקרתי ורק התנשפתי בכבדות.
הוא נראה עצבני.
הצילו!
"מידריה תפסיק לשקר לי! אתה רק מחמיר את המצב שלך!" הוא החריז.
אין לי כבר לאן ללכת אז אני וותר!
"סליחה.." לחשתי בשקט.
"הסליחה שלך לא משנה את העבדה ששקרת לי!" הוא ענה עצבני.
כולי רעדתי.
"תפסיק.." לחשתי
"לפסיק מה?!" הוא שאל וכעס מילא את עניו.
"אתה מפחיד אותי! תפסיק עם זה! אני לא מצליח לנשום!" נסתע לצעק אבל זה היה ממש כמו לחישה.
"אתה ממש שונה מבן אדם הנחמד שהכרתי!" המשכתי לצעק בקול חלש.
'ארור אתה פחד מעצבון!'
הוא נראה שהוא נרתע קצת ואני חזרתי לנשם.
"סליחה.. אבל שקרת לי! למה שתעשה את זה?!" הוא צעק עלי וכאב נשמע בקולו.
"כי היתה הרג אותי אם לא היתי משקר! כל מה שרצתי זה להישאר בחיים! זה כל כך נורא?!" צעקתי עליו והתחלתי לבכות.
"זה לא.. סליחה, אבל מה אני אומר לחשב שאני מגלה שאיוב שלי נמצא מולי?! שאיוב שלי משקר לי בפנים?! שהוא רוצה לפגע בי! אני טעה?!" טודורקי-קון שאל.
"כן.. זה מה שאתה צריך לחשב! לבטח בצורה עוירות זה טעות נוראית.. ואני באמת רצתי לפגע בך! באמת חשבתי שאם אפגע בכך ובמלך אז אני אהיה נסיך טוב! נסיך שימושי! חשבתי שככה אוכל לעצור את המלחמה! המלחמה שכל כך הרבה אנשים מתו וניפגעו בה.. באמת שרצתי באמת חשבתי! מותר לי לחשב ככה!" אמרתי והמשכתי לבכות.
"ועכשיו?!" הוא שאל בקול מנחם.
"עכשיו.. עכשיו לא! כי אני מכיר אתך! אני ידע שאתה בן אדם טוב! אני ידע שלא תפגע סתם ככה בבן אדם! לפגע בך לא יעזר לאף אחד! וגם אם ממש הרצה ואנסה אני לא אצליח! אני לא יכל לפגע בבן אדם שאני אהוב.. טודורקי-קון התאהבתי בך.. אני ידע שזה מטמטם אבל זאת האמת!" אמרתי לו.
הוא נראה מפתע..
'מה הלך להיות עכשיו?!'
"אתה.. אהב אותי?! למה?! אני בן אדם מגעיל! אני אגואיס.. ומורשוע.. למה שתאהב אותי?! אני כל כך מכעור מבפנים ומבחוץ.. יש לי צלעקת ענקית על הפנים שלי.. אז למה שתאהב אותי?!" טודורקי-קון שאל בכאב וכולו רעד.
זה כל כך כאב לראות אתו ככה!
"טודורקי-קון.. אתה מושלם! אתה מהמם! אתה הבן אדם הכי יפה שיצא לי לראות! גם מבחוץ וגם מבפנים! תפסיק לחשב שאתה לא טוב!" אמרתי ונגבתי דמעה קטנה שהצליחה לברוח מעניו.
"טודורקי-קון.. אתה כל כך יפה! התאהבתי בכך בלב שולם.. אני ידע שאתה לעולם לא תאהב אותי בחזרה.. אבל.. אני עדין משתגע מהיופי שלך! מהשיער היפה שלך! הענים היפות שלך... שאני רואה שאלפי מחשבות מתרצוצת בהן.. ואני משתגע מהלרצות לדעות אפילו מחשבה אחד שעברות לך בראש." המשכתי וכבר בכיתי מאהבה שלעולם לא אקבל.
לפחות ככה חשבתי עוד שטודורקי-קון...
נישק אותי!
(ולמואר לזכותי שזה היה בפה!😏)
נשקתי אותו בחזרה.
המשכנו את הנשיקה לעוד כמה שנית וזה היה מדהים!
"מידוריה.. כל המחשבות שמתרצצות לי עכשיו בראש הן על זה שאני מאהב בך" טודורקי-קון אחרי שהתנתקנו.
חייכתי לו חייך קטן והתנשקנו שוב, ושוב, ושוב..
...
"טודורקי-קון דיי.." אמרתי שהוא התחיל לנשק לי את הצוואר.
"למה?!.. אתה לא אהב את זה?!" הוא שאל ונשמע קצת פגוע.
"אני כן.. אבל אנחנו עדין שני איובים.. אנחנו צרכים לסדר כמה דברים לפני.. רק אמרנו שאנחנו אהבים את אחד השני.. עדיף שלא נחמיר את זה יותר מדי.." אמרתי שאני כולי אודם ונבוך בטירף.
"אתה מפחד להתחרט, נכון?!" טודורקי-קון שאל בקול מנחם והזיז קבצות שיער שהיתה על העין שלי.
"כן.. אבל עדין.." ענתי נבוך.
"זה בסדר.. אני לא אחריך אתך.. מה אתה רוצה לדעות?!" טודורקי-קון שאל ונשק לראשי.
"איך גילת שאני משקר?!" שאלתי.
"שקירו לי מספיק בחיים בשביל לדעות מתי דברים אמת ומתי משקרים.. ואתה שקרן ממש גרוע.. אז שהבנתי שאתה משקר רק על הזאות שלך זה ברור שזה חשב.. אז כל מה שהיתי צריך לעשות זה להשתמש בקשרים.. ולגלות את רצני.." טודורקי-קון ענה.
"אתה נשמע קצת מפחיד.." אמרתי
"אה.. אין תוגבה.." טודורקי-קון ענה
"אוקי.. אתה בזוגית או משהו?!" שאלתי.
"כרגע אני לא אם אף אחד.. אבל אני יותר מאשמח לשנות את זה איתך" טודורקי-קון אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
"אתה באמת אהב אותי?!" שאלתי בדאגה.
"יותר מכל בן אדם בעולם! שאני איתך אני מרגיש שסוף כל סוף מקבלים אותי.. שלמישהו נעים מחברתי.. ולא רק שפטים אותי על כל זוזה קטנה. שאתה מסתכל עלי אני מרגיש קלליות לעמות כל השאר שגרמים לי להרגיש שאני שקול יותר ממילון טונות. התאהבתי בכך מהפעם הראשנה שבה מצאתי אתך בנהר. והרגשה הזאת רק גדלה יותר ויותר עד שאני אשתגע מימנה. בזכותך הרגשתי כל הרבה רגשות שלא ידעתי שקימים בתכי. אף פעם לא צחקתי ככה אף פעם לא חייך ככה. אף פעם לא דברתי בחפשית ככה.. אף פעם לא הרגשתי אושר לפני שאתה הגעות.. לא הרגשתי שם דבר כזה בכללי. אני מאהב בך יותר מכל בן אדם בעולם הזה. אבל כמבון שאני מקווה שגם אתה אותי..?!" טודורקי-קון.
"להכיר אתך זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.. בזכתך יכלתי לראות שכל אדם יכל להיות אנשי.. היתה כל כך נחמד עלי שהתאהבתי בך מעל לראש" ענתי.
התנשקנו שוב פעם.
"טודורקי-קון.. מה אנחנו הלכים לעשות עם זה ששנינו איובים?!" שאלתי את השאלה שפחדתי לשאל.
טודורקי-קון התקרב עלי ונצמד עלי.
אני כולי הפחתי לאדום.
"אני אדאג להכול. כל מה שאתה צריך לעשות זה לדאוג שמלך לא היה נגדינו.. ואני אטפל בשאר... אתה בטח בי איזקו?" טודורקי-קון לחש לי באזון.
"כן.." לחשתי בשקט שכולי אודם מקרבה.
"טוב כדי שניצא להתלבש!" טודורקי-קון אמר ואז קלטתי שאנחנו באמת עדין בטח המים.
רק הפכתי לאדום יותר שהבנתי גם ששנינו ערמים.
הצילווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!....
________________________________________.
אול-מייט אתה כאן?!" שאלתי שנכנסתי ללחדר שלו.
"מידוריה-שונן?! איפה היתה?!" אול-מייט שאל אותי.
"אמ.. יצאתי לרצח את המלך ובנו של ממלכות אורדל כי חשבתי שככה אכול להפסיק את המלחמה.." התחלתי.
"מידוריה זה לא יעזר. אסור שתרד לרמה הזאת!" אול-מייט ענה.
"כן אני ידע.. במהלך המסע לשם היתה סופה ונפלתי מצוק לנהר.. והנסיך עזור לי מבלי לדעות מי אני.. והוא היה כל כך שונה ממה שחשבתי עליו.. הוא היה כל כך אדיב, נחמד, יפה הוא מושלם!" ענתי והסמכתי תוך כדי.
"מצאת לך אהבה, נכון מידוריה-שונן?!" אול-מייט שאל בחייך מלא גאוה.
חייכתי עליו.
"כן.. ואני ידע שגם הוא אהב אותי.." ענתי.
"אני שמח לשמע, אבל איך תהיו ביחד אם הוא האיוב שלנו?!" אול-מייט שאל.
נשמתי עמוק.
"הוא הביטח שהוא ידאג להכול.. ואני בטח בו" ענתי.
"אני רק מקווה שנוכל להיות ביחד בקורב" לחשתי
...........♡..............♡..............♡.............
אני ואול-מייט ישבנו בחדר הכס.
לא פגשתי כבר את שוטו חצי שנה.. ואני דואג לו.
שלחתי אנשים לחפש אותו.. אבל לא מצאו אותו.
כיאלו שהוא נעלם מעולם.
אני ממש מפחד שקרה לו משהו.
"סליחו לי מלכי והנסיך מידוריה.. המלך של ממלכות אורדל מעניון לדבר איתכם!" המזכיר החריז.
זהו! סוף כל סוף אדע איפה שוטו.
הנהנתי למראות שקצת פחדתי שהוא יגלה לי ששוטו נפגע..
אבל היתי חייב לדעות.
אול-מייט הסכים והדלת נפתחה.
ו...
................................._♡_...................................
מה יקרה עכשיו?!
מה המלך יגיד?!
איפה שוטו?!
האם דקו חכה לו לשב, ושוטו בכלל ברח לאיזה ארץ רחוקה?!
או שבכלל שוטו נפגע?!
אולי הוא צריך את עזרתו של דקו?!
ולמה לע*** שהמלך ירצה לדבר עם הממלכה שהוא במלחמה איתה?!
או שהוא לא?! ואם לא אז מה הלא אומר?!

את כל השאלות האלו ועוד תגילו בפרק הבא ואחרון של שני נסכים.

"שני נסכים 4 בקרוב בקולנע!"
(חחח.. אני באמת צריכה להפסיק את זה!.. אבל בואו אני אגלה לכם/ן סוד עלי.. והוא שהחלום שלי זה שאחד מהספרים המזרים שהמצתי יהפך לפרק או סרט או משהו אחר. אני מניחה שזה תמיד טוב לחלום).

טוב, ניתראה בפרק הבא
אהבות לי♡