טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

חסר שליטה

הפרק מקדש לMay_Sun_666 שנתנה את הרעיון.. טוב נתחיל!
________________________________________.
נ.מ- המספר הכי ידע
________________________________________.
היה יום חופש לתמלמדי השנה הראשנה עקב שיפץ שעשים במקום אחרי פיצץ ענקי בכיתה A1..
(מעניון.. למי יש קיורק פיצץ שיכל לעשות מספיק הרס בשביל להרוס קומה שלמה? שיעל בוקגו שיעל שיעל..)
ולמי שטעה מה קרה.. בוקגו התעצבן על דקו כמו תמיד ופשוט פוצץ את הכיתה ודקו ביחד..
והוא המשיך לפצץ אחריו גם כאשר דקו ברח למסדרון..
מסכן דקו...😓
אחרי שדקו החלים הוא בחר לנצל את יום החופש לבקר את אמו..
ובדרך לשם נתקל במשהו שלא היה אומר להמיצא..
בליגת הנבלים! הם בדיק רצחו גיבור..
דקו ניסה לברח מהם ולהזיק עזרה.. אך הם תפסו אותו לפני..
________________________________________.
נ.מ- שוטו(המלאך שלי)
זמן- שבוע אחרי
________________________________________.
"טודורקי-קון על מה אתה מסתכל" אידה שאל אותי.
"או.. סליחה.. חשבתי שראתי את מידוריה" ענתי..
הוא נעלם לפני שבוע וכל הכיתה וגיבורים מחפשים אותו מאז..
משם מה אני הכי הרבה..
הוא פשוט נעלם.. כבר שאלו את בוקגו אם הוא עשה משהו לדקו..  אבל הוא הכחיש..
"אתה אמר את זה כל פעם שאנחנו עברים ליד שיח.." בוקגו אמר.
אני פשוט תקעתי בו מבט רצחני..
הוא אפילו לא משקיע קצת מאמץ בחיפוש אחרי מידרויה..
"אני הלך לעשות סיבב לבד!" אמרתי והתפצלתי מהם..
"רגע, טודורקי-ק..." התרחתי מדי בשביל לשמע..
נמאס לי מהם!
כולם חושבים שהוא פשוט ברח מUA בגלל משהו..
אבל אני ידע שמשהו רע קרה לו!
אחרות הוא היה חוזר לאמא שלו..
וביקרתי אותה כמה פעים בנסיון להבין אם הוא שם..
יש לי הרגשה שהוא עם הנבלים.. ואם אני צודק.. אני מקווה שלא מרצן..
...
אח! כבר בדקתי כל סנטימטר בכל העיר!
אפילו יצאתי מעיר כמה פעמים!
איפה הוא?!
התישבתי פשוט מבלי לבדק בכלל איפה אני..
כבר לילה.. והטלפון שלי מת כבר לפני שעתים..
"מידוריה.. איפה אתה?" שאלתי את האיור וקברתי את ראשי בין ידי והתקפלתי לתוך עצמי.
שמעתי רעש מעלי..
הרמתי את ראשי והוא היה שם!
הענים שלו היו אדמות.. ולא הלבן אלא האישנים..
"מידוריה?!" שאלתי בהפתעה..
בטח שאני מדמין.
הוא בעט לי בפנים ועפתי כמה סטמטרים לצד.
שכבתי על הריצפה והתקרב עלי..
"מידוריה מה אתה עשה?!" שאלתי בלחץ.
והוא הציא סכין.. אני בטח חולם!
הוא התישב עלי..
ותקע את הסכין בבטן שלי..
ירקתי דם.
מה הוא עשה?!
נסתי להזיז אותו ולהציא את הסכין מהבטן שלי..
אבל הוא רק קבר אותה עמק יותר בתוכי..
"מידוריה די!" צעקתי.
הוא חייך לי חיך רצחני וציא עוד סכין ותקע גם אותה בבטן שלי.
המשכתי להתאבק והוא המשיך לתקע את הסכינים עמוק יותר בתוכי.
ידעתי שאני אלך למות..
שמתי יד על הפנים שלו בזמן שהוא צחק כמו מטרף..
________________________________________.
נ.מ-דקו
________________________________________.
הרגשתי יד על הפנים שלי והרגשתי שהתעררתי מאיזה חלום.. הוא יותר נכון התעררתי לסיוט!
טודורקי שכב מתכתי ויש לו סכנים בבטן.. ושאני רק מכניס אותם יותר.
הוא חייך לי חייך קטן והיד שלו נפלה..
"לא! טודורקי-קון!" צעקתי..
מיד נסתי להרגיש דופק.. אבל הוא לא היה קים.. וטודורקי כבר התחיל להתקרר..
אני לא מאמין רצחתי אותו!
"טודורקי-קון תיתערר!" המשכתי לצעק.
שנינו מכסים בדם שלו..
"טודורקי-קון!" המשכתי לצעק ודמעות כבר נשפכו מעני כמו מפל!
פשוט נשכבתי עליו.. הצאתי את הסכנים שהיו בו ורק מלמלתי את שמו..שאני ממשיך לבכות
............................................................................
"יאללה תיקחו אותם!" שמעתי קול מעלי
פתחתי את הענים שלי בנסיון להבין מי מעלי..
וראתי שאני קשר לגמרי וישב בכיסא באיזו מכנית. שהידים והרגלים שלי אזקות.. שאני מכסה בדם.. של מי?
רגע! טודורקי..
"איפה טודורקי-קון?!" שאלתי בלחץ.
"שקט רצח!" הנהג צעק עלי.
"איפה טודורקי-קון?!!" המשכתי לצעק.
"מת, רצח! רצחת אותו!" הנהג ענה.
"תן לי לראות אותו!" צעקתי
"בשביל להתעלל בגופה שלו יותר?! ניראה לך?! האדם היחד שתראה הוא השוטר שיכנס אתך לתא שלך! שזה אני!" הנהג המשיך.
"תיתן לי כבר לראות אותו!" צעקתי והתחלתי לבכות..
המכנית הפסיקה לנסע. הנהג ירד מימנה.
הוא פתוח את הדלת שלידי והזירק לי משהו.
"לך לשון רצח! סוף כל סוף היה לי שקט...!" הנהג אמר ונרדמתי
........................................................................
שהתעררתי שאלו אותי המן שאלות..
כמו למה רצחתי אותו.. ואיפה היתי שבוע..
אבל לא ידעתי לעונת עלהן..
כל מה שידעתי אמרתי להם ושהו "שהלכתי לבקר את אמא שלי ובדרך לשם ראתי את לגיאת הנבלים ושהם הכניסו אותו לאיזה חדר חשוך.. ודבר הבא שאני זוכר שתעררתי על טודורקי-קון שהוא בדיק מת.. ולא הבנתי מה קרה אז פשוא בכיתי על הגופה שלו.. ותעררתי אחר כך ששוטר לקח אותי לתחנה שהרדים אותי אחרי שצעקתי עליו.. ואז הגעתי לכאן"
אחרי כמה פעמים שבהן שאלו אותי את אותן שאלות שוב ושוב.. הבינו שלא שלטתי על זה והחליטו לשם אותי במעצר בית...
ולשלל ממני את רשיון הגיבור שלי.. בכל זאת גיבור לא אומר להיות רצח.. ועוד גיבור אחר..
________________________________________.
עבר כבר שנה מאז שרצחתי את שוטו ובקרתי בקבר שלו כמה פעמים..
אני נמצא בדיכאון כבד מאז..
היתי עשה הכל בשביל שטודורקי היה נמצא כאן.. אפילו מת בעצמי.. לו היתי ידע מה אני עשה אולי יכלתי לשנות משהו.. לעושת משהו בשביל להחזיר אותו לחיים..
אני כמעט לא יצא מחדר שלי.. ולאכול ולשתות זה כמעט ולא קרה.. השתפזתי כבר כמה פעמים..
נסתי לאתאבד כמה פעמים.. אבל אני עדין חי..
אני רוצה לדבר איתו.. רק פעם אחת.. רק מילה אחת.. שאני אכל לבקש מימנו סליחה..
זה לא יותר מדי, נכון?!
...
"איזקו.. יש לך ארוח.." אמא שלי אמרה מבעד לדלת.. כנראה שזה אהרקה או אידה.. לעמות זאת שהם לא ביקרו אותי כבר חצי שנה שהבינו שאני לא מוכן להקשיב להם..
היתה דפיקה בדלת..
"אני לא רוצה לראות אף אחד עכשיו" מלמלתי בשקט.
"ולאכול?" קול שהיה מוכר לי שאל.. אבל מאיפה.
"לא!" ענתי והבטן שלי קרקרע.
"אני בטח!" הקול אמר והיה אפשר לשמע צנית בקולו..
"עף מכאן!" צעקתי עליו.
"להפך שוב לרוח?! אבל עד שחזרתי לחיים?!" הקול ענה.
למה הוא מתכבן חזור לחיים?
"מי זה?" שאלתי.
"תגלה שתפתח את הדלת!" הקול ענה.
פתחתי את הדלת בחשש..
ואני בטח הוזה!
מולי עמוד טודורקי שהחזיק שקית של אוכל בידו.. 
"מה לכל הרחות?!" שאלתי ואבדתי שוי משקל ונפלתי על הריצפה.
"מידוריה אתה בסדר?" טודורקי שאל אותי.
התישב לידי וחביק אותי.
אני בטח חולם.. אבל אם טודורקי כאן אני לא רוצה לתערר.
תקעתי את ראשי בין הצואר לכתף שלו ותחלתי לבכות את נשמתי.
"הכל בסדר.. תירגע" טודורקי נסה לנחם אותי.
הוא לטיף את ראשי וזה הרגיש כל כך טוב.
"למה אתה קר?" שאלתי.
"מסתבר שזומבים קרים כמו ערפדים" טודורקי ענה והסתכלי עליו.
"אני חולם?" שאלתי.
"לא שידע לי.. אני באמת כאן" טודורקי ענה ולקח את ידי ושם על החזה שלו.
הרגשתי רעידות.. הלב שלו פעם!
"אבל איך?" שאלתי.
"אמ.. לפני משהו כמו חודש.. התעררתי מכסה באדמה שכל הגוף שלי כאב.. ואמ.. היו ילדים שברחו משם.. ואז התקשרו למשטרה.. ובדקו אם אני באמת חי..  וכל זה.. השפזו אותי לכמה ימים ואתמל סיפרו לי מה קרה.. ואמ.. טוב דרשתי לראות אתך" טודורקי ענה.
"למה שתירצה לראות אותי?" שאלתי.
"אמ.. טוב.. שאתה חוזר לחיים.. אני מניח שתרצה לראות את מי שאתה אהוב" טודורקי ענה והיה אפשר לראות קצת סומק על פניו.
"אתה אהב אותי?" שאלתי בפליה
"כן.." טודורקי ענה.
"למה אתה אוהב את מי שרצח אתך?" שאלתי והמשכתי לבכות.
"טוב.. זה לא היה אתה.. שלטו בך.. ידעתי את זה ברגע שראיתי אתך" הוא ענה.
"אתה כאס עלי?" שאלתי.
"כן.. מבין שנינו אתה ניראה יותר כמו גופה! קדימה אתה צריך לאכול!" טודורקי החריז.
אני פשוט התפצצתי מצחק.
"למה אתה צחק?" טודורקי שאל.
"אתה חזרת לחיים אחרי שאני רצחתי אותך! ומה שמענין אתך שאני אוכל?!" אמרתי בזמן שאני צחק.
"כן! אתה צריך לאכול אחרות אתה באמת תהיה גופה!" טודורקי אמר ברצנית אבל פשוט המשכתי לצחק.
אחרי כמה שנית שאני צחק וטודורקי מנסה להבין למה הוא הצתרף לצחק.
והצחק שלו כל כך מושלם!
"טוב עכשיו אכלים!" טודורקי אמר ברצינות.
"לא רוצה!" אמרתי והמשכתי לצחק.
טודורקי הציא הכריך ואכול אותו.
ואז נישק אותו.
לא הבנתמ למה הוא מנשק אותו ואז הרגשתי שהוא מנסה לדחף לי משהו לפה.
נתנתי לו והביב שטודורקי לקח היה בפנים.
הוא מחריך אותי לאכול בכוח..
טוב אני לא מתנגד!
...
המשכנו ככה כמה פעמים ואז עברנו לשבת על המיטה שלי.
טודורקי ביקש שאני אקרא לו שוטו.. אז ככה אני אעשה..
שוטו סיפור לי ממה שהבין שילדים רדפו אחרי ילד והם עברו ליד הקבר שלו.. ונסתבר שלילד יש את היכלות החד הפעמית להחזיר אנשים מתים לחיים.. ואז שהוא החזיר את שוטו לחיים הוא נבהל וברח כי לא הבין מה הוא עשה..
________________________________________.
...
עבר חודשים מאז ששוטו חזר לחיים והסכימו לשחר אותי במלאי וביטלו לי את כתוב האישם.. טוב כי הוא חזר לחיים.
אני ושוטו עכשיו זוג..
________________________________________.

טוב גמרתי את הפרק!
1340 מלים זה מכבד!
הפרק היה הרעיון של May_Sun_666
וכמבון שאתם/ן יותר מימזמנים/ות לכותב גם רעינות!
טוב נתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡