טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

סיפוריה 3

אני ומידוריה נפגשנו מלא! אבל מלא! לפחות פעמים בשבוע!
הזקן לא ממש אהוב את זה שאני מתחבר עליו..
אבל שילך לעזזאל! לא אכפת לי ממה שהוא מרגיש!
ואני בטח שעבדה הבאה רק תעצבון אותו יותר!
והיא שאני התאהבתי בו..
הבנתי את לפני כמה ימים..
אח.. באלי לקבר את עצמי! אני אידוט שמתאהב בבן אדם הראשון שהיה נחמד עליו.
גם אין שם סיכוי שהוא אהוב אותי!
איך שהוא הצליח להתחבר עלי.. זה היה משהו שקורה רק פעם במילון שנה!
בכל זאת.. מה הסיכוי שמישהו יאהב אותי?! אפוס!
הטלפון שלי רטט.
מידוריה מתקשר.
היה נחמד לדבר איתו! בכל זאת הזקן הזה עצבון אותי בפעם המי ידע כמה היום.
ענתי לו.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
"היי" אמרתי לטלפון.
"אמ.. היי טודורקי-קון.. מה הסיכוי שאתה תבוא לישון אצלי?!" מידוריה שאל ויכלתי לשמוע שהוא ממש נבוך.
"אמ.. אני אשמח! גם ככה הזקן עצבון אותי!" אמרתי
"אני מצתער.." מידוריה אמר.
"על מה אתה נתן לי מקום לשון הלילה.. יש לי הרגשה שהיתי ישן ברחוב אם לא היתה מתקשר" ענתי.
"אני מבין.. טוב תתקשר שתהיה למטה!" מידוריה אמר.
"אוקי, ביי" ענתי.
"ביי" מידוריה אמר וניתק את השיחה.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לקחתי שתי זוגות בגדים והלכתי ליצאה.
"לאן בדיק אתה חושב שאתה הלך?!" הזקן שאל בעצבים.
"לישון אצל חבר" ענתי. לא מכון להסתכל עליו.
"אני לא מרשה! גם ככה 'חברים' זה דבר שמעקב אותך מלהפך לגרסה המשפרות שלי!" הזקן אמר.
"1. אני לא שאל אם אתה מרשה או לא! 2. אני אדם בפני עצמי! אני לא שיך עליך! ואם היתי יכל היתי גר במקם אחר! הרחוב יותר טוב מלשהות באותו מקום בו אתה נמצא!" עמרתי בהצבים וטרקתי את הדלת.
"שוטו תחזר לכאן מיד!" הזקן צעק עלי.
אני המשכתי ללכת מתעלם ממנו.
הוא תפס את ידי הימנית.
אז פשוט שלחתי קרח ענקי שהרס קצת את הקיר של הבית מרוב שהוא היה חזק.
נלצתי את הזמנות וברחתי משם!
________________________________________.
"הגעתי" אמרתי למידוריה בטלפון.
"אוקי, אני ירד!" מידוריה אמר וניתק את השיחה.
מידוריה הגיע 2 דקות אחרי זה..
עלינו ביחד לביתו.
"תודה שבאת טודורקי-קון" מחדוריה אמר נבוך.
"אין בעד מה.." ענתי בשקט.
"תגיד.. למה אתה מסתכל על היד הימנית שלך.. היא כאבות?" מידוריה שאל.
"קצת.. הזקן מחץ אותה שיצאתי מהבית כי לא רצה שאלך.." ענתי בשקט.
"אני מבין.. טוב אני לא רואה עליה פצעים.. אז זה בסדר.. אם זה עדין יכאב נחבש את זה או משהו.." מידוריה ענה.
אני חייכתי לו חייך קטן.
ומידוריה התנהג כיאלו אני חיזר שהגיע מכוכב אחר.
"מה קרה?" שאלתי בבלבל..
"טודורקי-קון.. אתה חייכת! למה לא צלמתי את זה?!" מידוריה ענה.
"שאלהים יעזר לי אתך.." מלמלתי.
התחלנו לראות סרט.
בערך באמע הסרט קלטתי שממש שקט כאן
"מידוריה.. שמתי לב שרק אנחנו כאן.. איפה אמא שלך?!" שאלתי.
מידוריה הפך לעגבניה.
"טו.. ב אמ..  סוג של.. איך אני אגיד את זה.. טוב.. אמא שלי.. לא בבית.. כמה..  יוממממים.. וגם.. סןג של בקשתי.. ממך לבוא לכאן.. אה.. אמ.. בשביל שאני לא היה לבד.." מידוריה גימגם והיה ממש נבוך.
באלי לאכול אותו מרוב שהוא מתוק!
"אז אתה אמר לי שאמא שלך לא תהיה בבית כמה יומים ובגלל שאתה לא רוצה להיות לבד בקשת ממני לבא?!" שאלתי בנסיון לבדק אם מה שהבנתי נכון.
"כן.. סליחה.." מידוריה ענה בשקט.
"זה בסדר!" ענתי.
"אמ.. אולי אפילו מבסדר.." אמרתי והתקרבתי עליו.
הוא הסתכל על במט מוזר.. וכנראה מנסה להבין לאן אני חוטר...
הפנים שלי היו מול שלו.
שמתי יד על הלחי שלו. ושנינו הפכנו לאדמים מהקרבה..
"מה אני מחרטט? זה ברור שזה יותר מבסדר! מידוריה כל שניה שאני אתך אני מתמלא באושר! נתנת לי כל כך הרבה מבלי בכלל לדעות.." המשכתי. הינו כמה סנטימטרים בודדים אחד מהשני.
"מידוריה.. השתגעתי.. השתגעתי ממך! שונית אותי.. לטובה! היתי בטח שאני לבד ממרמר לנצח.. אבל אז.. אז הברין הזה הציק לך.. ואני שבדרך כל מתעלם מזה.. הרגשתי את בצרך להגן עליך.. במשוך החודשים האלו שאנחנו מכרים.. הרגשתי כל כך הרבה רגשות שהיתי בטח שלא ארגיש בחיים.." המשכתי וכמה דמעות ברחו לי מענים.
"מידוריה.. השתגעתי.. השתגעתי עלייך! אני מאהב בך!" סימתי את הנאם האחרון שהיה לי.
מידוריה הסתכל עלי מוזר.
טוב זה הגיני.. זה לא רגיל שמישהי פשוט אמרות לך שהיא מאהבות בך.. אז בטח שבן אמר את זה..
אבל אני מודה שזה כאב לדעות שהוא לעולם לא יאהב אותי..
מידוריה פשוט נישק אותי!
החזרתי לו את הנשקיה..
גם אם הוא יתחרט לפחות שאני אדע את טעם השפתים שלו.. והם היו כל כך מתקים!
"טודורקי-קון.. גם אני אהב אתך! יותר מכל דבר בעולם!" מידוריה אמר נבוך אחרי שהתנתקנו. וכלו היה אדום. הוא כל כך חמוד ככה!
המשכנו אם הנשיקות מתעלמים מהסרט ששודר והיה מקור האור היחד בחדר.
נשיקה אחת.. ועוד אחת.. ועד אחת.. אני כבר לא סופר!
________________________________________.
נ.מ-דקו
________________________________________.
אני ושוטו בני זוג כבר 3 ימים..
הוא עדין נמצא עצלי..
אנחנו כל הזמן ביחד.. לפחות בשעות בהן אנחנו יכלים..
אנחנו ישנים ביחד.
אכלים ביחד.. צופים בסרטים ביחד.. מבלים ביחד! אפילו יותר ממה שהינו לפני..
אולי זה קשר לזה שהוא ישן אצלי..
הוא מתקשר לאחתו בלילה בשבל לידע שהוא עדין חיי אבל זהו!
זה מעצבון אותי שאנחנו למדים בשתי חטיבות שנות.. ככה שבשעות הלמדים אני לא יכל לראות אותו..
אבל זה בסדר.. כי היום שלי נגמר! ואני בדרכי לחטיבה של שוטו.. אני גומר שעה לפניו!
הגעתי לחטיבה וחכתי לו בכנסיה..
...
כבר עברה שעה וכמעט כל הילדים יצאו..
איפה הוא?!
"סליחה.. אתם ידעים איפה הילד בשם טודורקי שוטו?" שאלתי כמה ילדים
"כן.. כלומר לא.. סוג של.. יש שמועה שאנדבר בא באמצע היום ולקח אותו!" ילד אחד ענה וחשכו עני.
"כן.. זה נכון! הם עברו ליד הכיתה שלי! שמעתי שמישהו צעק שישחררו אותו! וכל המסדרון היה מכסה בקרח! נתקענו בכיתה עד שכל הקרח נמס!
אני זוכר את הצעקות במדיק! יש לי גם הקלטה!" ילד אחר אמר והציא את הטלפון שלו.
'תעזוב אותי! זקן מגיעל תעזוב אותי! אני לא רוצה ללכת! תעזוב אותי מפלצות!... בום! ממזר תעוזב אותי!' הוא השמיע לי את הקלטה.
לא ידעתי איפה לקבר את עצמי!
שוטו נלקח בכוח!
"תודה על העזרה!" אמרתי ורצתי לכיון הבית שלו.
...
הטלפון שלי צלצל בזמן שנסתי להבין אם שוטו סיפור לי מתישהו איפה הבית שלו!
פתחתי אותו ושוטו זה צלצל עלי.
בבקשה שהיה בסדר!
ענתי מהר!
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
"הלו?" שאלתי בחשש.
"היי מדברות אחותו של שוטו.. אתה בן הזוג שלו נכון?!" אוחתו של שוטו שאלה.
"כן.. הוא בסדר?!" שאלתי בדאגה.
"טוב.. אמ.. איך אגיד את.. אנחנו נסעים לבית החולים! איפה אתה?! שוטו רוצה שגם אתה תבוא!" היא אמרה והרגשתי שאני עומד לאתאלף!
"ליד החטיבה שלו! אני יכל לדבר איתו?" שאלתי.
"אמ.. אנחנו 10 דקות שם.. וניראלי שלא.. הוא כל הזמן מאבד הכרה וחוזר.. לא נראלי שתצליח לנהל איתו שיחה.." היא ענתה.
פשוט רצתי לצעק עליה שתספר לי איך זה קרה.. איך הוא נפצע.. עד כמה הוא פצוע.. אבל זה לא משנה! מה שחשב לי עכשיו זה לראות אותו!
החמש דקות שבהן חכתי שהם יגיעו הרגישו כמו נצח.
בסוף הם עצרו לידי..
נכנסתי לרכב והדבר הראשון שעשתי זה לחבק את שוטו הכי עדין שאני יכל.
שוטו חייך עלי חייך קטן והתאלף..
לתפטתי את ראשו.. מחכה שנגיע לבית החולים.
בזמן הזה חקרתי במבטי את שוטו.. הוא היה מכסה בכוית וחבלות.. היה אפשר לראות שהיד והרגל שלו שברות בצורה נוראית.
ושהיד הימנית שלו מרסכות ומכסה הכוית בדרגה שלישית!
הצלקעות שלו גדלה.. ושהוא מדמם מפנים בכמה מקמות.
"שוטו.. מי שעשה לך את זה.. זה היה ימו האחרון! אני מבטיח!" לחשתי לו באזון.
אני ידע שהוא לא שמוע אותי.. אבל היתי חייב!
אני ארצח את הבן אדם שפגע ככה בשוטו.
...
שהגענו לבית החולים הכניסו את שוטו לטיפל נמרץ.
רק אתומל הוא יצא משם!
הוא עדין מחסר הכרה! וזה כל כך כאב לי לראות אותו ככה! כל כך כאב!
הבן אדם שאחרי לזה נכנס לכלא!
ואני בטח שאתם כבר ידעים מי זה!
צדקותם! זה היה אנדבר! הזבל של אדם הזה פגע ככה בשוטו.
פיגמי אחותו של שוטו ספירה לי את מה שקרה.
רצתי לרצח אותו באותה השניה!
ואני עדין רוצה!
"איזקו?!" קול רעד שאל אותי והחזיר אותי למציאות..
"שוטו.." בכתי שהבנתי שהוא התערר.
תפסתי את היד שלו ובכתי לתוכה.
שוטו אחרי כמה שנית לקח את ידו ליטף אותי.
"ששש.. הכל בסדר.." הוא אמר בקול צרד.
לא יכלתי להגיב.. רק לבכות..
הוא התערר! הוא סוף כל סוף התערר! המלאך שלי התערר!
"שש.. איזקו תירגע!" שוטו המשיך לנסות להרגיע אותי.
... .. .
אחרי כמה דקות נרגעתי.
"אז.. כמה ימים ישנתי.." שוטו שאל.. וקולו עדין היה ממש צרוד.
"שישה.. כולל היום.." ענתי ולטפתי את ראשו.
"אני מבין.. היתי חסור לך?" שוטו שאל ורצתי להרביץ לו על השאלה המטמטמת הזאת!
"ברור שהיתה חסר לי! לא ידעתי איפה לקבר את עצמי ששמעתי שזבל של אדם הזה לקוח אתך! שראתי אתה כל כך פצוע רצתי לרצח אותו.. ולראות אתך מחסר הכרה גרם לי להשתגע!" ענתי.
"איזה בן זוג מושלם יש לי! תן לי נשיקה!" שוטו החריז ונשקתי אותו!
________________________________________.
"נו שוטו קם כבר!" אמרתי בעצבים של בוקר.
שוטו פשוט בעט בי בשביל שאני אעזב אותו.
"שוטו.. אנחנו מתחנים היום.. תעשה טובה ותקם כבר!" אמרתי עצבני.
"בסדר.." שוטו ארסי ובעלי עד לסוף היום ענה.
הוא קם מהמיטה ונישק אותי.
הצאתי שתי כוסת יון.
"לתת יון לבן אדם שרק קם?! אתה נאש איזקו!" שוטו החריז.
נתנתי לו מכה קטנה בראש.
"שוטו אנחנו ביחד כבר 8 שנים! והיום בערב נתחיל ספירה חדשה! אז שוטו לחיינו!" אמרתי.
"לחיינו!" שוטו ענה והקיש את הכסות ביחד. שתינו מהיון העשיר והיקר.. נזכרים ב8 השנים המדהימות שבהן אנחנו מכירים!
שוטו נתן לי נשיקה..
................................._♡_...................................
חלק 3.. ואחרון?!
אם ממש תירצו אני הציא פרק בו מספור מה קרה לשוט..

טוב גמרתי אם החלק הזה.. ועכשיו אני צריכה לחשב על רעיון חדש.. אז כנראה של יצא פרק מחר.. אבל לא בטח..
נחייה ונראה.

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡