טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

מני שוטו 5

"יש לך חום.." הוא מילמל.
רגע באמת?!
"סליחה.. הדבקתי אתך.." טודורקי-קון מילמל והשתעל.
שמתי את ידי על ראשי ובאמת היתי חם.
"זה בסדר.. כולם נהים חולים מדי פעם" ענתי ולטפתי את ראשו.
אחותו דבירה איתנו קצת והלכה.
שוטו הנהן וחיבק אותי.
לקחתי אותו בחזרה למענות ובדקתי ובאמת יש לי חום.. ודי גובה.
נשכבתי על המיטה.
"שוטו.. אני נוח קצת.. אז תליך למישהו אחר שישמר עליך קצת.." אמרתי לו שעצמתי את עני.
היתי כל כך עיף שאפילו לא היה לי כוח לבדק מה התגבה שלו..
אני מקווה שהכל בסדר.
_________________________________________
נ.מ-כלילי
_________________________________________
"איזקו?" שוטו שאל את דקו בתקווה שיענה אך דקו כבר נכנס לשניה עמוקה.
שוטו נשאר לידו כמה דקות ואז יצא מחדר.
הוא פגש את בקואגו וביקש ממינו לרקות איתו במעלית וכך בקואגו עשה.
"טודורקי-סאן.. למה אתה לא עם מידוריה-סאן" מומו שאלה את שוטו.
"הוא ישן.. והוא אמר לי להיות עם מישהו אחר כי הוא לא מרגיש טוב.." שוטו אמר בעצב.
הוא רוצה להיות ליד דקו עוד קצת.
"אז מי ישמר עליו?" קרשימה הצתרף לשיחה.
מינה וטורו ישר הציעו את עצמן.
אחרי בערך חצי שעה שוטו חזר לסלון של המעונת אחרי שמינה וטורו ניסו להלביש אותו בבגדים חמודים והתנהגו עליו כתונק שהוא ממש לא אהב את זה.
שוטו ישב על הריצפה.
"היי טודורקי.. למה אתה אם מינה וטורו?" קרשימה שאל אותו.
שוטו הסתכל על קרשימה וקרשימה ראה שהוא מאפור והרגיש רחימים על הליד הקטן החצי חמוד חצי מרושע שמולו.
"אולי.. כדי שמישהו אחר ישמר עליך.." קרשימה מילמל במבכה.
אידה לקח את שוטו אבל אחרי ששוטו ריסק(לא בכבנה חשב לצין) את כל מדף המשקפים שלו אידה החזיר את שוטו לכולם.
כך שוטו עבר מחבר כיתה אחד לאחר שהוא רק משתעמם או משתגע מהם.
שוטו ישב על הריצפה בסלון.
"טוב מי שנשארו הם מניטה בקואגו ומידוריה שחולה.." קרשימה אמר לכולם.
"אני אשמר עליו" מניטה אמר וחייך סוטה היה על פניו.
שוטו מיד נתרע אך הלך עם מניטה לאחד החדרים.
אחרי כמה דקות נשמעה צעקה מחדר של "סוטה מגעיל"
שוטו יצא מחדר שהוא הלך עם מניטה שכלו מכסה בקרח
ומניטה נשאר קפוא שם עם סימן של סטירה על הפנים.
"הוא מגעיל.." שוטו אמר באדישות.
לא היה לו כבר כוח לעבר בין כולם אז הוא הלך לחדר של דקו.
הוא נכנס ועלה על המיטה הגבוה.
הוא לטיף את פניו של דקו וקירר קצת את ידו יצר שכבה דקה של קרח על מצחו של דקו בשביל לעזר לחום שלו.
שוטו נשכב ליד דקו ולחש לו-" אני אשאר ער עד שתיתערר.. אל תידעג.. אני דואג לך.." ופיהק פיהק קטן וחמוד
שוטו נרדם כמה שנית אחרי זה.. מפר את הבטחה שהבטיח לפני שניה.. אך בידעה שלא באמת יצלח לממש אותה.
דקו התערר אחרי כמה שעות ושגילה ששוטו לידו קצת נלחץ.
הוא לא רוצה להדביק את הילדון.. במיחד שהילד היה חולה לפני...
הוא נגע במצחו הלח והרגיש את הקרח שהספיק כבר למאס ברובו..
דקו חייך למראה ששוטו כן דאג לו בניגד להתנגתו.
הוא כבר ידע ששוטו הפכפך.. אבל לא באמת חשב שהיה אכפת לילדון מימנו.
הוא נתן נשיקה קטנה לשוטו שלצד נראת חסרות משמעות אך לדקו היתה כמו עלום ומלאו..
בכל זאת דקו אהב את שוטו כבר הרבה זמן ושהפך להיות הילד הקטן ריגשתו של דקו רק החמירו.
הוא קווה בכל כוחו ששוטו לא יגלה על הנשיה הקטנה הזאת אבל לעולם היו תכניות אחרות
"העיקר אמרת שאתה לא פידפיל" שוטו מילמל ופתח את עניו.
"תפסת אותי" דקו אמר והשתעל.
"תחזר לישן.. גם אני עיף" שוטו אמר לדקו וחזר לשון.
דקו כבר ידע שאין טעם לבקש משוטו ללכת אז הוא פשוט תפס את הילד הקטן ונרדם שהוא מחבק את שוטו כמו בובה.
אף אחד מהם לא ידע שהם יתעררו התנחה הזאת לא ממש תתאים להם.
_________________________________________
נ.מ-דקו
_________________________________________
הרגשתי שאני מחבק משהו..
אבל משהו שהרבה יותר גדול מטודורקי-קון הקטן.
פתחתי את עני ופניו של טודורקי-קון היו לפני..
רק.. שזה היה טודורקי-קון הנראמלי.
מיד עזבתי אותו וגלתי שהוא באמת גדל ושהוא ישן.
הפכתי לאדום מלראות את גפו שהעה מכסה אך ורק בשמיכה בלהתחשב שבגדיו כנראה נקרעו שהוא גדל.
טודורקי-קון פתח את עניו בשקט וכולי היתי אדום יותר.
"מידוריה?" הוא שאל ושיפשף את עניו.
"אה.. כן..?" מילמלתי נבוך.
הוא זז קצת ונראה שהוא שם לב שהוא ערים..
אך זה לא נראה שזה הזיז לו יותר מדי.
"עדין יש לך חום?" טודורקי-קון שאל.
"רגע?! אתה זוכר ממה שקרה שהיתה ילד קטן?!" שאלתי בהלם.
"במערפל אבל כן" טודורקי-קון ענה ופיהק.
"התעררתי לא מזמן אז אני לא ידע.." ענתי נבוך.
"טודורקי-קון.. אתה יכל בבקשה להתלבש?" שאלתי נבוך אחרי כמה דקות של שקט מביך.
"אתה יכל להלוות לי תחתנים?" הוא החזיר בשאלה.
הנהנתי מהר וזרקתי עליו תחתנים חדשים שהיו לי במגירה.
הם נחתו על הפנים שלו והוא דפק לי מבט של-'אתה רצני איתי?!'
זה נראה שהוא קם מהמיטה אז סבבתי את ראשי מהר בשביל לא לראות.. אמ.. אתם ידעים מה..
לא ממש בשלטתי עני חזרו לשניה להסתכל על גופו החשף וכמבון שהחבר הקטן שלי הגיב בהתאם
שיט!
הוא לבש את התחתנים וקצת נרגעתי.. אבל רק קצת.. עכשיו במקום למות מבושה אחרי שלוש שנית יש לי ארבע שנית לחיות.
"לא ידעתי שהתחלתי לעבד במעדון חשפנות מידוריה" טודורקי-קון אמר וכולי הפכתי לאדום בחמשים גבנים של אדום יותר ממה שהיתי עד עכשיו ולא ידעתי שזה אפשרי.
"אה.. לא.. סליחה.. אני מסתבב.. אה... פשוט.." מילמלתי בלחץ.
טודורקי-קון גיחח והתקרב עלי שהוא עדין רק בתחתנים.
"לראות אותי ערים גרם לך סיפק?" טודורקי-קון לחש לאזון שלי וכמבון שהחבר הקטן שלי כבר השתגע.
בלעתי את רוקי.
"אני אשמח גם עם תענה במלים ולא רק בעזרות הלמטה" טודורקי-קון לחש לאזני ונשיק לי את הצוואר.
"גרם בצורה מגזמות" ענתי בחשש.
טודורקי-קון נישק אותי בפה.
איכשו הגענו למסביות נשקות רצנית ואם טודורקי-קון לא היה כבר ערום הוא היה מגיע לזה מהר מאוד..
כמובן שגם אני נשארתי רק בתחתנים.
נשמע הצילצל מטלפון שלי וזה הפסיק את מסיבות הנשיקות שכל כך האהבתי.
ראתי שזה מספר לא ידע אז לא ענתי..
ידעתי כבר שלא נכול לחזר למסיבות הנשיקות אז הפכתי לאדום מהמחשבה של מה היה קרה עם הטלפון לא היה מצלצל.
"רגע טודורקי-קון.." התחלתי אך נקטעתי על יודו של טודורקי-קון.
"שוטו" הוא אמר שקטע אותי.
"שוטו.. אתה גם אהב אותי בחזרה?" שאלתי בחשש.
"מאז פסטיבל הספרט" שוטו ענה.
"אז זוג עכשיו?" שאלתי בתקווה
"כן.. אבל רק שתדע שאני עדין חשב שאתה פדיפל" שוטו ענה והחצים לא איחרו לבוא
................................._♡_...................................
1022 מילים!
מקווה שהפרק יצא טוב!
אז.. עוד 8 פרקים עד שתקבלו את פרק 100 אז..
🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡