טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

מני שוטו 2

הרגשתי שמישהו בעט לי בבטן והתעררתי משינה הקלה שנכנסתי עליה.
הסתכלתי על טודורקי-קון הקטן שמנסה להשתחרר מתפיסה שתםסתי אותו מבלי מודע..
"בוקר" ענתי וחייכתי עליו.
הוא השתחרר מידי וזז לצד השני של המיטה.
הוא נשכב עליה שגבו מפנה עלי.
"מה? אתה כעס עלי?" שאלתי בגיחח ובאתי ללטף את ראשו.
"כן! כי ניסת לנטש אותי! אני בכלל לא מכיר אתך ואתה לקח אותי למקמות מבלי הסכמתי" הוא אמר ברצינות.
"סליחה, לא נסתי לעצבון אתך.. אתה בחדר שלי.. היתי לקח אתך לחדר שלך אבל אין לי מפתח" אמרתי לו.
"אתה ממש אהב את אול-מייט.." הוא מילמיל ועדין לא הסתכל עלי.
"כן.. די.. אני מעריץ אותו מאז שאני זכור את עצמי.." ענתי נבוך
"הוא גיבור טוב.. אני רוצה להיות כמהו.." טודורקי-קון מילמיל בשקט.
"ולא כמו המפלצות הזאת.. שרוצה שהיה כמהו.." שמעתי אותו לחש בשקט ובכאב.
"ואתה תהיה גיבור גדל כמו אול-מייט" ענתי לו.
"אני אהיה מספר אחת ואני אגן על כל מי שצריך עזרה! אני אעזר לכל מי שיצתרך עזרה!" הוא אמר בהתלהבות.
"אני בטח" ענתי וחייכתי עליו.
הוא הסתכל עלי ואז נהיה אדום.
"אתה עדין פידופל, מוזר, פריק,ומשוגע! עדין לא סלחתי לך ואני לא אסלח!" הוא אמר בברגז וחזר לשכב על המיטה.
שוב פגעו בי חצים..
"היי! הספת מוזר! זה לא היה מקדום" אמרתי בברגז.
"כי עכשיו אני גם חושב שאתה מוזר, אולי אתה גם טיפש אם לא הבנת את זה בעצמך!" הוא ענה ושוב מיליון חצים פגעו בי..
"אתה מרשע.." ענתי בברגז.
"ואתה מוזר.." הוא אמר וירד מהמיטה.
הוא הלך לדלת וניסה לפתח אתה.. אבל הוא היה נמוך מדי בשביל זה.
"אתה צריך עזרה?" שאלתי בתחמנות.
"אני אסתדר! אני לא מכון לקבל מימך עזרה פריק" הוא ענה ושוב חצים פגעו בי.
עצמתי את עני לשניה והוא כבר היה על השלחון שלי וניסה לקחות דברים מהמדף.
"היי! מה אתה עשה?!" שאלתי אותו בלחץ ותפסתי שכל תחלות המדף התמתה עליו.
למזלי הוא לא נפגע מלבד כמה סריטות.
"זה לא עניך!" הוא ענה בברגז שכולו אדום.
הוא כל כך חמוד שהוא כעס!
"לפחות על תעשה דברים שטיתים שכאלה.. אם תיפגע.. מה אז אעשה?!" מילמלתי ביאש.
"בסדר.." הוא ענה בשקט והפסיק לנסות להשתחרר ממני.
הרדתי אותו ופתחתי את הדלת.
הוא תפס לי את המכנס.. הוא כל כך חמוד!
"רוצתי לבד" הוא מילמיל בשקט.
"מה אמרת?" שאלתי בילביל.
"שרצתי לפתח את הדלת לבד.." הוא אמר והסתכל עלי במבט שלא הצלחתי להבין.
"אבל אתה נמוך מדי לזה.." מילמלתי
"אז תעזר לי.. תרים אותי או משהו.. או שתביא לי כיסא או משהו אחר.. לפחות שאני אעשה את זה.. אני רוצה שתראה שאני לא רק חמוד" הוא אמר ברצינות.
"סליחה, סליחה, אני אתן לך לפתח את הדלת!" ענתי והרמתי אותו.
סגרתי את הדלת והחזקתי אותו מול הידית.
הוא שלח יד אבל לא הגיע
"תתקרב יותר אני לא מגיע!" הוא אמר באדישות.
"תבקש יפה" ענתי לו.
הוא נשך לי את היד.
"אני לא מבקש יפה מפדופיל!" הוא ענה בברגז וקפץ ופתח את הדלת.
"אני לא פידופיל!" אמרתי ביאש.
הוא רץ במסדרון ועצר ליד המעלית.
הוא פשוט עמוד לידה.
הלכתי אחריו והוא הסתכל עלי ואז על המעלית.
"אתה איטי מדי! לקח לי פחות זמן מימך להגיע ואתה עשה צעד על חמש צעדים שלי!" הוא אמר ברצינות.
גילגלתי את עני.
הוא חמוד אבל מורשע ומעצבון תוך כדי..
אבל נראלי שככה כל האחים הקטנים..
הרמתי אותו.
"תעזב אותי!" הוא אמר בהרגז והתחיל להרביץ לי שפניו אדומות.
שמתי את ידי על מיחצו.. הוא היה קצת חם..
זה מסביר למה הוא נרדם כל כך מהר.
"כדי שתנוח.. יש לך חום" אמרתי לו.
"אין לי חום! ואל תגיד לי מה לעשות!" הוא אמר בברגז.
"אני אחרי עליך.. אז אתה צריך להקשיב לי" ענתי.
"אל תקשיב לו הוא סתם מעצבון" קצ'הן הצתרף לשיחה.
"מי זה בכלל?" הוא שאל אותי עכשיו.
"זה טודורקי-קון.. הוא הפך לילד בן חמש.." ענתי לו.
"ומי אתה?" טודורקי-קון שאל את קצ'הן.
"אני בקאוגו ואני אהיה הגיבור מספר אחד" קצ'הן ענה בבטיחון.
"לא נכון! אני אהיה!" טודורקי-קון אמר ברצינות.
"אתה בטח בזה?!" קצ'הן שאל את טודורקי-קון בעצבים ויצר פיצצים בידו.
טודורקי-קון נראה שהוא נרתע קצת ואז פתח את פיו.
"כן! אני אהיה הגיבור מספר אחד! ואתה ילד מפחיד.. תהיה רק מספר שתים!" טודורקי-קון אמר בביטחון.
קצ'הן בא לפצוץ לטודורקי-קון את הראש אבל הזזתי אותו לפני ובמקום טודורקי-קון קצ'הן פוצץ לי את הפנים.
טודורקי-קון הסתכל על קצ'הן במבט מפחד שאחרי שניה הפך לכעס והתחיל להרביץ לקצ'הן ברגל.
קצ'הן בעט בו אבל הוא חזר והמשיך להרביץ לו.
"אתה לא יכל להיות גיבור אם אתה פגוע באנשים אחרים!" טודורקי-קון אמר תוך כדי שהוא מרביץ לרגל של קצ'הן
"אני אהיה ועוד איך ממזר חצי!" קצ'הן אמר ובתמתי לטודורקי-קון את האזנים שלא ישמע.
אני לא צריך שהוא ילמד עוד קללות.
"קצ'הן!" צעקתי עליו שיבין שזה לא מתאים.
"מה אתה רוצה חנון" קצ'הן שאל בעצבים.
מישהו נשך לי את היד.
"את תיגע בי משוגע!" טודורקי-קון אמר ברצינות ורץ לקצ'הן.
"הוא גם לא אהב אתך" קצ'הן אמר לי בהתגרות.
"מה אתה רוצה תינוק?! אתה מעניון בסיביב שני?!" קצ'הן שאל ויצר פיציצים בידו.
"מה זה ממזר?! וחנון?!" טודורקי-קון שאל בציפיה.
הוא לא רצני איתי נכון?!
"קללות" קצ'הן ענה וחייך על טודורקי-קון.
"ממזר! אני רעב תכין לי אכול!" טודורקי-קון אמר לי ברצניות.
"אני אהב אותו ככה" קצ'הן אמר
"קצ'הן!" צעקתי עליו שוב.
באמת הוא מלמד את טודורקי-קון שלי קללות..
רגע.. שלי?! לא, לא שלי.. התבלבלתי.
הרגנתי לטודורקי-קון אכול ושבאתי להביא לו הוא כבר נרגם על השלחון.
הוא כל כך חמוד ככה.
הרמתי אותו והשכבתי אותו על המיטה שלי..
אכלתי את חביטה שהכנית כי זה בכל זאת ביזבז ושמתי לטודורקי-קון מיטלית רטבה על המצח בשביל שהחום שלו ירד.
הוא יותר מדי חמוד!
................................._♡_...................................
911 מילים!
מה קרה?!

טוב רבותי וגברתי.. עוד 11 פרקים!
✨🎇🎆
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡