היי אני לי♡...
אני כבר אמרת הספר הוא ל13+
אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם.
למי שלא ידע/ת....
הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי.
הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי.
טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני.
כל סיפור היה כנרא...
אני נעלמתי ל4 חדשים?! מה פתאם! מי הביא לכם/ן את הרעיון השגי?!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
....🤫🤔😅..... טוב.. אין לי מושג מה לכתב פה.. אז נראלי שפשוט אכתב את הפרק..
נ.מ-דקו ................................._♡_................................... באתי בפעם המיליון בטודורקי-קון.. הוא כל כך יפה.. הוא הסתכל עלי בילבל ומהרתי להחזיר את ראשי ללוח. ברגע שיהיה צילצל אני אעשה את זה! ולמזלי יש לי עד הרבה זמן... שלוש שנית עברו והיה צילצל. "נו באמת!" פלטתי בטעות. אני מת מיפחד! טוב.. זה עכשיו או לעולם לא! הלכתי לכיסא של טודורקי-קון והתישבתי מולו "היי טודורקי-קון" אמרתי בקצת בלחץ אבל אם אני מתחשב בזה שאני מרגיש שאני עד שניה אתפצץ, אני חשב שאני במצב די טוב. "היי מידוריה" הוא ענה והמשיך לעתיק מלוח. "אתה צריך עזרה? בכל זאת שברת את יד שמואל" הצעתי עזרה. "אמ.. כן, תודה" הוא אמר בשקט והגיש לי את המחברת שלו. "איך היד? היא עדין כאבת?" שאלתי אותו. "באמין זה נראה ממש כאב, ומדבר איתך מישהו עם נסיון בזה" אמרתי בצחק. הוא הנהן בשקט. הלוואי שאדמה תבלע אותי כאן ועכשיו! זה מביך מדי! "היד בסדר, ריקבגירל אמרה שעד יומים, שלוש אוכל להריד את התחבשות" טודורקי-קון ענה. "תגיד טודורקי-קון.." התחילתי בלחץ. "כן?" הוא שאל בשקט. בעלתי את הרוקי ופתחתי את פי בתקווה שתיצא משם המלים שהתאמנתי עלהן הרבה בראשי. "אתה זוכר שיש את הנשף הזה ביום חמשי?" התחלתי להגיד "כן, זה בעד יומים.." הוא מלמל בשקט. "אז... אמ.. יש לך בת זוג לו.. כיאלו אפשר גם בן זוג, אני לא אמור שבני זוג זה לא בסדר, סתם חשבתי שנהג יותר לבוא עם בנות וכל זה.." אמרתי וצחקתי צחק מובך מטמטם שיצא הרגע מפי. "אמ.. עדין אין לי.. אני מניח שאלך לבד" הוא ענה. "אמ.. זה חיוב להית בזוגת לפי מה שהבנתי" ענתי לו, עדין בקצת לחץ. "אמ.. טוב.. מקסמים לא אלך.." הוא ענה והסתכל על המחברת שלו שהתמלאת בכתב שלי. "כן.. זה סתם נשף מטפש.. מי צריך אותו בכלל" צחקתי בלחץ. אני אדיוט! "מה איתך?" טודורקי-קון שאל לפתע "אה?" שאלתי בילבל והסתכלתי עליו. "עם מי אתה הלך?" הוא שאל ברגע. "אמ.. אני.. אין.. לי.. אני גם לא הלך.. אין לי בת או בן זוג..: מילמלתי נבוך. "מידוריה אתה בסדר?" טודורקי-קון שאל לפתע. "למה אתה מתכבון?" שאלתי בילבל. "אתה ממש אדום.. אולי כדי שתילך לריקבגירל.. אולי אתה חולה" טודורקי-קון אמר וקצת דאגה נשמעה בקולו. "לא, לא, אני בסדר, אל תדאג" אמרתי מהר. "אתה בטח? אתה נראה ממש לחץ" הוא אמר וקצת יותר דאגה נשמעה בקולו. 'ברור שאני לחוץ! אני מנסה להציע לך ללכת איתי לנשף! תבין רמזים!' אמרתי בראשי. "אתה ידע מה, נראלי שאתה צודק, אלך לריקבגירל, ביי" אמרתי ואצתי מכיתה. בזמן הריצה החלקתי על שללית מים ואבדתי הכרה. ... פתחתי את עני בילבל.. האור הלבן של המנרות סנוור את עני. ראתי לפתע שעיר חצי אדום וחצי לבן מעל לראשי. "טודורקי-קון?" שאלתי בילבל. "בוקר טוב מידוריה" הוא ענה בקול שקט. "איפה אני?" שאלתי בילבל "בחדר של ריקבגירל, החלקת ונפלת על הראש.. ריקבגירל אמרה שלא נראה שקבלת זעזע מוח.." טודורקי-קון התחיל. "אבל אני קצת מדואג אז.." הוא המשיך. "כמה אצבעות אתה ראה?" הוא שאל והראה לי שלוש אצבעות. "שלוש" ענתי "ועכשיו?" הוא שאל ועשה שתים. "שתים" ענתי. "אוקי ועכשיו?" הוא שאל והראה לי יד סגורה. "אפס" ענתי. "לא, חמש אצבעות" הוא תקין אותי. "אבל עשית אפס!" ענתי. "לא נכון עשתי חמש מאחרי הגב" הוא ענה. פשוט התפצצתי מצחק. "רמאי" מילמלתי בין צחק אחד לאחר. "זאת לא רמאות, זאת לא אשמתי שלא אחשבת את האצבעות מאחרה" הוא ענה ונראה קצת אדום. וכל כך חמוד ככה! "מאיפה אתה בכלל מכיר את זה?" שאלתי אחרי שנרגעתי קצת מצחק. "טויה היה עשה לי את זה הרבה שהינו קטנים" הוא ענה בשקט. "חיכת לי כל הזמן הזה?" שאלתי בשקט "אמ.. לא לגמרי.. היתי צריך לחזר לכיתה, ואז אחרי שנגמר יום הלמדים באתי לכאן.. וישבתי כטן בערך שעה עד שריקבגירל העיפה אותי ממרפאה בטענה שאני 'חופר' לה.. אבל אחרי בערך חצי שעה שישבתי מאחרי הדלת היא הרשתה לי להכניס ומעז אני כאן.." טודורקי-קןן ענה בלי לחש. הוא כל כך חמוד. "על מה חפרת לה?" שאלתי בקצת שמחה על כך שחיכה לי. "ביעקר אם אתה בסדר,מתי תערר וכל מני דהרים כאלו.. וסוג של היא טענות ששאלתי אותה את השאלות האלו בערך כל שלוש שנית.. מה שלא היה נכון כי שאלתי אותה את זה כל בערך דקה.. אבל בסדר" הוא ענה בשקט. הנהנתי עליו וחייך קטן עלה על פי. הרעשי הרקע לאט לאט השתתקו ואני וטודורקי-קון נשארנו בדממה מוזרה. הסתכלתי עליו.. הוא החזיר לי מבט נטרלי אבל היה אפשר לראת שהוא מנסה להבין את מטרת השתיקה שיש בנינו. "מסתבר שצדקת בקשר לנשף.. באמת צריך לבוא לשם בזוגות" טודורקי-קון אמר בלי קשר "אמ כן.." ענתי בשקט. "טוב.. בגלל שאין לי עם ללכת.. גם לך אין.. רוצה ללכת ביחד?" הוא שאל ונראה ממש נבוך. הוא כל כך חמוד. ................................._♡_................................... פרק קצת קצר.. אבל פרק.. מעיון מה יהיה המשך😏 אין לי מושג מתי יעלה הפרק הבא.. אבל אני מקווה שבקרוב.. מי ידע.. אולי חזרתי לעלועת סוג של קרבות.. כל מה שאני ידעת שכבר מלא זמן רצתי לעלות פרק ולא עלה לי רעיון.. אני שמחה שעכשיו עלה לי.. גם אם הוא לא לגמרי מוכרי.. אבל היי, לפחות עלה פרק.. מעינין אם בכלל יש לי עד קראים או שהוא כבר ירדו לגמרי מתקווה שיעלה פרק.. טוב.. עכשיו עשר וחצי בלילה וכבר התחלתי לדבר(או יותר נכון לכתוב) שטיות, אז אני אעזב אתכם/ן טוב, ניתראה בפרק הבא!(שאני מקווה שיהיה בקרוב) אהבות לי♡
