טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

עמוק בכפר 5

הרגשתי יד קרה על החזה שלי והתעררתי מחולם או יותר נכון סיוט בהקיץ שנכנסתי עליו.
היד היתה שיכות לטודורקי-קון שכבר הספיק להפשיט אותי.
הוא רוצני איתי?!
כולי היתי אדום מהמגע שלו בי.
בדיק כמו לפני חמש שנים.
הוא השיאר אותי רק בתחתנים.. הוא לא שמע על פרטיות?!
"מתי הספקת?" שאלתי נבוך.
"בזמן שרחפת לך.. החלטתי לעשות מעשה" הוא לחש לאזני.
"טוב אני נכנס למעניות.. שתגמר להתפשט תצתרף עלי" הוא אמר לי ויצא למעניות.
הרדתי תחתנים מהר והלכתי אחריו.
ואל תתאגו! בדקתי שאני עם מגבות!
הוא ישב בתוך המעין והשערות הארכות שלו נגעו במים.
התישבתי קצת(הרבה) רוחק ממינו בשביל שאני לא השתגע ממנו. לפחות שאני אשמר על מאית השפיות שנשארה לי מהמפגש שלי איתו.
"מידוריה, למה אתה כל כך רחוק?" הוא שאל וקם ממקמו.
הוא הלך עלי והתישב לידי.
"סתם" ענתי נבוך והסתכלתי על הצד השני.
"תגיד מידוריה.. על מה חלמת מקודם? משהו טוב?" שמעתי אותו לחש באזני ותאמנו לי שהחבר שלי התנהג בתאם.
שיט!
"פחות" ענתי נבוך.
"אתה יכל לספר לי?" הוא שוב שאל לאזני.
"נזכרתי.. נזכרתי מה קרה ביום בו נעלמת" ענתי וכאב הרס אותי.
"ומה קרה בו?" הוא המשיך לשאל.
"רצתי להגיד לך משהו אבל לפני שהספקתי.. לגיהת הנבלים תקפה.. ו.. אחרי כמה זמן אבדתי אתך" ענתי. זה כאב לי לספר את זה.
"סליחה שאני עשה את זה.. ואתה לא חיוב אם זה היה לך קשה מדי.. אבל.. אבל אתה יכל לספר לי מה רצת להגיד לי?" טודורקי-קון שאל בשקט.
כנראה הוא שם לב שלא נח לי לדבר על זה.
"אני מעדיף שלא.. סליחה" ענתי בכאב.
"זה בסדר.. אם תשנה את דעתך אני תמיד אסכים להקשיב.. אבל זה בגלל שאני אקשיב לכל מילה שיצאת לך מפה" טודורקי-קון ענה.
הסתכלתי עליו נבוך.
ורק עכשיו שמתי לב שהרגל השמלאית שלו והיד הימנית שלו עשית ממתכת!
איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו?!
זה גם מסביר למה היד שלו היתה כל כך קרה ממקדום.
טודורקי-קון הסתכל עלי בחייך.
ואני לא ידע מה חשבתי לעצמי באותו רגע אבל נשקתי אותו!
שהבנתי מה אני עשה נסתי להתנתק אבל הוא תפס את הראש שלי והחריך אותי להמשיך את הנשיקה.
הוא קם בזמן שהוא עדין מנשק אותי והתישב עלי שחזה שלו מול החזה שלי.
לא ידעתי למה הוא נתן לי לנשק אותו אבל..
אבל עדיף שאנצל את הזמנות הזאת הכי טוב שאני יכל.
התקנו לשניה וחזרנו להתנשק ושוב ושוב ושוב!
זה היה כל כך טוב!
הרגשתי שאני עמוד להשתגע מזה וזאת רק נשיקה!
שהרגשתי שהוא מלקק את השפתים שלי בשביל שאתן לו להכניס התפסתי על עצמי והתנתקתי ממנו.
כולי היתי אדום וגם עליו היה קצת סמוק.
לא ידעתי מאיפה באה לי החצפה הזאת אבל פשוט דחפתי אותו ממני ורצתי לבחץ המענות.
התלבשתי מהר ורצתי הכי מהר שיכלתי לחדר שלי.
שיט!
שהגעתי לחדרי נעלתי אותו ונשארתי באור כבי ככה שיחשב שאני לא פה אם הוא יבא.
"שיט! שיט! שיט! אני לא מאמין שעשתי את זה! הוא בטח שנוא אותי עכשיו!" מילמלתי בלחץ ובשקט.
"לא מספיק שפשוט נשקתי אותו גם דחפתי אותו כיאלו זאת אשמתו שהתנשקנו!" המשכתי בלחץ.
"אבל.. אבל זאת באמת אשמתו! אם הוא לא היה כל כך מושלם לא היתי מתאהב בו! כן זאת אשמתו! לגמרי אשמתו!" מילמלתי בידעיה שאני משקר לעצמי.
נכנסתי למיטה שלי והתקפלתי לתוך עצמי מתיחת לשמיכה החמימה.
בסביבות השעה 12 נרדמתי מתשישות.
...
התעררתי בשקט והשעה היתה 6 לפנות בוקר.
יצאתי מהמיטה והתחלתי לאתרגון.
שבאתי לצאת מחדר אני פתחתי את הדלת בזהירות. כיאלו צפיתי שטודורקי-קון יחקה לי עליה. אבל כצפי הוא לא היה שמה.
אין לי משוג למה חשבתי שהוא יבא..
זה לא כיאלו אנחנו באיזה סרט רמנטי שהנסיכה ברחות ונסיך מחפש אותה הכל הממלכה..
לי אין סוף טוב..
הלכתי לשדות והתחלתי לעבד שמה בשקט.
איכשו מקווה שטודורקי-קון סוף כל סוף יקשב למה שדרשים ממינו וישאר בבית.
בכל זאת אתמול גררו אותו משדות לפחות שלוש פעמים.
הוא כל כך מושלם!
שמעתי מישהו הלך לידי אחרי כמה דרות של עבודה בשקט נראי.
טודורקי-קון הלך לידי.
אבל בניגד לסרטים הוא לא רץ עלי בשביל שנהיה ביחד.
הוא התעלם ממני והמשיך בדרכו.
זה הגיני שהוא ישנא אותי על אתמול אבל זה כל כך שרף!
הוא התישב באמצע השדה והסתכל על הסוף של הזרחיה.
אני צריך לפנות עליו?
לא.. הוא פשוט יגרש אותי ממינו.. למראות זאת ש..
אני לא רוצה חיים בלי טודורקי-קון.. לא שוב!
התישבתי לידו ובנגיד למה שחשבתי הוא לא גריש אותי או הלך. הוא פשוט המשיך להסתכל על הנוף.
"טודורקי-קון~" "מידוריה!~" פנינו אחד לשני ביחד.
חייכתי לו חייך קטן ונבוך והוא החזיר לי חייך קטן. שכמבן גרם לי למהס! שיט!
"אני מצתער על אתמול.. היתי צריך לתת לך להתנתק שרצת לא למשך את הנשיקה" הוא התנצל.
"מה?! אתה רצני איתי?! איך אתה יכל להצתער?! זאת הנשיקה הכי טובה שהיתה לי בחיים! אני צריך לבקש סליחה על זה שנשקתי אתך! ואז דחפתי אתך מרוב חצפתי!" ענתי בהלם!
זה ברור שהוא לא אשם!
הוא נתן לי נשיקה קטנה למצח וכמבון שהפכתי לאדום ממינה.
"אם כל כך אהבת אותה.. יש סיכוי שאני מקבל עד אחת?!" טודורקי-קון שאל בשקט.
הנהנתי נבוך והוא שם את ידו על הלחי שלי.
הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתים וכמבון שמשכנו אותה כמו אתמול..
אחרי כמה נשיקות רצפות הפסקנו ששנינו מתנשפים. בנשיקה הזאת נתנתי לו להביל והוא היה מדהים בזה. שרצה להכינס נתתי לו וזה מה שגמר לי את כל האוויור אבל אני שמח שעשתי את זה.
"מה אתה אמר על זוגית?" טודורקי-קון שאל אחרי כמה דקות של שקט.
שלשם שינוי לא היה מביך אלא יותר לנסות להבין מה אנחנו עכשיו.
"שאני אשמח" ענתי נבוך.
...
עברו כבר שבעים שאני וטודורקי-קון ביחד.
טודורקי-קון סיפור לי על מה קרה לו בחמש השנים האלו ואני ספרתי לו וכמבון שעזרתי לו להזיכר בעבר.
הוא כבר מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו והוא אביד הכרה רק שלוש פעמים מתחילות השבוע.. אני ידע שהוא לא אמור בכלת לאבד הכרה אבל.. שטודורקי-קון עקשן לעשות דברים שברור שהמצב הגפני שלא יכל להתמדד אתם הוא מתעלף.
יש לי בן זוג מוזר, מוזר אבל מושלם בדרכו המיחדות.
אף אחד לא ממש ידע על הזגיות שלנו כי טודורקי-קון העדיף שלא נגלה את זה לכולם כי הוא מעדיף להזיכר קצת בחיים הקדמים שלו ואז.
הוא סיפור לי שהוא זכור שפעם היו לו רגשות אולי ושהוא נזכר בי הוא נזכר גם ברגשות האלו שלא ידע מה הן היו עד שנשקתי אותו.
זה נחמד.
"מידוריה" הוא אמר ונשק למצח שלי בזמן שנכנס לחדר.
"כל טודורקי-קון?" שאלתי בחייך.
"אתה ידע עד כמה אני אהב אתך?" הוא שאל.
"הרבה אם אתה מכון לסבל אותי בתור בן זוג" ענתי לו.
"ליותר דיק עד האנסוף וחזרה" הוא ענה.
"גם אני אהב אתך עד האנסיף וחזרה.. רק שאני בחזקות שתים" אמרתי בחייך
"רמאי!" הוא אמר בברגז מזיף ונשיק אותי בפה.
אבל משהו או יותר נכון מישהו ניתק אותנו.
מישהו עצבני וגדל עשה זאת!
והוא~
................................._♡_...................................
חלק 5!
חלק 6 בקורב!
נראלי שסגיה הזאת הלכות לעקוף את "ניו-יורק" אבל נחייה ונראה..

1100 מילים😏
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡