טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

אל תגע בי! 1

נ.מ-דקו.
14+
_________________________________________
"טודורקי-קון, אתה בסדר?!" שאלתי בדאגה.
כל היום הוא נראה כיאלו מישהו ירה לו כדור לפנים.
"אני בסדר, תודה על הדאגה" הוא אמר ויצא מהכיתה.
זה ברור שהוא שיקר לי הרגע.
נסתי לשאול את הכלום אם יש להם מושג מה קרה לטודורקי-קון אבל אף אחד לא ידע.
הם הודהו שהוא נראה יותר 'מת' מבדרך כלל.
מאתמל הוא מתנהג ככה.
אני מפחד שהוא שמוע משהו.. ראה משהו חשב משהו.. שפגע בו..
והוא לא מכן לשתף אף אחד.
רצתי אחריו.
"אתה בטח שאתה בסדר?!" שאלתי בדאגה.
"אני בטח, תעזב אותי כבר" הוא ענה בקרירות.
תפסתי את ידו
"אל תגע בי!" הוא צעק ומיד לקח את ידו בחזרה.
כל המבטים הפנו עלינו, וטודורקי-קון נראה שהוא לא אהב את צמות הלב הזאת ממש בלשון המעטה.
"סליחה.. אבל מה קרה?! באמת שאני דאג לך!" אמרתי בדאגה.
"כולם לא קרה! תפסיק להתערב לי בחיים!" הוא צעק עלי.
זאת פעם ראשנה שאני ראה אותו עצבני.
"מישהו אמר לי פעם שעבדתו של גיבר היא גם להתערב בחיים הפרטים של אנשים ולעזר להם איפה שקשה" אמרתי בשקט.
"אז הבן אדם הזה מטמטם! בדיק כמוך!" הוא ענה והסתבב.
לא הגבתי, לא ידעתי איך?!
טודורקי-קון כבר נעלם בין כל האנשים שהספיקו לחזר להרגלם, אבל עדין מתחלשים על מה שקרה הרגע..
מה קרה?! למה הוא כל כך עצבני?!
למה הוא הוא כעס כל כך שנגעתי בו?!
הוא כעס אלי?! או על מישהו אחר?!
מי פגע בו?!
מי העז לפגע בטודורקי-קון?!
מי?! שאני אמצע אותו.. אני האדם האחרון שהוא יראה בכל חייו.
אף אחד לא יפגע בטודורקי-שלי! אף אחד!
אני רק מקווה שאדם הזה הוא לא אני..
_________________________________________
"טודורקי-קון, מה קרה?!" שאלתי אותו.
הוא פשוט ישב מולי ולא מציא מילה.
"מה קרה?!" שאלתי שוב.
הענים שלו היו מתות וזה כאב לי לראות אותו ככה.
"בבקשה תגיד לי מה קרה?!" בקשתי בעצב.
הוא קבר את ראשו בחזה שלי והתחיל לרעוד.
אני כבר ידע לא לגעות בו.. אבל בא לי לעטף אותו.. שירגיש טוב יותר.
"מה קרה?! מי פגע בך?! אני יכל לעזור במישהו?!" שאלתי בחשש.
הוא פשוט קבר את ראשו עמק יותר בחזה שלי
"אני כבר לא ידע.. אני לא ידע כולם.. אני פשוט שונא אותם כל כך.." הוא מלמל.
"את מי אתה שונא?!" שאלתי.
"אני לא רוצה.." הוא מלמל.
"לא רוצה מה?! אתה לא רוצה לספר לי?!" שאלתי.
"אני לא רוצה.. אני מעדיף להשיאר את זה לעצמי.. תודה על הדאגה.." הוא אמר בקול שבור.
"אתה תצתרך לספר את זה מתישהו.." אמרתי.
"אני מניח.. אני אספר אותם לכירת בלילה.. התחברנו ממש אותמל.." הוא ענה ונשמע קצת צחק בקולו.
"הכרית לפני?! לא הפר!" ענתי בצחק.
"תהיה ילד גדול ותקבל את העבדה שאני מעדיף את הכרית לפניך!" טודורקי-קון המשיך עם הצחק.
"לא רוצה! אני בן חמש! אני מספיק קטן בשביל שתהיה לי עדפה!" התלננתי בצחק.
"כן, בן חמש ועוד עשר שנים.. אבל מי סופר אתן?!" הוא אמר בצחק והתחיל לצחק בעצמו.
הצחק שלו כל כך יפה..
גם אני צחקתי.
"לא ידע מה איתך.. אבל אני לא סופר אתן!" אמרתי בצחק.
"מצתער.." הוא אמר בקול חלש
"על מה?! על זה שתספר לכרית לפני?!" שאלתי בצחק.
"לא, אני עדין מעדיף את הכרית על פניך.. אני מתנצל שצעקתי עליך ועל זה שקראתי לך מטמטם.. פשוט.. פשוט כל כך כאב לי.. אני כל כך פגיע.. אני הצעתי את כל העצבים שלי עליך.. וזה סתם טמטם להתחשב בזה שאתה דאוג לי.. ואם למואר את האמת.. כנראה שהיתי קפץ מגג אם לא היתה מתענין לבדק מה קרה איתי.. תודה שבואת.. גם אם זה היה שפרצת לי לחדר ושטחת אותי לקיר.." הוא אמר בקול רצני.
"אין בעד מה.. ולא נפגעתי ממך.. ידעתי שמישהו פגע בך.. וידעתי שזה קשה לך.. אני שמח לראות שאתה מרגיש מספיק טוב בשביל להגיד לי בכלל שמשהו קרה.." ענתי.
"תגיד.. יש סיכוי פצפן שאני אקבל את התשבה לפני הכרית?!" שאלתי בחשש.
"בערך אפס נקודה אפס, אפס, אפס, אפס, אפס, ואחד אחרי כמה מאות אפסים.. (0.0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000...000..00.001)
"מספיק טוב בשבלי" ענתי.
שחשבים על זה.. באמת קצת הגזמתי בכך שפוט דפקתי לו על הדלת ושהוא פתח לי שטחתי אותו לקיר..
היתי צריך לנסות לדבר איתו לפני שאני קפץ עליו.
הוא קרב את ראשו בחזה שלי שוב.
"אני מרשע לך לגעת בי.." הוא ענה.
ושמחתי על זה.
לטפתי את ראשו וצירתי לו צרות על הגב.
בהתחלה בוא רעד אבל אחרי כמה דקות הוא נרגע.
"אנוס אותי.. שלשם שהלכתי לאמא שלי.. בדרך חזרה הם חטפו אותי לאיזה סנטה והתחילו לגעות בי.. ומשם אני לא זוכר.." טודורקי-קון אמר ופהיק.
הוא עצם ענים והיה אפשר לראות שהוא נרדם.
אנסו אותו?!
היתי בהלם מחלט.
ידעתי שמשהו בסגנון כנראה קרה..
אבל לשמוע את זה מפיו זה נוראי.
זה מסביר למה הוא השתגע שנגעתי בו.
אבל אני שמח שהוא סיפר לי..
נצחתי את הכרית..
אני ידע שהוא מרגיש יותר טוב עכשיו.
................................._♡_...................................
פרק 2?!
נראה בקשר לזה..
אז.. רע של כותבים גרם לזה!
אנסו את שוטו😓😭😥
אני זאת שכתבה את זה ועדין כאב לי(לא😈)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡