דיכאון 2

199 16 2
                                    

טודורקי קפץ..
שיט אני רוחק מדי אני לא הספיק..
"טודורקי אידוט! מה אתה עשה?!" צעקתי לקראתו..
"מה אתה רוצה שאני אעשה?!" טודורקי ענה לי.
בזמן שהוא נפל.
"שתירקך את הנפילה!!" צעקתי אם דמעות בענים.
היה ערפל.. ולא הצלחתי לראות שם דבר..
"טודורקי!" צעקתי בכל כוחי...
לא היה מענה..
"טודורקי-קון, תענה כבר!" המשכתי לצעק.
"שוטו!!!!" צעקתי
פתיאם ראתי אש בין הערפל..
טודורקי שכב שם על קרח שהוא יצור..
רצתי עליו..
"סליחה" שמעתי את טודורקי אמר בקול שקט.
"אתה נפצעת?" שאלתי בדאגה..
"לא ממש.. רק כמה שריטת" טודורקי המשיך לדבר בקול החלש הזה.
הקול החלש והפגע שלו..
אני פשוט חיבקתי אותו.
"טודורקי-קון.. גם אם אתה לא רוצה אותי.. אני מבטיח לא לעזב אתך.. אני כאן.. לא משנה מה גרם לזה.. אני לא עזב אתך.. אני יקשב לך.. אני לא אתן לך ליפגע.. אני מבטיח" אמרתי שהדמעות ממשכות לרדות מעני..
שמעתי יבבה בכי חלשה...
טודורקי בכה..?!
זה כל כך מוזר לראות אתו פגוע..
אני בטח שלא אזיה משהו קטן גרם לזה..
בכל זאת.. שמעתי מאית מהסיפר שלו והוא היה נראי.. והוא לא הגיע למצב הזה.
הרגשתי שהחלצה שלי רטבה..
טודורקי תפס את החלצה שלי והכניס את ראשו לחזי.
הוא הפיול את שנינו..
כרגע אני שכב על הריצפה וטודורקי שכב עלי ובכה שראשו על החזה שלי.
לטפתי את ראשו..
הוא רעד..
השפתים שלו כחולת ועניו נצצות מהדמעות...
והדמעות שלו נראות כמו קרסטלים.. זה כל כך יפה..
"ששש.. טודורקי-קון.. אני כאן.. ואני לא עזב אתך" לחשתי...
"אתה תלך... אתה תינטש אותי.. כמו כלום" טודורקי אמר בקול שבר..
"אני לא! אני מבטיח!" ענתי.
"זה מה שכלום אומרים! אתה בדיק כמו אמא שלי, בדיק כמו טיוה.. כלום נטשים אותי" טודורקי המשיך עם קולו השבר..
"אני לא! אני מבטיח!" חזרתי על עצמי.
"אני עמד במילה שלי" אמרתי..
טודורקי פשוט קבר את עצמו בתכי עוד יותר.

טודורקי מתמדד עם כל כך הרבה דברים..
אני בטח שהוא כבר לא הצליח להחזיק מעמד.
"למה לך.. אני עלוב וחלש.. אני מוכער.. מסבך.. אני אידוט.. אניי.. אניי סתם עוד ילד אבדני.." טודורקי אמר..
"אם אתה חשב את כל זה על עצמך. זה היה ברור שתקפץ... טודורקי-קון.. אתה משולם.. אתה חזק... אתה מהמום.. אתה הכי טוב שאפשר.. אז תפסיק לחשב ככה" ענתי.
היה כמה דקות של שקט.. לפחות מהצד שלי..
טודורקי פשוט בכה בקולי קולת..
ונראלי שהוא צריך את זה..
להציא את הכל עם הדמעות..
"אתה ידע טודורקי.. אני מחבב אתך.. זאת עוד סיבה למה אני לא אעזב אתך" אמרתי בקול שקט.
טודורקי פשוט הרים את ראשו והסתכל עלי במבט שאל..
"אני באמת אוהב אתך טודורקי-קון" אמרתי..
בשביל שיבין שאני באמת מתכבין לזה.
טודורקי פשוט נישק אותי.
בשפתים....😳😳
זה היה כל כך טוב..
תפסתי בלחי שלו והוא באגון שלי..
התנשקנו במשך שעה..
מדי פעם עצרים לנשום על תחשבו שהתנשקנו במשך חצי שעה.. גם לנו יש גובל..
אחרי שהתנתקנו שאלתי את טודורקי
ש"אתה רוצה לספר לי למה?"
הוא הנהן שלא.. אני מניח שהוא צריך עוד זמן.
"אתה רוצה להיות ביחד" שאלתי נבך..
טודורקי פשוט הנהן בהסכמה..
"רוצה לחזר למענות?" שאלתי אחרי כמה דקות של שקט..
טודורקי הנהן שלא..
"אז מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי.
"עוד כמה דקות" טודורקי אמר ותקע את ראשו בחזי.. רק שהפעם הוא בכה..
אני מניח שהוא מרגיש בטוח שם.
עתפתי אותו בזרעתי..

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now