טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

הטודומי טיאו 4

נ.מ-דקו
_________________________________________
הוא ענה ויצא מהמעליות
עקבתי אחריו ונכנסו לשירה הענקית שלו.
"הבנתי שאתה עשיר.. אבל לא חשבתי שכל כך.."  מלמלתי.
"יש התרנות בלהיות הבן של הגיבור מספר אחד.. כולם מזלים מחרים" הוא ענה והתחיל לסדר את המצרחים במטבח שלו.
רגע.. אני הלך לישן כאן?!
"תודה.." מלילמתי בשקט.
"על מה?" הוא שאל מבלבל.
"שם דבר חשב"  ענתי ישר.
"מה קרה?" הוא שאל אותי.
"כולם" ענתי ישר.
"אז למה אתה פשוט עמד כאן.. אני מארח אתך כאן.. תרגיש בבית" ענה ל ושחק קצת בשיערי  הסמיקתי מהמגע שלו כמו מקדום.. אבל למה?
"אני לא רוצה לצאת מגעיל.. אבל יש סיכוי שאני יכל להתלקח?!" שאלתי בקצת חשש שכולי אדום מהמגע שלו..
שיפסיק לגעות בי ככה זה מביך!
"ברור.. יש שם גם מגבות ובגדים מעל הכביסה שאתה יכל להשתמש בהן" הוא ענה.
רצתי בין החדרים ונכנסתי למקלחות. רצתי לשתף את הצמרמרת שהרגשתי באותו הרגע..
אהבתי אותה.. אבל אני גם מפחד מימנה..
"אה!" צרחתי שהמים הרתחים נגעו בגוף שלי.
כבתי אתם מיד.
"אתה בסדר?" טודורקי-קון שאל בדאגה מבעד לדלת.
"כן.. בטעות היתי על המים הרתחים" ענתי נבוך.
"אתה בטח?" הוא שאל עדין בדאגה.
"כן" ענתי ישר.
"טוב.. אם תצתרך משהו תקרא לי.. והדאגת אותי.. תיעזר בפעם הבאה" הוא אמר עדין בקצת דאגה.
"אוקי.." מילמלתי נבוך.
המשכתי להתקלח בכאב.. המים ממש שרפו את הגב שלי.
"אח.." מילמלתי בשקט.
"הטודומי?" הוא שאל מבעד לדלת.
"כן?" שאלתי לא בטח.
הוא לא הלך עד עכשיו..
"אתה בטח שאתה בסדר?.. זה נשמע שכאב לך" הוא אמר.
אהבתי שהוא דאג לי אבל ממש לא רצתי שיראה אותי ערום.
"קצת אבל אני מסתדר.. אל תידאג" ענתי.
"הטודומי סלח לי על גסות הרח אבל.. אני יותר מדי דאג!" הוא אמר ונכנס למקלחות.
למזלי יש ווילן.
"צא מכאן" פלטתי מהר.
"תראה לי את הגב שלך.. אני לא ראה כלום" הוא אמר בתקפות!
הראתי לו את גבי ובאתו זמן התכסתי במגבות.. יש לי מזל שכבר גמרתי את המקלחות.
"ואוו זה ממש רצני" הוא מילמל לעצמו.
הרגשתי יד קפאה על גבי והכאב הנראי של הכביה התרכך טיפה.. אבל זה היה כל כך מביך.
הוא לא שמע על מרחב
-לא! כי אני כתבתי אותו-
לי צאי מכאן, אני מספר את הסיפור,את לא קשרה!
-סלח לי?! אני זאת שכתבת את הסיפור-
ומעמלולת אותי ואת טודורקי-קון על הדרך.
-אתה עד תשלם על זה דקו.. אבל בסדר.. ביי ביי-
ברח שפטרנו
. . .
אני פשוט ישבתי במקלחות בבית שזר לי שטודורקי-קון מישהו שברחתי מימנו ומשאר החברים שלו לפני שלוש שנים מקרר את גבי בקרח שלו.
"מרגיש יותר טוב?" הוא שאל אחרי כמה דקות.
"כן.. אתה יכל לצאת עכשיו.. זה מביך מדי" מילמלתי נבוך.
"בסדר... תנסה לא לזז הרבה.. אני אלך לקנות משחה נגד כיובית" הוא אמר ויצא מהמקלחות.
התלבשתי מהר שהיה ממש טעות בלהתחשב בכאב הנראי שהרגשתי באותו הרגע.
טודורקי-קון חזר אחרי כמה דקות עם כמה משחות וכדים נגד כאבים.
"אתה צריך עזרה?" טודורקי-קון שאל.
לגמרי היתי מבוך ממקדם אז ממש לא רצתי שיעזר לי.. אבל זה כל כך כאב שאני זז אז אני מוותר.
"כן בבקשה" מילמלתי בשקט והתחיל למרח עלי את המשחה.
אחרי כמה דקות של שקט הוא אמר "רוצה לראת סרט או משהו?" ואני ישר הנהנתי.. ממש לא אהבתי את השקט הזה.
...
עבר כבר שבוע מאז שעברתי לגר אצל טודורקי-קון.. וזה די נחמד..
הוא מתערר מקדום ומארגון לי ארחות בוקר ויצא בשבע.. לקראות שמנה אני מתערר ויש לי אכול שמחכה לי.. ושהוא חזר לבית אנחנו משחקים או ראים סרטים ולפעמים גם קצת מדברים..
אבל אני כבר חייב ללכת מכאן.. לפני שהוא יגלה!
וגם זה ממש לא נעים שאני חי על חשבנו ועד משקר לו בפנים.
בנסוף לזה.. אני מרגיש עליו סוג של רגש.. שאין לי משוג מה הוא.. אבל שכן שטודורקי-קון יכעס אם הוא יגלה.
"הטודומי, חזרתי הביתה" טודורקי-קון אמר ונכנס למטבח.
"אתה מכין אכול" הוא שאל בהפתעה.
"כן.. זה בשביל תודה על זה שאני כאן" ענתי נבוך.
"ואוו תודה" הוא אמר וחייך עלי.
נמסתי מהחייך שלו.. ואני מפחד שהרגש שלי הוא אהבה.. אסור לי להתאהב שוב פעם.. זה כל כך כאב בפעם הראשנה.. אני לא אחזר על אותה טעות פעמים!
"מה זה?" הוא שאל והצביע על היין
"השארו לך את זה ליד הדלת.. אם אני לא טעה זה   מהסכנות שלך" ענתי לו.
"אלכול.. הם בכלל לא מכרים אותי אם הם מבאים לי אלכול" טודורקי-קון ענה.
"למה?" שאלתי בילבל.
"אני משתכר מהר מדי.. אבל אם אתה רוצה, אתה מזמן לשתות.. חבל שזה סתם יתבזבז" הוא ענה.
"אוקי" מילמלתי בשקט ומזגתי לעצמי כוס.. ממש רצתי לטעם את סוג היין הזה.. שמעתי שהוא ממש טעים.
הלכתי לבדק מה עם המקפץ שהכנתי וזה נראה שהוא די מכון.
"האכול מכון" אמרתי והגשתי את האכול.
הוא הכניס אותו ישר לפה.. כנראה שהוא היה ממש רעב.
עניט נפתחו והוא התחיל להשתעל.
"טודו-סאן?!" שאלתי בחשש.
"זה חריף! כמה שמת כאן?!" הוא שאל והתנשף בשביל לקרר את הלשון שלו.
"קצת.." התחלתי ואז נזכרתי שנשפך לי הרבה חריף מקודם "בטעות.. סליחה" מילמלתי לבסוף.
"תביא לי מים!" הוא אמר שהוא כבר קצת אדום.
הבאתי לו מהר את הכוס שהיתה על השלחון והוא שתה אותה בשניה.
ואז נזכרתי שהכוס היחדה שהיתה על השלחון זאת האלכול.. שיט!
"טודו-סאן?" שאלתי בחשש.
הוא הסתכל על בפנים אדמות.. שיט!
הסתכלתי על הבקבוק והיה כתוב שהוא 100% אלכול! למה שימציאו כזה דבר?!
"הטודומי.." הוא מלמל ונרדם על השלחן.
הוא חומד  שהוא ישן..
באתי לקחות אותו לחדר שלו אבל הוא תפס את ידי חזק.
"טודו-סאן?" שאלתי בחשש.
הוא הסתכל עלי בצרה מוזרה שרק הגבריה את החשש שלי.
"אתה ידע.. אתה ממש מזכיר לי חבר.. שפשוט נעלם.." הוא מילמל.
"באמת.. מי?" שאלתי בחשש.
"מידוריה" הוא ענה וגיהק מאכול.
"או.. היתים קרבים?" שאלתי בחשש ענקי
"נראלי.. אני לא ממש ידע" הוא מילמל ומזג לעצמו עד כוס.
"טודו-סאן זה אלכול!" אמרתי ישר.
"אני ידע" הוא ענה ושתה מבקבוק.
לקחתי מימנו את הבקבק מהר.
"אל תשתה! אתה כבר ממש שיכור" אמרתי ברצניות.
הוא לקח מימני את הבקבק והמשיך לשתות.
"טודו-סאן!" מילמלתי קצת עצבני מזה שהוא מתעלם ממה שאני אמר.
"אתה לא אמא שלי! אתה סתם מישהו שחי על חשבני! אל תנזף בי!" הוא ענה עצבני.. כנראה מאכול.
הרגשתי נראי על כך שהוא הזכיר את המילה אמא אז פשוט התקדמתי ליצאה.
"לאן אתה הלך?!" הוא שאל קצת עצבני.
"לבית שלי!" ענתי ישר מבלי איפלו לעצר.
הוא תפס את ידי וחביק אותי בחזקה.
"אני לא נתן לך ללכת מימני! לא שוב פעם!" הוא אמר.
"מתי הלכתי?" שאלתי בחשש.
"אתה באמת חשב שצבע של שיער הפך אתך לאדם אחר איזקו?" הוא שאל וקצת רעד..
"אני לא.." נסתי לתרץ אבל ותרתי.. אין לי שום סיכוי לשכנע אותו אחרת.
הסתבתי בתוך החביק שלו.
"אתה יכל לעזב אותי עכשיו?" שאלתי בכאב.
"לא!" הוא אמר בתקיפות והחזיק בסנטרי.
לא הבנתי את סבית המגע שלו עד שהוא הצמיד את שפתיו לשלי.
אהבתי את שפתיו על שלי אז זרמתי איתו.. בכל זאת.. אהבתי אותו כבר מזמן.. גם אם הוא שיכר.. אני אנצל את הנשיקה הקטנה הזאת וכל כך חסרות חשבות בשביל השאר בניגד אלי.
התנתקנו אחרי כמה שניות והוא הצמיד את שפתו לשלי פעם נספות.
נשקתי אותו בחזרה.. והוא התחיל להתקדם לכיון הספה.
הוא המשיך לנשק אותי ואני אותו.. כל כך אהבתי את הנשקיות האלו.
הוא רסיק אותי על הספה והכניס את ידו מתחת לחלצה שלי והבנתי שכאן אני צריך לעצר את השיכר החצי.
"טודורקי-קון" מילמלתי.
לא ממש ידעתי מה להגיד לו.
"תגיד את זה שוב איזקו!" הוא אמר ובא לנשק אותי שוב אבל הזזתי את ראשי.
"למה אתה.. מזיז את הראש.. אני מנסה לנשק אתך, אתה לא אהב את זה?" הוא מילמל.
"אני ממש אהב את זה.. אבל אתה.." מילמלתי.
"מה אני?" הוא שאל בילבל.
"שיכר!" ענתי בשקט.
"אז?" הוא שאל
"אתה תכעס עלי.. על זה שלא עצרתי אתך" ענתי לו בעצב.
"אני לא! אני אהב אתך איזקו" הוא ענה.
"זה לא אתה! זה אלכול" אמרתי בכאב ודמעות התחילו לרדת מעני.
"בבקשה" הוא התחנן.
"לא!" ענתי חצי בכה.
"אז.. לפחת.. נכול לישון ביחד.." הוא שאל בתקווה.
"לא ידע.. מה אם תעשה משהו?" שאלתי בחשש.
"אני לא! מבטיח!" הוא ענה.
"בסדר.. אבל פה.. שאפילו לא תחשב על כולם" ענתי לו והצבעתי על הספה..
"אין פה מקום לאחד אז אתה רוצה שתים איזקו?" הוא שאל בצחק.
"אתה מזמן לישן לבד" ענתי לו. ממש לא רצתי לשין עם החצי החרמן.. אין לי משוג מה הוא יכל לעשות לי.
"ממ.. בסדר" הוא אמר ותפס אותי והוא התרסק על הספה ושאני שכב בתוך החביק שלו.
הוא נתן לי נשיקה קטנה בראש ואחרי כמה שנית נראה שהוא נרדם..
ואוו הוא ממש כמו מתג של אור.. או חרמן או ישניני..
עצמתי את עני ונרדמתי אחרי כמה דקות.
...
התעררתי שאני שכב על החזה של טודורקי-קון שאיכשהו הספיק להית בלי חלצה.. מתי הוא הריד אותה לעזזאל?!
קמתי מימנו מהר והלכתי לשתף פנים.
הרגשתי שמשהו התנגש בגב שלי וטודורקי-קון החצי ישן השעין את ראשו בגבי.
לטפתי את ראשו קצת.
"בוקר.." מילמלתי בשקט.
"איזקו.." הוא מילמל ותפס את החלצה שלי.
"מה?" שאלתי בקצת חשש ודאגה.. קיותי שהוא שכח את זה.
"למה נטשת אותי?" הוא שאל בקצת כאב.
"אני לא! הלכתי לשתף פנים" ענתי לו.. שכחתי שהוא עדין חצי שיכור.
"אתה כן! פעמים! גם הפעם וגם בפעם שנעלמת!"  הוא אמר בכאב.
"סליחה" מילמלתי בשקט.
הוא קם מרצפה ונתן לי נשיקה.
"טודורקי-קון!" מילמלתי נבוך.
"אל תדיאג.. אני מספיק מדוע בשביל שהנשקעה הזאת תהיה אמתית" הוא לחש לי ובא לנשק אותי שוב אך עצר כמה שנית מול הפנים שלי.
"אני אהב אתך איזקו.. אתה גם אותי?" הוא שאל בשקט.
"יותר מכל דבר בעולם הזה" ענתי והפעם אני נשקתי אותו.
_._._._._._._._._._._&♡&_._._._._._._._._._._._._
שוטו ואני כבר שנה ביחד.. הוא כבר ידע על הכל.. כן גם על וואן פור אול..
אני אהב אותו יותר מכל דבר בעולם הזה..
ולי את עדין מוזרה!
-אני לא!
-את כן!
-סותם דקו!
-לעולם לא! לי יש את שוטו!
-עד שניה גם אותו אין לך! אז שקט!
-בסדר.. מעצבנות..
-אה ומה את מיבשות אותי ואת שוטו שלושה ימים?!
-סליחה באמת שלא הית לי מוזה!
-עכשיו שקט!
בסדר.. בסדר..
................................._♡_...................................
אז כן.. לא עלה פרק כבר 4 ימים אם אני לא טעה..
וזה לא שלא כתבתי באמת שנסתי אבל לא הצלחתי.. למזלי היתה לי היום מוזה.. אחר 10 שעות למדים.. אבל כן..
אה והפרק של היום היה 1600 מילים! מכבד נכון?!
טוב.. תציאו רעינות שתרצו שאכתב עלהם.. וגם איזה פרק מכתרות שנתנתי תרצו שעלה פרק..

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡