טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

הזמנה לנשף 2

"חיכת לי כל הזמן הזה?" שאלתי בשקט
"אמ.. לא לגמרי.. היתי צריך לחזר לכיתה, ואז אחרי שנגמר יום הלמדים באתי לכאן.. וישבתי כטן בערך שעה עד שריקבגירל העיפה אותי ממרפאה בטענה שאני 'חופר' לה.. אבל אחרי בערך חצי שעה שישבתי מאחרי הדלת היא הרשתה לי להכניס ומעז אני כאן.." טודורקי-קןן ענה בלי לחש.
הוא כל כך חמוד.
"על מה חפרת לה?" שאלתי בקצת שמחה על כך שחיכה לי.
"ביעקר אם אתה בסדר,מתי תערר וכל מני דהרים כאלו.. וסוג של היא טענות ששאלתי אותה את השאלות האלו בערך כל שלוש שנית.. מה שלא היה נכון כי שאלתי אותה את זה כל בערך דקה.. אבל בסדר" הוא ענה בשקט.
הנהנתי עליו וחייך קטן עלה על פי.
הרעשי הרקע לאט לאט השתתקו ואני וטודורקי-קון נשארנו בדממה מוזרה.
הסתכלתי עליו.. הוא החזיר לי מבט נטרלי אבל היה אפשר לראת שהוא מנסה להבין את מטרת השתיקה שיש בנינו.
"מסתבר שצדקת בקשר לנשף.. באמת צריך לבוא לשם בזוגות" טודורקי-קון אמר בלי קשר
"אמ כן.." ענתי בשקט.
"טוב.. בגלל שאין לי עם ללכת.. גם לך אין.. רוצה ללכת ביחד?" הוא שאל ונראה ממש נבוך.
הוא כל כך חמוד.
"כן! כן! אני ממש רוצה!" פלטי בטעות.
"כלמור.. אני אשמח.. כיאלו.. אם בא לך.. אני זורם" נסתי להשמע פחות משוגע ממה שאני עכשיו..
מאמצי לא עבדו כל כך טוב.
"אז אני מניח שקבענו" טודורקי-קון ענה בשקט.
"אה רגע!" אמרתי לפתע
טודורקי-קון הסתכל עלי בילבל.
"אין לי חליפה" ענתי לו.
"אמ.. בסדר.. נילך מחר שעה לפני הנשף בשביל לחפש לך חליפה" טודורקי-קון ענה בנועם.
"אתה לא מתכבון מחרתים?" שאלתי בילבל..
"טוב.. תכנית כבר יום רבעי" הוא ענה והראה לי שכבר אחת בלילה.
"ישנתי כל כך הרבה?" שאלתי בהלם
טודורקי-קון הרים את כתפיו כתשבה.
"טוב.. אני אלך לקרא לריקבגירל שתבדק שהכל בסדר ונלך למענות" טודורקי-קון ענה וקם מכיסא שלו.
אחרי כמה דקות ריקבגירל נכנסה לחדר, עשתה לי כמה בדקות והלכה.
"טוב מידוריה.. הולכים?" טודורקי-קון שאל בקולו החמים.
אני כל כך אהב אותו!
הנהנתי לו והוא השיט לי יד בשביל לעזר לי לקם מהמיטה שישבתי עליה.
תפסתי את ידו החמימה והתחלנו להתקדם למענות.
"נראה לך שהיה לי מים?" שאלתי שכבר הינו בחצי הדרך.
היתי חיוב להפסיק את השתיקה המעצבנות שבאזני.
"נראלי שכדי שתחכה לבוקר.. נראלי שהם כבר נגמרו.. אבל אני יכל לחמם אותם בשבילך אם אתה רוצה" הוא ענה בשקט.
"אני אוותר, תודה" ענתי ישר..
משם מה המחשבה על זה שאני וטודורקי-קון לבד במקלחות לא נראתה לי כמו האפציה הכי טובה
הגענו למענות וטודורקי-קון פתח לי את הדלת.
"ג'לטמן" צחקתי בשקט.
הוא מצמץ בילבל.
"עזוב, לא משנה" ענתי לו ונכנסתי ללובי של המענות.
הוא הלך למטבח בזמן שנלחמתי עם הנעל שלא הסכימה לרדת מרגלי.
טודורקי-קון חזר אחרי שתי דקות והגיש לי מים ושני כריכים.
"כדי שתכאל קצת.. לא אכלת כבר כמה שעות.." טודורקי-קון ענה בנעם
הנהנתי לו בשקט ולקחתי כריך אחד מצלחת.
טודורקי-קון לקח את הכריך השני ועשניו כמו לחיים כזה מכריכים.
"בתאבון מידוריה" הוא אמר בנועם.
"תודה, גם לך" ענתי וחכתי לו חייך קטן.
הוא הסתכל עלי לשניה והזיז את ראשו.
יכלתי לראות חייך קטן על פניו ומהרתי לחרט את תמונה זאת בראשי.
"טודורקי-קון" אמרתי בתקווה שיסתכל עלי שהוא עדין מחייך.
תקוותי נענו לשם שינוי וחיכו היה כל כך יפה.
קטן אבל חמוד.
ידעתי שלא אראה חייך דמה לזה עד הרבה זמן אז גם אותי דאגתי לחרט בזכרני.
...
היום שאחרי זה עבר די מהר.
המשכתי להשתגע מהמחשבה שאני וטודורקי-קון הלכים ביחד לנשף.
בזמן שהמוח שלי ממשיך להזכיר לי שזה לא דיוט..
ושזה סתם כי אין לנו עם מי ללכת.
אני ידע שאני מגזים עם הרגשות שלי לטודורקי-קון..
אבל אני לא ידע..
רק מלאות אותו אני מתמלא בדאגה וברצון לשמור עליו.
גם שאני ידע שכרגע הוא הרבה יותר חזק ממני פיזית..
אבל עדין.. אני אהב אותו יותר מדי.
טודורקי-קון נכנס לי לחדר.
"מידוריה.. אתה בא? צריך ללכת לקנות כבר בגדים" הוא אמר בשקט.
הנהנתי בשקט והתחלתי לעקב אחריו.
"אמ.. טודורקי-קון.." אמרתי בחוסר נחות
"כן מידוריה?" הוא שאל בקצת דאגה.
"אין לי ממש הרבה כסף כדי לשלם על החליפה.. אני אחזיר לך את הכסף רק ש.." מילמלתי בקצת לחץ.
"זה בסדר, בכלל לא התכבנתי שתשלם על החליפה.. זאת מתנה מימני.. על זה שאתה הלך איתי" הוא קטע אותי.
"לא אבל.. באמת שאני צריך לשלם.. אני ארגיש לא נעים אם לא אשלם" אמרתי מהר.
"מידוריה אתה לא משלם! באמת שזה לא הרבה כסף.. ואני צריך להזכיר לך שיש לי כסף" הוא ענה בתקיפות.
הנהנתי בשקט..
אחזיר לו מתישהו.
הגענו לחנות של החליפות והסתכלתי על החליפות הרבות שהיו שמה..
כולן היו ממש יפות.. אבל אף אחת לא היתה הטעום שלי..
ידעתי שכנראה שאלבש אחת די רגילה..
בכל זאת אין לנו מספיק זמן כדי לבזבז כאן..
"מידוריה, מה אתה אומר על זאתי?" טודורקי-קון שאל והראה לי חליפה משלמות.
היא היתה לבנה עם חולצה שחורה ועל החליפה יש כתמים ירקים שמשתלבים ממש יפה עם הלבן.
"היא ממש יפה.. אני אלך למדד" אמרתי ולקחתי את החליפה בידי.
התלבשתי מהר ולמזלי היא היתה בדיק במידה.
יצאתי כדי לשאול את טודורקי-קון את דעותו..
הסתכלתי סביב אך לא ראתי אותו בשם מקום.
מעניון איפה הוא..
ראתי לפתע את אחת משרעתו הלבנות מאחרי הוילנון. הוא הציא את ראשו ושערו היה קצת מבלגון.
"גמרת?" שאל בשקט.
הנהנתי עלוו.
"איך אני נראה?" שאלתי קצת נבוך.
"ממש, ממש יפה.. מתאים לך" הוא אמר והיה קצת אדום.. הוא כל כך יפה.
"אמ.. תודה" מילמלתי נבוך.
"חכה שניה" הוא אמר וחזר למאחרי הוילון.
אחרי כמה שנית הוא יצא מתא הלבשה.
"איך אני נראה?" הוא שאל בזמן שהוא לבש חליפה הדומה לשלי רק שבמקום ירק הכתמים היו בצבא תכלת וגם חלצתו היתה בצבע הדומה לזה.
שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
"מהמם" פלטי בי לחשב.
הוא חייך חייך קטן וחזר לתא הלבשה.
"תחליף גם אתה בגדים.. אנחנו צרכים לשלם" הוא אמר.
החלפתי את בגדי מהר ושטודורקי-קון יצא הלכנו ביחד לשלם ואז חזרנו למענות.
................................._♡_...................................
אני מבטיחה לכן/ם שבפרק הבא יהיה מענין יותר..
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡