girls 2

121 16 23
                                    

   14+ 14+ 14+
_________________________________________

התעררתי בלילבל במרפאה.
ריקביבי הסתכאל עלי במבט חסור סבלנות.
"את באמת צריכה להפסיק להיפצע!" הוא נזוף בי ונתן לי נשיקה.
הרגשתי שמישהו תפס לי את היד ושהסתכלי לשם טודורקי-סאן ישנה חצי על המיזרון שלי וחצי ישבה.
החזה שלה היה קצת חשוף וכמבון שנזל לי דם מאף מלראות אותה ככה.
"אה טודורקי-סאן" מלמלתי בלחץ.
היא פתחה את עניה ושפשפה את עניה בעיפות.
היא הסתכלה עלי וחייכה.
שניה אחרי זה היא שמה את ראשה על החזה שלי
"תני לי עוד חמש דקות.." היא מלמלה תך כדי פיהק ועצמה את עניה.
היא לא רצנית איתי נכון?!
לטפתי את ראשה.
"מידוריה.. את צריכה להפסיק להפיצע.. הפחדת אותי שהתעלפות.." טודורקי-סאן אמרה שעניה עדין עצמות.
"סליחה.." מלמלתי נבוכה.
"בפעם הבאה שתפחדי אותי ככה אני אנקום בך" טודורקי-סאן אמרה בחצי רצניות.
"אני כבר מתחילה לפחד" אמרתי והיא קמה מחזה שלי.
היא שלחה לי מבט רצני וקמה מהמיטה.
"את יכלה כבר לחזר למענות או שאת רוצה להישאר פה עוד קצת?" טודורקי-סאן.
"אה.. אני לא רוצה לעקב אתך.. מה בכלל השעה?" שאלתי.
"אה.. 23:47" טודורקי-סאן אמרה אחרי שבדקה בטלפון שלה.
"את חיכת עוד עכשיו?!" שאלתי בילביל.
היא הנהנה והסתכלה עלי כיאלו זה מובן מעליו.
"תודה.." מילמלתי נבוך.
יצאנו ביחד מאמרפה אחרי שריקביבי הסכים לי לצאת.
למזלנו היה אור של המנרות בלהתחשב בחשוך של השעה הזאת.
היה משעב רוח חזק והחציאת של טודורקי-סאן קצת עלתה.
מהרתי להסתכל לראות איזה תחתנים יש לה..
והתחתנים שלה בצבע- ורד!
איזה חמוד!
ידעתי שטודורקי-קון היה מלאך.
"אה.. מידוריה.. למה את מסתכלת לי על התחתנים?" טודורקי-סאן שאלה אותי ביבלבל
"אה! אני לא! היתה רוח אבל לא הסתכלתי! באמת! אין לי שם מושג שצבע התחתנים שלך זה ורד!" אמרתי בלחץ וקלטות שהרגע הסגרתי את עצמי.
טודורקי-סאן הסתכלה עלי במבט מבילבל ואז התחילה לצחק.
הצחוק שלה כל כך יפה!
'איזקו, תפסיק להיות כל כך אבסיבית לטודורקי-סאן! גם ככה לא תיהיו ביחד!' אמרתי לעצמי בראש.
"מידוריה בגלל שאת ידעות את הצבע שלי.. אני רוצה לדעות את שלך!" טודורקי-סאן אמר והרימה לי קצת את החציאת.
העצרתי אותה מיד.
אנ לא רוצה שהיא תראה את התחתנים של אול-מייט!
"אה.. אולי בפעם האחרות.." מילמלתי נבוכה.
"בסדר, טוב בואי כבר למענות" טודורקי-סאן אמרה.
טודורקי-סאן לקחה את ידי ומשכה אותי.
כמבון שכולי היתי אדומה מהמגע שלה.
...
אני וטודורקי-סאן עלינו לחדרים שלנו אחרי שהתקלחנו.
לא ביחד אל תחשבו על זה ככה!
המקלחות משתפות.. אבל לא שעשינו משהו.. לכל אחת יש תא נפרד!
"לילה טוב.. מיד" טודורקי-סאן אמרה ופיהיקה.
"מיד?" שאלתי בילבל.
"זה קיצר לשם שלך.. אם את רוצה אני אקאה לך בשם המלא פשוט חשבתי שיתאים לך הכיני" טודורקי-סאן אמרה עיפה.
"לא זה בסדר!" מילמלתי בלחץ.
"אני יכלה לקרא לך טודו-סאן?" שאלתי אתה.
"כן, זה כינוי חמוד" טודו-סאן אמרה והלכה לחדרה.
ונכנסתי לחדר שלי ונרדמתי על נמיטה שלי ישר.
. . . . . . . . *................&................*. . . . . . . . . .
"מיד, בואי נהי ביחד.. רק שתינו"
"ברור טודו! נהיה ביחד לנצח נצחים!"
"איזקו אני אהבות אתך"
"גם אני אהבות אתך שוטו"
"חחחח"
"טודו, למה את צחקות?!"
"כי האמנת שאני אהבות אתך!"
"את לא?!"
"אני לא אהבות אתך ולעולם לא אאהב!"
"למה לא?!"
"כי את מכרעות, סוטה ומוזרה!"
"אני לא!"
"באמת?!"
"טוב כן.. אבל אני ככה כי אני אהבות אתך!"
"טוב תפסיקי! כי אני לעולם לא אאהב אתך בחזרה!"
. . . . . . . . *................&................*. . . . . . . . . .
התעררתי מסיוט.
הרגשתי את בדמעות על הפנים שלי.
התקפלתי לתוך עצמי ורק רצתי לבכות.
אבל אני!
השעה ארבע לפנות בוקר..
ואני כבר לא הצליח לחזר לישון אז אולי אצא לריצה..
עמדתי בכניסה וראתי את טודו-סאן רצה.
רצתי לקבר את עצמי.
היא קלטה אותי ורצה לכיוני.
"היי מיד, גם את רוצה?" היא שאלה והיא נשמעה כל כך חמודה לעמות החלום שלי.
לא יכלתי לשלוט בזה ופשוט התחלתי לבכות.
"מיד?! מה קרה?! מישהו אמר לך משהו?! טודו-סאן שאלה בדאגה.
פשוט בכתי.
הרגשתי שמשהו נעים עטוף אותי וטודו-סאן חיבקה אותי.
"טודו-סאן.. מה את הית עשה אם היתי אהבות משהו ואת מפחד שהוא ידחה אתך?" שאלתי אתה והמשכתי לבכות.
"היתי שאלות אותו.. ואם הוא היה דחה אותי היתי ממשכיה עלה.. אני לא אתקע על אדם שלא אהבות אותי בחזרה" טודו-סאן אמרה וליטפה את ראשי.
הסתכלתי עליה והיא נקית לי את הדמעות.
"את חשבות שיש לי סיכוי עם מישהו?" שאלתי בחשש.
"ברור! את כל כך חמודה ומשלהמות! את תמיד עזרת לכולם, ואת כל כך נחמדה, ומתוקה, ושאת מתלהבות מגיבורים זה כל כך חומד ומותק, ואת חדת מטרה, והחייך והצחק שלך כל כך מושלהמים! מי שלא יאהב אתך הוא אידיט אחד גדול!" טודו-סאן אמרה ברצנית.
"את באמת חשבת ככה?" שאלתי אותה ומשכתי באפי.
"ברור.. ותשאלי את כולם! כולם חשבים כמוני!" טודו-סאן אמרה וחייכה עלי.
"ומקסימים.. אם את תצליחי ותזרמי על הרעיון אני תמיד פניה.." שמעתי אותה מלמלת בשקט.
"טודו-סאן, הרגע אמרת שאם אני לא אצליח את פניה?" שאלתית בילביל.
"טוב כן.. אני ידעות שאני מזרה בזה שאני אהבות אתך ועוד ששתינו בנות אבל עדין.." טודו-סאן מימלה במבוכה.
חבקתי אותה ישר ונישקתי אותה על הלחי.
"האדם שאני אהבות הוא את" אמרתי.
שנינו היו אדמות.
טודו-סאן תפסה את הפנים שלי.
היא נתינה לי נשיקה בפה וכל כך האהבתי את זה!
"אז זוג?" היא שאלה והחזיקה את ידי.
"כן שוטו" ענתי נתנתי לה עוד נשיקה.
"אני אהבות אתך איזקו" שוטו אמרה.
"גם אני אתך שוטו" ענתי ונתנתי לה עוד נשיקה על הלחי.
_._._._._._._._._._._&♡&_._._._._._._._._._._._._
עברו כבר חמש שנים מאז שאני ושוטו הפכנו לזוג.
הערות מנית על כמה התחת והחזה של השניה מפתה או גדול זה משהו בשגרה שלנו.
אנחנו עשות הכל ביחד ואני כל שמחה שהיא הבת הזוג שלי.
שנינו הגיברות הגדלות ביותר ואנחנו גרות ביחד.
לפי דעתי אנחנו הזוג המושלם!
................................._♡_...................................

כן.. אז מסתבר שלכתב בת&בת זה לא הצד החזק שלי.
אבל לעשות את הזיגיות הזאת זה משהו מאוד חשב לעצמי.

(יש לי חייך ענקי ומוזר על הפנים ואם מישהו היה ראה אותי הוא לא היה מבין מה הבעיה שלי.. חחח)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now