היי אני לי♡...
אני כבר אמרת הספר הוא ל13+
אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם.
למי שלא ידע/ת....
הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי.
הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי.
טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני.
כל סיפור היה כנרא...
נ.מ- טודורקי (המלאך שלי. {או במקרה שלנו הנסיך}). ________________________________________. "בוקר טוב אדוני! המסמכים שביקשת נמצאים בחדר העבודה שלך!לפי הסקר שעשינו אתה פופלרי מאוד לטובה בקורב הממלכה! בנסוף המלך אינדבר רוצה לרואת אתך!" אידה הדיע לי את כל ההדעות שהצברו במהלך הלילה. מתי הוא קם בדיק.. שבשעה 06:30 בבוקר הוא כבר מתקתק וערני נתן לי את כל המידע שאני צריך לדעות?! הוא גם גר רחוק, ממש רחוק! הבית שלו זה שעה מפה! "בוקר טוב אידה.. תודה על המידע! בקשר למסמכים אני אעבד עלהם אחרי אימן החרבות ולגבי המלך תגיד לו שאני עסוק היום" ענתי ממרמר מיזה שאני צריך לקם.. גם ככה אני לא אוהב את כל האחרית הזאת של להיות הנסיך! "כבר דיכת את המלך 3 פעמים! הוא כבר ממש עצבני!" אידה אמר את המובן מאליו בשבלי. "אני ידע!" ענתי באדישות. ולבשתי את הבגדים שאחת מהמשרתות ארגנה לי. "אוקי אדוני! אני אודיע לטבח שהתעררת ושיכן לך את ארחות הבוקר. ואחרי זה אני אלך חזרה לביתי" אידה אמר ויצא מחדרי. יש לו יום חופש היום.. אבל הוא בכל זאת בא להעיר אותי... אין לי כוח.. כל שניה יש לי משימה או עיסק אחר לעשות.. אפילו לא יצא לי לראות את הממלכה.. או מחיץ לה. אולי כדי שבאמת אלך לראות אותה..? גם ככה אין לי כוח ועצבים לכל המטלות שכנסיך אני צריך לעבר כל יום. אני מתכנן את הבריחה שלי כבר הרבה זמן.. הצאתי את המסכה שהכנתי שכמיה ארכה החרבות השחרות שלי וחלצה שחורה. לבשתי את כל זה והתכננתי לצאת.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(הערות כותב! ⬆️ככה שוטו הנסיך החמוד שלי ניראה! אני ידעות, הוא חתיך!!! טוב חזרה לסיפור!) יצאתי דרך החלון הגדול שלי. והשתמשי בחורים שבין הלבנים בשביל לרדות למטה... אם מישהו יראה אותי עכשיו הוא בטח יחשב שאני גנב.. ואז כל המשמר ירדף אחרי.. אז אני מתפלל שאף אחד לא יראה אותי. ________________________________________. נ.מ-דקו ________________________________________. "היי אידה-קון!" אמרתי שראתי אותו. אידה הצתרף עלי ואל אהרקה.. "אז הצלחת לעיר את הנסיך?" אהרקה שאלה את אידה.. "כן!" אידה אמר. ... הלכנו קצת בשוק.. כמו כל יום.. קונים דברים שמצא חן בעיננו. ודברים שאמאות שלנו ביקשו שניקנה.. אני אוהב את זה.. לרוב אנשים חשבים שזה משעמם.. לעשות את אותו הדבר כל יום.. אבל אנחנו תמיד מספרים ספרים חדשים ותמיד צחקים מאיזה בדיחה חדשה.. וגם לבלואת עם אנשים שאתה אהוב זה תמיד כיף! "אה!" אמרתי. מישהו הפיל אותי וגנב את הכסף שלי. "היי! תחזיר את זה!" צעקתי עליו הוא הסתובב והציא לי לשון. ואז הוא התנגש במישהו עם מסכה על פניו. האיש עם המסכה סמין לגנב שיביא לו את הכסף שלי. "ניראה לך! גנבתי אותו בישר!" הגנב צעק עליו. ועקף אותו. האיש עם המסכה הציא חרב שחרה. והצמיד אותה לגבו של הגנב. הגנב הסתבב עליו. "אה! ניראה לך שאני מפחד מימך?! החרב הזאת בטח סתם בשביל היפי!" הגנב אמר בביטחן. והציא חרב מישלו. האיש עם המסכה פשוט העיף לו את החרב ושיטח אותו על הריצפה.. וכיון את החרב לצוואר של הגנב. הוא מיהר! הוא עשה את זה בשניה. "אאה.. אם אתה כל כך רוצה את זה.. קח!" הגנב אמר בלחץ ורץ מישם. האיש אם המסכה התקדם לכיוני. הוא שלח לי יד בשביל לעזור לי לקם. אז נתתי לו את ידי. הוא פשוט משך אותי למלעה בקלות כאילו אני נוצה. הוא חזק! הוא הגיש לי את השק הכסף שלי. "אמ.. תודה" אמרתי נבוך. האיש בא לעבר אבל אידה עצר אותו. מענין למה? "סלח לי אדון! אך מאיפה החרבות האילו? החרבות האלו נמצאות רק אצל בני אצלה! אז תיזדה!" אידה אמר ברצנות. והיה לו מבט מפחיד על הפנים. האיש עם המסכה ניסה לעבר. אבל אידה לא נתן לו. האיש עם המסכה פשוט בעוט באידה ברגל וגרם לו לאביד שוי משקל. ואידה נפל. האיש עם המסכה פשוט התחיל לרוץ. ואידה העיקבתו.. האיש עם המסכה על על אחת הגגות הקטנים שיש מעל דכנים והתחיל לקפוץ בניהם. ואידה רץ אחריו מלמטה. מענין מה זה האיש עם המסכה.. אם הוא כל כך מפחד מאידה? ________________________________________. עברו כבר כמה שעות מאז המקרה עם האיש עם המסכה.. מענין אם אידה כבר תפוס אותו. אני עכשיו בדרך הביתה.. נפרדתי מאהרקה לפני כמה דקות.. אני שונא ללכת לבד.. אבל אין לי מה לעשות. נכנסתי לאיזה סינטה.. יש מישהו בסינטה הזאת.. מענין מי🤔 אה?! האיש עם המסכה?! כניראה שהוא עדין ברח.. אידה ירדוף אחריו לנצח.. הוא התנשם בכבדות. "היי" אמרתי שהיתי לידו. הוא הרים את ראשו לכיוני. "היי?" הוא ענה בהפתעה. "אידה לא עזב אתך כל היום?" שאלתי. "כן, אתה תסגיר אותי למשוגע הזה?" הוא שאל אותי. "לא ניראלי" ענתי. "ולמה לא? אני עכשיו פשוע מבקש!" הוא שאל בהתפלות. זה די נכון.. כל הממלכה מדברות עליו. "אתה ניראה לי בן אדם טוב" ענתי עם חייך. "אני מנסה להיות.. יותר נכון" הוא ענה. "רוצה?" שאלתי והגשתי לו את המימיה שלי. "באמת?!" הוא שאל בהפתעה "כן! לא ניראלי ששתית במהלך המרדף של אידה" ענתי. "אני באמת לא! תודה!" הוא ענה ולקוח את המימיה מהידים שלי. הוא הרים קצת את המסכה שלו.. ככה שיכלתי לראות רק את הפה שלו ושתה. הוא שתה הכל בשלק אחד! והיא היתה מלאה! כניראה שהוא ממש צמא. "קח גם את זה" אמרתי והגשתי לו את הלחם שלי. "תודה!" הוא ענה והתחיל לאכול. "טעים!" הוא אמר בסיפוק. "כן אמא שלי האופה הטובה ביותר" ענתי בהרגשות ניצחון. "תגיד.. למה אידה רודף אחריך?.. לא ממש הבנתי" שאלתי אותו "כי הוא מטרף" הוא ענה והמשיך לאכול את הלחם. "כן.. אידה באמת קצת מגזים שיש לו מטרה" ענתי. "האממ.." הוא הגיב.. וגמור את הלחם. "סליחה שגמרתי לך את האוכל והשתיה" הוא התנצל. "זה בסדר! תחשיב את כתודה על הבוקר" ענתי. "בסדר" הוא אמר והריד בחזרה את המסכה. "אח.. המטרף הזה לא יעזב אותי לעולם!" הוא מילמל לעצמו. "נכון ואתה בא איתי!" אידה הצתרף לשיחה. "היי אידה-קון! מה אתה עשה כאן?!" שאלתי "לקוח את הנמלט!" אידה ענה. "אין לי כוח לרץ יותר.. אני נכנע.." האיש עם המסכה אמר בחוסר רצון. "אני אחזיר אתך בחזרה לטירה! המלך כבר ממש עצבני" אידה אמר ברצנית. רגע! לטירה?! המלך?! "רגע! למה לטירה?!" שאלתי "כי הוא הנסיך!" אידה החריז. ממממהההההההה??????!!!!?!?!?!🤯 "אין כוח לחזר!" האיש עם המסכה או שיותר נכון הנסיך עם המסכה התלנון. הנסיך הריד את המסכה מפניו. השיער שלו היה חלק וחצי לשתים. השמלאי לאדום והימני ללבן.. והענים שלו גם היו שנות.. השמלאית כוחלה וימנית שחרה. והיתה לו צלקות ענקית על הצד השמלאי של פרצפו. הפנים שלו באמת חצית כמו שמספרים. "קח" הנסיך אמר. והגיש לי את המסכה שלו. "לא תעדיף להשיאר אותה אצלך?" שאלתי. "היא היתה רק בשביל הבריחה.. עכשיו אין לי מה לעשות איתה! תיקח אותה! היא מתיאמה לשיער והענים שלך!" הנסיך אמר בנחמדות. "אוקי" ענתי נבוך. והנסיך ואידה הלכו מישם. חזרתי לביתי.. ________________________________________. חלק 1 מענין כמה פרקים החלק הזה יקח?!🤔 אז הפכתי את שוטו המשלום שלי לנסיך.. הרעין של הפרק הזה נימצא אצלי כבר כמה שבעות.. אני שמחה שכתבתי אתו. מענין מה יקרה בפרק הבא?!🤔 החלטתי שהפעם אתן לכם/ן להחליט. תכתיבו רעינות והרעין שאני הכי אוהב אני הכניס לפרק הבא. טוב ניתראה בפרק הבא! אהבות לי♡
