טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

ניו-יורק 5

בסוף הסיור עצרנו לאכול באיזו מיסעדה.
אני הצתערתי על מה שאמרתי בבוקר בפעם המי ידע כמה היום.
טודורקי-קון סיפור לי שהוא היה בטח שאני באמת האביד הכרה במהלך האמבוש שהם עשו.
ואני הפכתי לאדום.
הרבה אנשים זיאו אותנו ושאלו אם אנחנו בסדר אחרי שהם צפו בשידור.
והיו כמה ילדים שרצו להצתלם אם טודורקי-קון.
וששאלו אותי מי אני, אמרתי שאני גיבור שבא מיפן ושאני הלך להיות פה קצת זמן. הוא החלו לי בהצלחה ואמרו שהם מאמנים בי וזה העלה לי חייך ענקי.
בסבבית 21:30 בלילה אני וטודורקי-קון חזרנו לביתו.
צפינו יחד בסרט אחרי שהתקלחנו..
ובאמצע הסרט נרדמתי.. על טודורקי-קון😳..
________________________________________.
התעררתי שוב בחדר הארחים של טודורקי-קון.
ושוב לקח לי זמן להזיכר אפיה אני!
אבל זה מוזר.. כי אני וטודורקי-קון הינו על הספה שלו.. ואני על המיטה עכשיו..
אם מחברים את שנהם.. אז זה אומר.. לא ידע!
(הערות כותב-🤦🏻‍♀️2= 1+1)
אמ.. כדי כבר שאתרגון להיום..
הפעם אין פנקקים שגרמים לי לרחף מהריח המדהים שלהם.. חבל!
יצאתי למטבח.. וטודורקי-קון לא כאן..
היה פתק שבו כתוב "כל המקמות של הכלים שהוא יכל לחשב עלהם שלמקרה וארצה ארחות בוקר אני לא אתקב שעה בחיפש אחר חומרים.."
הוא כותב את זה בעצמו..
היה פתק ליד שכותב בו-
"כל השאלות שאתה יכל לשאל אותי..

אם אפשר להתקלח? כמו שאמרתי לך אתמאל. ברור.. רק לא בטח שהיה לך מים
איפה אני?! בעבדה!
אפשר להתקשר?! לא! אני אתקשר שהיה זמין.. אם זה ממש חשוב תשלח הודעה!
מתי יצאתי? ב4:30 לפנות בוקר
איפה המפתח?! המפתח ליד הדלת!
מתי אני אמור לגמור? שאלה טובה.. עוד מחר בצהרים אני על בטח אחזור!
אם אתה צריך לאכיל את ג'ף וג'ינג'ר? כן בבקשה! האכול שלהם במדף השמלאי!

טוב בהלצלחה להיום.. ואם לא אחסר עד מחר אז גם בהצלחה מחר!"
טודורקי-קון ממש מארגון!
מענין מה הוא עשה.. אני מניח שהוא לא אמור לספר לי מה הוא עשה.. אחרות הוא היה כותב את זה!
התקננתי ויצאתי מהבית..
הכנתי לעצמי ארחות בוקר ולזכתי אפשר להגיד שלא שרפתי את המטבח! אז זה השיג ענקי!
שבאתי לקחות את המפתחות היה מדבק עלהם פתק!
"כמה פתקים טודורקי-קון הכין?!" שאלתי טוב את האויר.
על הפתק היה כותב- "3! ונ.ב אתה ממש כבד!"
טודורקי-קון חזה את העתיד?!
ומתי הוא הרים אותי? רגע! הוא סחב אותי מסלון למיטה! עכשיו הבנתי!
(ערות כותב- תודה!!)
________________________________________.
כל היום עבר.. טודורקי-קון לא יצר קשר.. והמשטרה אמרה שהוא עשה פעלית גיבורים..
ושפעם הוא נעלם לחודש שלם.. אז אני לא צריך לדאוג.. אבל משם מה רק נלחצתי יותר.
במהלך היום עצרתי כמה שודדים.. עזרתי לכמה זקנים וילדים לעבר את הכביש. עזרתי לכמה ילדים בכל מני משמית מטפשות.. כמו לעזור להם למצוא חבר שלהם שמתחבא.. וכל זה..
ואני חיב להודות שזה היה כיף!
אבל עדין כל היום חשבתי על טודורקי-קון.
...
אני מחכה לטודורקי-קון.. לבד בחשוך.. 😑
השעה כבר 3 לפנות בוקר ואני נאבק עם עצמי בשביל להישאר ער..
אני לא ממש בטח מה השעה המדיקית.. אבל העיפות נצחה אותי..
...
התעררתי שוב בחדר הארחים של טודורקי-קון..
ולזכותי אני יכל לאגיד שהפעם לקח לי 3 דקות ולא 4 כמו אתמאל!
אמ.. אני חכתי לטודורקי-קון בסלון..
אז זה אומר שהוא חזר הביתה וסחוב אותי לכאן!
קמתי מהר מהמיטה..
וטודורקי-קון לא היה בשם מקום בבית אבל כן היה אפשר לראות שהתעסקו בכל מני דברים.
אני מניח שהוא פשוט הלך למיטה אחרי שהוא גמר עם כל הדברים שהוא היה צריך לעשות..
השעה היתה מאחרות.. אבל למזלי היום זה היום החפשי שלי..
הכנתי ארחות בוקר מפנקות.. שכוללות צננים.. חביטה.. כמה גבינות מיץ תפוזים ופרסות גבינה.
דפקתי על דלת החדר של טודורקי-קון..
אבל לא היתה תגובה..
תהיה לו בעיה אם אכנס לחדר שלו? אחרי הכל אני מביא לו ארחות בוקר!
טוב.. מקסימום אני תמיד יכל לבקש סליחה!
פתחתי את הדלת בשקט..
טודורקי-קון שכב על המיטה בלי חולצה והכנסים ונעלים שמזכירות את חלפית הגיבור שהיתה לו ביפן.. הוא שכב מעל הסדנים ככה שם דבר לא כיסה אותו.
אני מניח שהוא היה כל כך עיף שהוא פשוט שכב לשניה ונרדם.
שמתי את ארחות הבוקר על השלחן שהיה ליד המיטה..
החדר שלו ממש גדול!
יש לו ארון ענקי וגם המיטה שלו! יש לו טלויזיה גדולה והחלנות שיכסו שתי שליש מחדר היו בשליטה של להחליט כמה אור יכנס לחדר.
ראים שזה בית של עשרים!
לטפתי את טודורקי-קון בראש.
"טודורקי-קון.. הכנתי לך ארחות בוקר.. תקם לקצת זמן בשביל לאכול ואז תחזר לשון.." אמרתי בקול נעים.
מלבד לעיף יד בשביל לנסות להרחיק אותי כמו זבוב טודורקי-קון לא הגיב.
"טודורקי-קון קדימה קם! השקעתי!" אמרתי בעצבים מזיפים!
נו באמת.. אני רוצה להחזיר לו טובה על כל מה שהוא עשה בשבלי בכמה הימים הבודדים שאנחנו ביחד!
"אני רוצה לשון!" טודורקי-קון צעק וכבר את ראשו הכרית יותר עמוק.
"ואני רוצה שתאכול! טודורקי-קון.. האוכל יתקרר והשינה יכלה לחכות קצת!" אמרתי בטן רצני.
טודורקי-קון לא הגיב.
הוא מעצבון שהוא עיף!
"בבקשה?! גם ככה עדיף שתשנה תנוחה ותחליף בגדים בשביל שהיה לך הרב יותר נוח לשון" לחשתי בשקט באזון שלו.
"בסדר.." טודורקי-קון אמר בעיפות והרים קצת את עצמו.
הוא התישב מולי, ושפשף את הענים.
אולי שיט הוא ממש חתיך! יש לו קובית משלמות בבטן לפחות 10 קובית! הרכסן של המכנסים היה פתוח והיה אפשר לראות קצת מהתחתנים שלו שהיו שחורים.
ומסתבר שיש על טודורקי-קון קעקים של תוי מוזיקה וכוכבים על הכתפים והידים. ועל הצוואר יש לו קעקע של כנפים.. אחת של שטן והשניה של מלאך.
...טוב אחרי שבאתי בטודורקי-קון ואפשר להגיד בכמעט מאה אחוז שהזלתי ריר טודורקי-קון קם מהמיטה והלך לחדר המקלחות הגדול שיש לו בחדור.
אני נצלתי את הזמנות ונגבתי את הריר שכבר נמרך על כל הפנים שלי!
טודורקי-קון כל כך חתיך, וחזק ומשולם.. לעמתי!
הוא כמו פיל ואני זבוב לעמת היופי שלו!
אבל המחשבות האלו לא אמרות כולם! נכון?!
טודורקי-קון חזר מהמקלחות..
זרק את הנעלים לפנית החדר והלך לארון שלו.
וחזרתי לריר עליו... 😓
הוא זרק את המכנסים ולבש מכנסים אחרים שנראו נוחים בהרבה ממה שלבש ממקדום..
ואני חיב להודות שמרק לראות את הגב שלו אני מקבל צממרמות בכל הגוף!
שחכתי לצין שעל הגב שלו גם יש את הכנפים שהיה לו על הצוואר.. החלק השמאלי של שטן והימני מלאך.. וזה כל כך מגניב!
הוא לבש חולצה וקללתי אותו באותו הרגע על כך שהוא הסתיר וגזל ממני את היופי שחזה והגב שלו יוצרים! כמבן שבלב.. תירגעו!
הוא ניגש אולי והתחיל לאכול מבלי להגיד מילה..
לפחות ככה אני חשוב.. המוח שלי התעסק בהפעה המדהימה שראתי הרגע!
"תודה.." טודורקי-קון מלמל בקול שקט ונשכב על הגב שלו.
"היתה ממש רעב.." צחקתי על זה שהוא בלע ארחוה שלמה בפחות מדקה.
"כן.." טודורקי-קון ענה והיה אפשר לראות שהוא מספוק מארחה.
"אני מניח שהיה לך טעים" ענתי.
"שרעבים אכלים הכל!" טודורקי-קון ענה.
וזרקתי עליו את הכרית שהיתה לידי.
"מעצבון!" אמרתי והתחלתי לצחק על הפרצף שטודורקי-קון עשה שהכרית נחתה לו על הפנים.
"מעצבון ועיף!" טודורקי-קון ענה.
"לפחות לא רעב!" ענתי.
"אמ.. אני בקלות יכל לדחוף עד משהו לפה!" טודורקי-קון ענה.
"סחבת אותי למיטה אותמל.. וגם שלשם.. איך היה לך כוח?" שאלתי.
"שאלה טובה.. שילושם נרדמת עלי.. אז היתי צריך להזיז אתך ממני אז נצלתי את הזמנות ולקחותי אתך לחדר.. ואתמאל.. אמ.. אני לא אהב שעל הספה שלי יש ריר!" טודורקי-קון ענה וזרק עלי את הכרית.
לא ידעתי איך לענות אז פשוט הצאתי לו לשון.
"תודה.." מלמלתי בשקט.
"אין בעד מה.. תגיד איך היה לך אותמל?" טודורקי-קון שאל.
"אמ.. בסדר.. נראלי" ענתי נבוך.
"מה עשת?" טודורקי-קון שאל.
"אמ.. אותמל היה יחסית רגע.. לא עשתי הרבה מלסיר ולעזר בכמה דברים קטנים.." ענתי נבוך.
"תגיד תודה שלא ניסו להרג אתך!" טודורקי-קון אמר וזרק עלי את הכרית שאיכשהו חזרה עליו.
"למה את כן?!" שאלתי וזרקתי עליו את הכרית בחזרה.
"כן לפחות 19 פעמים!" טודורקי-קון ענה.
"אתומל?!" שאלתי בהפתעה.
"כן!" טודורקי-קון ענה.
"אתה יכל לספר לי מה עשית?" שאלתי בתקווה.
"לא!" טודורקי-קון ענה.
"בבקשה?!" שאלתי.
"לא!" "בבקשה!" "לא!" "ממש בבקשה?!" "אין סיכוי!" "בבקשה עם קצפת למלעה?!" "שם סיכוי!" "די! בבקשה! אני לא אגלה לאף אחד!" "אף פעם!" "בב..." "..." "....." "...." "........'!
................................._♡_...................................
סוף כל סוף פרק!
הפרק הזה לקח לי 1290 מילים.. מכבוד!
לקוח לי לכותב את הפרק הזה שלוש ימים!
אבל אני שמחה שהוא סוף כל סוף יצא..
שתידעו שזה ממש קשה לכותב.. כי אם אין לי השרעה.. אז לא כיף לי לכותב את הפרק.. אז אני לא כותבות.. אחרי הכל.. אני כותבות כתחביב ולא כעבודה כמו שאחותי דרשות ממני לעשות.
(שתידעי שאת ממש מעצבנות!)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡