טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

שני נסכים 2

שהלכנו במסרון הוא סיפור לי על כל חדר שעברנו לידו ולפי המרחק בין הדלתות אפשר לדעות שהחדרים הענקים שהגענו סוף כל סוף למטבח הוא אמר לי לשבות שאיזה שלחון שהיה שם והלך לאחות מטבחית.
הוא חזר ועף שלם היה על הידים שלו.
הרגשתי את הריר נוזל מהפה שלי.
"נו טורו תואכל לפני שהבטון שלך תצוא מהמקום!" הוא אמר ואני פשוט לקחתי חתיכה ענקית ודחפתי לפה.
אין לי כוח לנמסים!
הוא התישב מולי.
ראשו היה בין הידים שלו והוא חייך לי חצי חייך קטן.
"טעים.." מלמלתי בין ביס לביס.
"תגיד את זה לטבחית שתגמר" הוא ענה.
חייכתי עליו והמשכתי לאכול.
נסתי להציא לו גם קצת אבל הוא טעון שהוא אכול כבר.
טוב בכול זאת 23:30 בלילה.
כולם כבר ישנים והוא פשוט הביא לי את השארית מארחה שהיתה לו ממקדום.
שסוף כל סוף גמרתי לתקע את העוף השלם שאלתי אותו..-"תגיד.. איך בכלל הגעתי לחדר?"
"סחבתי אתך לשם בשביל שלא תפריע לחולים.." הוא ענה והנהנתי בשקט.
"ואיך אני צריך לקרא לך?!" שאלתי.
"למה הכבנה?! בשמי!" הוא את זה כמובן מעליו
"אתה לא ידע אותו נכון?!" הוא שאל בהתנשאות.
אני רק הפכתי לאדום כמו העגבניה.
"שוטו טודורקי" הוא לפתע.
הנהנתי בשקט.
"טוב בוא נחזיר אתך לחדר ממש מואחר!" הוא אמר.
אני בכלל לא היתי עיף משניה רוצפה של יומים וחצי. אבל עדיף שלא השגוע אותו.
הוא ליובה אותי לחדר שלי.
"לילה טוב!" הוא אמר והמשיך במסדרון.
"לילה טוב!" ענתי וסגרתי את הדלת.
מכל האנשים בעולם.. דווקא הבן אדם שאחנו במלחמה נגדו הוא הבן האדם הכי מושלם שקים!
אני עוד אתאהתב בו!
טוב אני מניח שלילה טוב!
...
התעררתי לריח נעים וטעים!
ליד המיטה שלי חיכו פנקקים!
יאמי!
הנסיך בטח הביא לי אותם.
והם עוד חמים אז זה לא היה לפני הרבה זמן.
אכלתי או יותר נכון טרפתי את הפנקקים ויצאתי החוצה.
הלכתי לחפש אותו בשביל להגיד לו תודה..
עצרתי ליד דלת אחת שלא זכרתי שהוא סיפור עליה..
והחדר הזה נראה ממש גדל לפי המרחק של הדלתות..
מעניון מה יש שם...
פתחתי את הדלת והסתכלתי סביב..
זאת היתה גינה ענקית.
הרבה עצים ושחים מעצבים קישתו את גינות הגג.
המוקם הזה יפיפה!
יש גם אגום מלאכתי...
וגם את הנסיך ערים..
רגע?! הנסיך ערים?!
מיד רצתי לדלת והפכתי לעגבניה.
"סליחה!" אמרתי בלחץ וכולי רעדתי.
הוא הלך לרצח אותי!
"היי טורו.." הוא אמר שעמוד מאחרי.
הרגשתי את טיפות המים נפלות על הבגדים שלי.
"היי..?!.." ענתי נבוך.
"אני מניח שהתי צריך לעבר איתך על איפה המקלחות.." הוא אמר.
ולעמות המחשבות שלי הוא לא נשמע עוד כדי כך כעס.
"אני לא ראתי כולם! אני נשבע!" אמרתי בלחץ.
"אם לא ראית אז איך אתה ידע שאני ערים?!" הוא שאל.
"סליחה.." ענתי בשקט.
"תירגע הכל בסדר! אתה רוצה להצתרף?! לא יזוק לך להתקלח" הוא שאל.
הפכתי לנבוך בטריף!
לא מספיק שהוא ערים אז עכשיו גם אני צריך?!
אני עלב לעמתו!
יצא לי לראות קצת ויש לו שררים יפים הוא ממש כמו אל יוני!
"כן.." פלטי בטעות.
שיט!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוא משוך אותי איתו.
הצילו! צעקתי בראשי.
הוא נכנס למים ולמזלי לא ראתי את החבר הקטן שלו אחרות כבר היתי מתאלף!
"נו טורו, אתה בא?!" הוא שאל והשפריץ עלי מים.
"אולי כדי שאני אהיה אחר כך.." מלמלתי בלחץ.
"למה?! אבל משעמם פה לבד!" הוא אמר והשפריץ עלי שוב.
"ככה.." ענתי.
"ככה זאת לא תשובה!" הוא ענה.
"היא כן!" ענתי.
"אם כך.. אז.." הוא התיחל למואר ואז משוך אותי לתוך המים.
כולי היתי ספוג במים.
"למה?!' שאלתי אותו.
"ככה!" הוא אמר והשפריץ עלי.
השפרצתי עליו בחזרה.
והוא פשוט צחק וגם אני.
ואני מודה התאהבתי בצחק שלו!
אפילו אפשר להגיד שבו בכללי!
'יופי איזקו.. התאהבת באיב.. כל הכבוד!' המחשבה עברה בראשי.
"טורו תריד כבר בגדים אין לך ברירה! אלא אם כן אתה רוצה שאני אריד לך?!" הוא אמר והשפירץ עלי שוב.
הפכתי לאדום לגמרי
השפרצתי עליו בחזרה והרדתי את הבגדים
אין שם סיכוי שאני אתן לו להריד לי את הבגדים!
רק נגיעה גרמות לי להשתגע!
התקלחנו, השפרצנו על אחד השני, הטבענו את אחד השני. בגדל ממש נהינו.
שרפנו שעה בקלות.
אחרי שקצת התעיפנו פשוט שחינו לנו.
"תגיד טורו.. אתה נהנה מאירח שלך כאן?!" הוא שאל אותי.
"ממש!" ענתי בלי לחשב.
"אז מגיע לי משהו קטן בתמורה, לא?!" הוא שאל אותי והתחלתי להרגיש לא בנח.
כיאלו אני קשר בשלשלות!
"כמו מה?!" שאלתי בחשש.
"לא לשקר לי.. יכל להית משהו נחמד" הוא אמר והוא היה סנטמרטים ספרים ממני.
בלעתי את הרוק שלי.
"לשקר לך במה?!" שאלתי בחשש.
"במי אתה.. מאיפה אתה.. אתה ידע דברים בסיסים.." הוא ענה.
בעלתי את רוקי שוב פעם.
"לא שקרתי.." ענתי החשש.
"באמת מידוריה איזקו?! באמת לא שיקרת?!" הוא שאל עצבני והיה ממש קרוב עלי.
הוא נצמד אלי ושם את ידיו ליד הראש שלי בשביל שלא אצליח לברח.
"אני לא ידע מי זה.. סליחה!" שקרתי ורק התנשפתי בכבדות.
הוא נראה עצבני.
הצילו!
"מידריה תפסיק לשקר לי! אתה רק מחמיר את המצב שלך!" הוא החריז.
אין לי כבר לאן ללכת אז אני וותר!
"סליחה.." לחשתי בשקט.
"הסליחה שלך לא משנה את העבדה ששקרת לי!" הוא ענה עצבני.
כולי רעדתי.
"תפסיק.." לחשתי
"לפסיק מה?!" הוא שאל וכעס מילא את עניו.
"אתה מפחיד אותי! תפסיק עם זה! אני לא מצליח לנשום!" נסתע לצעק אבל זה היה ממש כמו לחישה.
"אתה ממש שונה מבן אדם הנחמד שהכרתי!" המשכתי לצעק בקול חלש.
'ארור אתה פחד מעצבון!'
הוא נראה שהוא נרתע קצת ואני חזרתי לנשם.
"סליחה.. אבל שקרת לי! למה שתעשה את זה?!" הוא צעק עלי וכאב נשמע בקולו.
"כי היתה הרג אותי אם לא היתי משקר! כל מה שרצתי זה להישאר בחיים! זה כל כך נורא?!" צעקתי עליו והתחלתי לבכות.
"זה לא.. סליחה, אבל מה אני אומר לחשב שאני מגלה שאיוב שלי נמצא מולי?! שאיוב שלי משקר לי בפנים?! שהוא רוצה לפגע בי! אני טעה?!" טודורקי-קון שאל.
"כן.. זה מה שאתה צריך לחשב! לבטח בצורה עוירות זה טעות נוראית.. ואני באמת רצתי לפגע בך! באמת חשבתי שאם אפגע בכך ובמלך אז אני אהיה נסיך טוב! נסיך שימושי! חשבתי שככה אוכל לעצור את המלחמה! המלחמה שכל כך הרבה אנשים מתו וניפגעו בה.. באמת שרצתי באמת חשבתי! מותר לי לחשב ככה!" אמרתי והמשכתי לבכות.
"ועכשיו?!" הוא שאל בקול מנחם.
"עכשיו.. עכשיו לא! כי אני מכיר אתך! אני ידע שאתה בן אדם טוב! אני ידע שלא תפגע סתם ככה בבן אדם! לפגע בך לא יעזר לאף אחד! וגם אם ממש הרצה ואנסה אני לא אצליח! אני לא יכל לפגע בבן אדם שאני אהוב.. טודורקי-קון התאהבתי בך.. אני ידע שזה מטמטם אבל זאת האמת!" אמרתי לו.
הוא נראה מפתע..
'מה הלך להיות עכשיו?!'
................................._♡_...................................
מה שוטו יגיד לדקו?!
האם שוטו גם אהב את דקו?!
או שהוא בכלל יפגע בו?!
איך בכלל שוטו גילה שדקו משקר לו?!
או שבכלל הוא ידע מהתחלה?!

את זאת ועוד תגלו בפרק הבא!
(יאיו אני מרגישה כמו הקראין הזה בסדרות.. ואו יש לי הרגשה שאני כמו באווטאר!😂😅😂😅)

"שני נסכים 3 בקרוב ב'טודודקו-ספרים קצרים'!"
(אוקי אני אפסיק עכשיו😶!)

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡