טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

שנית האלמגים 5

הפרק של היום הוא 13+
_________________________________________
"אני נשבע שראתי אותו מתחבק עם הנסיך!" שמעתי קול מעלי ופתחתי את עני.
היתי קשר בשלשלות וזנבי שרף.
איזה נסיך?! איפה שוטו.
"איפה הבן האודיט שלי?!" מישהו שישב על כסיא מלכה שאל.
"בחדר שלו. הינו צרכים לאלף אותו בשביל שיתן לנו לקחות אותו בחזרה לטירה, לקח לי שעה להציא אותו מהשנית העלבה הזאת. היתי צריך להרס אותה לחלטין בשביל זה!" האיש ענה.
איזה שנית הוא הרס?!
רגע! הנסיך הוא שוטו?! והוא הרס את השנית?!
התחלתי לזוז.
"שחרירו אותי!" צעקתי.
"הו.. התעררת.. איך אתה מעז להתחבר לבן שלי?! ועוד אתה בן אדם?!" הוא צעק עלי והתחיל להרביץ לי.
המכות שלו שרפו וכבית התחילו להפיע עלי.
"תעזוב אותו!" נשמעה צעקה.
שוטו תפס את ידו של בן הים הגדול שאני מניח שהמלך.
"אל תתערב אודיט! אני אטפל בך אחר כך!" הוא צעק על שוטו.
"הוא לא קשר! אני הכרחתי אותו לבוא איתי! מצאתי אותו החלטתי להפך אותו לארחות הערב שלי! הוא בכלל לא היה בהכרה עד עכשיו!" שוטו צעק ובכה תוך כדי.
"אתה שקרן גרוע!" האיש צעק עליו וסטר לשוטו.
הוא המשיך להרביץ לשוטו.
"תעזוב אותו!" צעקתי בכה.
והוא רק המשיך להרביץ לשוטו וראים שהוא מדמם.
"תעזב אותו! שוטו!" צעקתי עם דמעות.
"שוטו?! אתה נתנת לבן שלי שם?! איך אתה מעז?!" הוא עזב את שוטו וחזר לברביץ לי.
"הוא שיך לי ולא לך מבון?!" הוא שאל בעצבים וסטר לפני.
"אני לא שייך לאף אחד מלבד עצמי!' שוטו אמר ומים בכל מני צבעים עטפו אותו.
בשניה כל הצבעים התרסקו על המלך הדבקיו אותו בקרח עבה.
הוא הסתכל על השמרים והם פשוט ברחו משם.
הוא המיס את השלשלות ומשך אותי איתו.
כולו דימם וכך גם אני.
הכרישים לא אחריו לבו אבל הם לא היו מספיק חזקים ומהרים בשביל להכניע את שוטו.
המשכנו לשחות במהירות.
לרגע חשבתי שיצאה לי בעות אויור מפה.
רגע עוד אחת?!
"שוטו כמה זמן יש לכישף שלך?!" שאלתי בלחץ.
"לא ידע.. למה?!" הוא שאל בזמן שהוא ממשיך למשוך אותי.
"כי יצא לי אויור מפה!" אמרתי בלחץ.
"דווקא עכשיו?! זה לא יכל לחקות קצת?!" הוא שאל
"נראה לך שאני שלוט בזה?!" שאלתי וזנב שלי שרף בכאב שאי אפשר לתאר.
שוטו פשוט התחיל לשחות למטה.
"מה אתה עשה?! החמצן נמצא למלעה!" אמרתי הלחץ.
"לקח תנופה!" שוטו אמר ושחרר אותי.
הוא המשיך לשחות בצורה מטרפות למטה.
הזנב שלי התחיל לעלם ועצרתי את נשמתי.
עצמתי את עני ושפתחתי אצן גוש אור ענקי שחה לכיוני.
המן כרשים, דנינים ודלפנים ליו אותו.
האור הזה היה בכל צבעי הקשת.
לא הספקתי לממצמץ ושוטו כבר שחה איתי במהירות מטרפות למלעה שכל החיות אחריו.
ראתי כבר את האור של השמש ואז יצאנו לבחץ.
היתה תנפה ענקית וקפצנו כמה מטרים מעל המים.
שוטו פשוט נשיק אותי.
הוא נשך לי את הלשון ונחתנו על המים נוצר קרח ענקי שצפנו עליו.
התנשפתי וגם שוטו התנשף.
אה?! אני לא מרגיש את הזנב שלו.
הסתכלתי למטה ואמ.. טוב..
לא היה לו זנב שמה..
שוטו היה כמני.
כנראה שהוא נישק אותי בשביל זה.
"שוטו הזנב שלך?!" שאלתי.
"אני לא מתכבן לחזר למים בקרוב!" שוטו ענה.
טוב.. שנינו ערמים באמצע הים..
ואוו...
אני כולי הפכתי לאודם שהרגשתי את החבר הקטן שלו על הבטן שלי.
שוטו זז מתחתי וציאה מימנו גניחה קטנה.
ואני רק הפכתי לאדום יותר.
"לא ידעתי שאפשר להרגיש כל כך הרבה סיפוק שם למטה" שוטו מלמל וגנח שוב.
החבר הקטן שלי כבר התחיל להגיב לגניחות של שוטו.
"שוטו.." מלמלתי נבוך.
שוטו כולו כבר היה אודם.
והוא נראה שהוא נהנה מזה.
"אמ..?!" הוא שאל אחרי קראתי.
"תפסיק לנגח.. זה ממש מביך" בקשתי.
"אבל אתה אהב אתן, נכון" שוטו שאל וגנח שוב באוזן שלי.
ואני מודה שאני אלך להשתגע מהן.
"פאק, כן" ענתי ועצמתי את עני.
שוטו תפס את גבי והחזיק אותו חזק.
הוא ליטף את רגלו ברגלי.
ואני פשוט שכבתי על החזה שלו.
...
שכבנו ככה כמה שעות.
והגענו לאיזה חוף.
החוף היה של אי נטוש..
לפחות ככה אני חושב.
שוטו נגע בחול ונראה שהוא הפתע מכך.
כנראה שהוא אף פעם לא היה על היבשה.
ישבנו על החוף כי שוטו לא ממש טוב בקטע של ללכת וגם מרק להסתכל עליו אני הפך לאדום.
לא מספיק שמקודם הוא היה בלי חלצה.. אז עכשיו הוא גם בלי משהו שיכסה לו את הלמטה.
שוטו הלך על ארבע ונשכב עלי.
שיט! רק הפכתי לאודם יותר.
שוטו נשיק את צווארי.
"שוטו.." הפעם לא הצלחתי לחסם אתן וגנחתי.
"כן, איזקו?!" שוטו שאל המשיך לנשק את צווארי.
"פאק!" גנחתי שוב.
"אתה אוהב את זה?!" שוטו לחש לאזני ואז נשך לי את השפה.
"פאק כן!" ענתי.
שוטו עבר צעד ונשיק את הצד השני של צווארי.
"אז בוא נידאג גם לצד הזה" שוטו לחש לאזני והתחיל לנשק כל פסית עור שיש לי על הגוף.
ושאני אומר כל פסית עור אני מתכבן לזה.
אני רק גנחתי וכך גם שוטו.
"אני אהב אתך שוטו!" הצלחתי לשחרר בין כל הגניחות.
"גם אני אהב אתך איזקו!" שוטו אמר והמשיך לנשק.
_________________________________________
עברו כבר 5 שנים מהמקרה.
אני ושוטו התחתנו רשמית בשנה שעברה..
רק הקרבים עלי ידעים ששוטו בן ים ואת הסיבה שחלק מבית שלי הוא האקיורים.
שוטו מצליח די טוב בעסק שהוא יצר.
שוטו לא ממש בקטע של לישון בלילה..
לפחות לא בתחלתו..
אז כן שוטו די אוהב את זה..
שוטו כבר חזר למים כמה פעמים..
ונציאו לו להיות המלך החדש אבל הוא סירב.
הוא רוצה להיות איתי..
יצא לי כבר להכיר את כל בני הים שמה..
וכולם חברים שלי.
שוטו המלך הזמני שלהם..
הוא עוזר להם ונתן לנם הראות שאנחנו באים לבקר.
אני כל כך שמח שאנחנו גרים על הים..
ככה גם האקיורים של שוטו חלק מים.
"היי איזקו" שוטו אמר שנכנס לחדר ונשיק את ערפי.
"היי שוטו" אמרתי ונשקתי אותו בפה.
"איזקו מה אני יכל לעשות כבן ים?" שוטו שאל אותי.
"אמ.. להפך אותי לבן ים, את לאדם, לנשם מתחת למים, לשחות מהר ולהפנט אנשים..זהו נראלי.." ענתי.
"שחכת להכניס אתך להריון!" שוטו אמר והריד את השרבל של החלצה שלי וחשף את הכתף שלי.
"אה.. נכון שחכ.. רגע מה?! להכניס אותי להריון?!" שאלתי מפתע ושוטו פשוט נשיק אותי בפראות.
"נו אתה לא רוצה?! זה רק חודשים!" שוטו אמר והמשיך לנשק אותי.
"פאק אני כן, אבל במיטה שוטו, אני לא מתכבן לעשות את זה שכולם יכלים לראות אותי!" ענתי.
"בסדר!" שוטו ענה ולקח אותי על הכתף שלו.
"שחרר אותי!" אמרתי נבוך והתחלתי להרביץ לו לישבן.
שוטו רק הריד לי את המכנסים והתחתנים.
הוא זרק אותי על המיטה ועלה מעלי.
וחייך ענקי היה על פניו.
אני מניח שהוא ממש רוצה..
וגם הוא סיפור לי שבסביבות גיל עשרים הדחף להמשך שלהם מתגבר.
וטוב.. גם אני רוצה!
................................._♡_...................................
זה היה הפרק האחרון גברתי ורבתי..

אני ידעת שהוא קצת מגזם ביחסים המנים..
אבל..
תיתמדדו!

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡