טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

סיפורם של חתול וכלב (1)

נ.מ- המספר הכל ידע
_________________________________________
איזה-סנאסי הסתכל על החיות שהיו לפניו ביאש.
מלו היו חתול בצבעי אדום ולבן ולידו היה כלב בצבע ירק.
"אתם רצנים איתי?" הוא שאל את החיות ביאש והחזיק את פרצפו.
אני מניחה שהצלחתם/ן להבין מי החיות שהיו לפני.. שהן לא אחרות משוטו ודקו.
"אני.. אה..אין תשובה.." שוטו החתול ניסה למאר אך מלבד "מיאו" אחד חלש לא יצא מפיו מילה.
"פשוט נפגענו מקיורק של אחד התלמדים.. זה לא שבחרנו בזה.. בנוסף לזה.. אנחנו עדין יכלים לתפקד... ואנחנו בלה בלה בלה בלה.. בלה×100000" דקו הכלבלבן חפר לעמות שוטו שחסך במילם.. גם עצל דקו מלבד ניבחות לא נשמע מימנו משהו.
שוטו החותל לעמת איזה-סאנסי הקשיב לדקו..
"הוא ממש אהב לחפור" שוטו מילמל לעצמו והתחיל להסתבב בחדר.
הוא עלה על ארון והסתכל על איזה-סנאסי ועל דקו מלמעלה.
'מידוריה חמוד בתור כלב.. בטח אני נראה נראי.. אבל הוא חמוד.. כמו תמיד..' שןטו חשב לעצמו.
הוא כבר ידע על רגשתו לדקו.. וכאב לו על כך..
שוטו תמיד חשב שהוא לא טוב מספיק בשביל דקו.. ולכן ניסה להתרחק מאהבתו כמה שאפשר.
דקו רק עכשיו שם לב ששוטו נעלם והתחיל לחפש אותו בחדר.
דקו שם לב ששוטו מסתכל עליו מלמעלה ונשען על הארון.
"טודורקי-קון! תירד משם זה מסוכן!" דקו אמר בלחץ.
שוטו פשוט קפץ מארון לריצפה בכלל לא מתיחס להתקף לב שעשה לדקו שקפץ.
שוטו כמו כל שאר החתלים נחת על הרגלים בלי בעיה והתקרב לדקו.
'אולי.. אולי יש לי סוכוי להראות לו את אהבה שלי.. ואם הוא לא ירצה אותי אני אכל להכחיש..' שוטו חשב לעצמו
'אני רק צריך הזמנות קטנה' שוטו הסיף למחשתו.
שוטו עמד מול דקו ושמח על זה שגם עם השני הוא עדין קצת יותר גובה מדקו.
"אין לי כוח עליכם! אני אקרע לקׂודָה.. אולי הוא יצליח לעזר לי קצת.." איזה-סנאסי אמר ביאש והלך.
שוטו ניצל את הזמנות שהיתה לו ונתן ליקק קטן ללחי של דקו ויצא מחדר מהר.
משאיר את דקו המפתע לבד בחדר הגדול.
_________________________________________
נ.מ דקו
_________________________________________
מה לעזזאל קרה כאן הרגע?!
טודורקי-קון ליקק לי את הלחי עכשיו?!
אולי זה היה בצחק.. לא.. ממתי טודורקי-קון צחק?!
יצאתי מחדר מהר.
חפשתי אותו בכל הבית הספר!
לאן הוא בדיק נעלם?! יש לו רגלים קנות בדיק כמו שלי אז איך הוא הצליח לעלם ככה?!
המשכתי לחפש אותו ולבסף יצאתי לבחץ.
חפשתי אותו בין החתלים שהיו בין גבלות בית הספר.. ולהתחשב שצבע שלו מיחד היה אומר להיות לי קל למצא אותו.. אבל העולם לאממש אהב אותי ולא מצאתי אותו בשם מקום.
בסוף שויתרתי הרגשתי שמישהו באה בי וראתי חתול אפור.
הוא הסתכל עלי בילבל ואני הסתכלתי עליו באותו מבט.
"תגיד.. ראת חתול בערך בגובה שלך.. קצת יותר קטן שהצד השמלאי שלו אדום והימני לבן?" שאלתי את החותל האפור.
"כן הוא מסתתר על העץ הזה כבר שעה! נסתי לעיף אותו משם כבר שעה" החתול ענה והנהנתי לו.
'עכשיו.. איך אני אומר לעלות על העץ הזה?' חשבתי לעצמי ביאש.
נסתי לעלות בכל דרך אפשרית.. אם זה לטפס או לקפץ בין מקמות אבל כל מה שנסתי לא עבד לי.
"טודורקי-קון אתה שם?" שאלתי אך לא היה מענה.
התחלתי לטפס מהר בתקווה שהפעם הצליח ובאמת הצלחתי לעלות גובה.. הבעיה שהנפילה שלי הלכות ליהיו רצית אחר כך.. וכמבון שמעדתי.. העלום ממש אהב אותי.. נסתי להסתבב באויור אבל לא הצלחתי.
משהו קפץ מעץ.. אחרי שניה הבנתי שזה טודורקי-קון.. ידעתי שהוא שם.
אש יצאה מצד השמאלי שלו וגרמה לו להתקרב עלי.
הוא פגע בי עד בזמן שאנחנו נופלים וחיבק אותי ברגליו.
מצמצתי לשניה ופתחתי את עני נחתתי על משהו רך.. אבל מה? רגע! טודורקי-קון!
קמתי מינו מהר והוא שחב על הריצפה ששלג מכסה אותו.
בכלל לא ידעתי שהוא יכל לעשות שלג!
נסתי לבדק אם הוא בסדר אבל הוא לא הגיב לי.
הרבצתי לו עם הרגלים שלי אבל הוא עדין לא הגיב.
נכנסתי ללחץ נראי שקרה לו משהו והתחלתי לרץ סביבו.
"היי כלבלבן! מה הבעיה שלך, שאתה מסתבב פה שעה?!" החתול האפור ממקדם שאל.
"חבר שלי.. נפלתי שנסתי לעלות על העץ והוא ריכך לי את הנפילה בעזרת עצמו ועכשיו הוא לא מגיב ו.. ו.." מילמל בלחץ.
"היי תירגע!" החתול האופר אמר והלך לטודורקי-קון.
"תיתערר החבר שלך מדעג!" החתול האפור אמר לטודורקי-קון באדישות.
אין סיכוי שזה יעבד!
טודורקי-קון קם כאילו כלום לא קרה והלך עלי
אה?!
הוא פיהק והשעין את ראשו עלי.
"טודורקי-קון הדעגת אותי!" מילמלתי בלחץ.
הוא לא הגיב.
"למה הוא לא מגיב?!" שאלתי בלחץ.
"כי הוא ישן אידוט" החתול האפור ענה.
"הוא ישן גם מקדום! טוב.. אם לא אכפת לך אני גם רוצה לישון אז תהיה בשקט" החתול האופר המשיך.
הם לא רצנים איתי נכון?!
טודורקי-קון הרים את ראשו ממני והלך לחתול האפור וניסה לשרט אותו.
"מה הבעיה שלך מיצי?! זה מה שאמרתי לך?!" החתול האפור אמר בהתגרות.
טודורקי-קון הקפיא אותי לעץ.
"מה נראה לך?!" טודורקי-קון אמר באדישות שהוא ישב מול החתול האפור.
"שגם.." החתול האפור אמר בהתגרות.
"כי הוא ישן אידוט" טודורקי-קון ציטט את החתול האפור ממקדם.
למה שזה יפרע לטודורקי-קון.
"אתה מתעצבון כי אני קרא לכלבלבן האידוט הזה  במה שהוא?! למה בכלל אתה חבר שלו?!" החותל האפור אמר בהתגרות.
"מידוריה הוא הרבה דברים אבל לא אידוט! אז אם תקרא לו ככה הוא שתמאר לו משהו לא יפה אני אציא לך את הענים! זה דבר ראשון.. שני הוא שזה לא עניך" טודורקי-קון אמר באדישות והלך עלי.
הוא באמת הגן עלי?!
אף פעם הוא לא הגן עלי.. טוב היה את הפעם עם סטאן.. ושליגות הנבלים חטפו את קצ'הן והוא העדד אותי עם מה שקרה עם אורי.. אוקי.. הוא תמיד מגן עלי.. מאז פסטיבל הספרט...
"מידוריה אתה בא?" טודורקי-קון שאל שהוא היה כבר הרבה לפני..
איך הוא הספיק להגיע לשם כל כך מהר?!
................................._♡_...................................
908 מילים!
עוד 4 פרקים לפרק 100 הצילו!
הספר מתקדם מהר מדי!
בסוף אני אגיע ל1000 פרקים! חחח

טוב..
אני מתחננות הרבה דברים לפרק 100!

וחשבתי לעצמי עכשיו שבשביל החגיגות של ארבע-חמש פרקים לפרק 100 תנסו אתם/ן הקראים/ות לכתוב פסקה קטנה שבה שוטו ודקו הפכים לזוג, או כזוג!
לא משהו רצני רק שתספורו לי סיפור קצר של עד 300/100 (תיכתבו כמה שאתם/ן רוצים/ות) מילים בכללית עליהם.
אם תירצו תכלו להסיף איזה שיפים נוספים שאתם/ן רוצים/ות!

אני ממש אשמח לראות את הסיפרים שלכם/ן!
יאללה, תנסו את האתגר הקטן הזה.. מה כבר יש לכם/ן להפסיד?

כמבון שמי שהפרק שלו הכי טוב אני אפתח אותו להיות פרק של ממש שיש תיג שאתם/ן כתבתם/ן אותו..

(בבקשה תנסו🥺 אני באמת רוצה שתעשו את זה)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡