♡×××××××××××בת&בת××××××××××××××♡
בקיצר.. למי שיש בעיה עם בת עם בת.. ביי ביי!
עופו לי מספר ואל תחזרו!דרך אגב.. שוטו ודקו הלכות להיות סטות במיחד.. תהנו! 😏
(זה במימד אחר שכל הבנים הפכו לבנות והבנות הפכו לבנים.. תמידדו)14+
נ.מ-דקו(שהיא בת העכשיו תמדמדו)
_________________________________________
יש עכשיו שיער אימנים.
עכשיו אנחנו בחדר הלבשה.
"מניטה-סאן, מה את עשה?" שאלתי אותה שהיא הסתכלה על פסטר שהיה דבק לקיר קרוב מדי..
יותר מדי.
"יש פה חור שהבנים בשנה שעברה עשו בשביל להציץ לבנות.. אז.. הבנים בצד השני.. ואם הי לי מזל מישהו יחלף תחתנים" מניטה אמרה בסטות
"מינטה תפסיקי כבר!" קצ'הן צעקה עליה.
טודורקי-סאן(הערות כותב- גם לי כאב לקרא לשוטו המשלום שלי סאן במקום קון😥) באה ועטמה את החור עם הקרח שלה.
"כמו שאנחנו לא רוצות שהבנים יציצו לנו אנחנו לא מציצות להם.. מיניטה זה מספיק" טודורקי-סאן נזפה באה ובאה להחליף בגדים לידי
זה לא טוב! ממש לא טוב! טודורקי-סאן כל כך משלומת והיא מתפתחות הרבה יותר ממני!
ועוד שיש לי קראש קשה עליה.. הצילו.
למראות זאת.. שאולי אני אצליח לגועת בה והיא תחשב שזה בטעות.
היא הריד את החלצה שלה ומהרתי להסתכל על החזה שלה.
'למה המציאו את החזיות?! באלי לראות את החזה שלה כמו שצריך!'
לפוחת יש לה חזיה לבנה.
וחזה שלה יפה מתחות לחזיה!
'אולי אני אשאל אתה איפה היא קנתה את החזיה וככה אוכל לגעות לה בחזה!'
"טודורקי-סאן.. החזיה שלך ממש יפה.. איפה קנית.." שאלתי נבוך.
"אה.. לא זכרות.. אחות שלי נסאטו קנתה לי אותה.. אבל אני אשאל אתה אם את רוצה לדעות" טודורקי-סאן אמרה בנחמדות.
"אה.. זה בסדר, לא צריך!" מלמלתי בלחץ ומהרתי להחליף את הבגדים שלי.
יצאתי מחדר מהר..
שיט!
אבל לפוחת הצלחתי לפתח איתה שיחה..
יום יבא ואגע לה בחזה!
(דמינו חייך סוטה ומלא מטביצה על הפנים של דקו, דמינתם/ן?! יופי תודה)השיער עבר יחסית חלק..
מניטה-סאן נסתה כמה פעמים להטריד את הבנים אבל טודורקי-סאן דאגה לה והקפיאה אותה.
"טוב תיצודו לזוגות" איזה-סאנסי אמרה.
כולן הצתו בזוגות ונשארתי לבד.
"מידוריה.. רוצה להיות ביחד?" טודורקי-סאן שאלה אותי.
"תודה שאת מצתוות איתי! היתי בטחה שאני היה לבד!" אמרתי וכבר בכתי מאשר.
מעדתי עליה ושנינו נפלנו על הריצפה.
נחתי על משהו רך.. ויש גבעות מתחת לידים שלי.
הגבעות האלו נעמיות.. וקפצתית..
רגע?!
קמתי וגלתי שאחזתי בחזה של טודורקי-סאן.
ושאני עדין אחזות בחזה שלה
היא הסתכלה עלי ביבלבל..
מהרתי להזיז את הידים שלי.
"סליחה, סליחה! סליחה!" התנצלתי בלחץ ומהרתי לרדת מימנה.
הוא קמה והשיטה לי את ידה בשביל לעזר לי לעלות גם.
היא כזאת מלאך!
לקחתי את ידה ועלתי למלעה.
עשינו תרגלים של חימם ועכשיו אנחנו עשות כפיפות בטן.
החזקתי ברגליה של טודורקי-סאן וכל מה שהצלחתי לחשב עליו על החזה שלה שזז עם התנפה של העליה והירידה.. ועל על המאמץ שהיא עשה בבטן.
באלי לראות את הבטן שלה..
לא בקטע מני.. ממש לא! בכלל לא! למה שתחשבו ככה?!
"מידוריה,.. מידוריה?.. מידוריה? איזקו-סאן?" שמעתי קול של מישהו קרא לי אבל התעלמתי רק חשבתי על טודורקי-סאן ועלי ביחד.
מותר לי לחלום!
"אי!" צעקתי שהרגשתי מכה כאבות ברגל.
הסתכלתי על טודורקי-סאן.
היא הסתכלה עלי במבטה האדיש.
"קראתי לך שמונה פעמים.. עכשיו התור שלך" טודורקי-סאן אמרה.
"אה.. סליחה.. רחפתי.." מלמלתי נבוכה.
זאת בדיק הסיבה למה אסור לי להיות עם טודורקי-סאן לבד באותו חדר.
הרדתי את ידי מרגליה והחלפנו במקום.
היא נגעה לי בגלים וכולי רחפתי מהרגשה הנעימה של כופת הידים שלה על הרגלים שלי.
התחלתי לעשות במהירות בשביל שלא תחשב שאני חלשה..
ואי! נתפס לי הגב.
עצרתי מתנשפות.
טודורקי-סאן הפסיקה לאחז ברגלי ונצלתי את הזמהות והשכבתי אתן על הריצפה.
טודורקי-סאן היה מעל הרגלים שלי.
שיט!
היא זזה עם הידים שלה והתקרבה עלי.
היא התיה מעלי בתנחה של על ארבע.. ואני מתחתה שכבות.
כולי הפכתי לאדומה.
"מידוריה, את בסדר?" טודורקי-סאן שאלה.
"אה.. כן.." מלמלתי הלחץ.
"את קצת, הרבה אדומה.. אולי יש לך חום" טודורקי-סאן אמרה ונגעה לי במצח.
כמבון שחם הגוף שלי וסמוק שלי עלט בהתאמם.
"את קצת חמה.. אולי כדי שתלכי לריקביבי" טודורקי-סאן אמרה והנהנתי.
מיד זזתי מתנחה שהיו בה לפני שניה ורצתי לאיזה-סאנסי להגיד לה שאני הלכות לריקביבי
טודורקי-סאן הסתכלה עלי במבט מבלבל.
בדרך לאיזה-סנאסי מעדתי מאבן ונחתי על הראש ומשם אבדתי הכרה.
...
התעררתי בלילבל במרפאה.
ריקביבי הסתכאל עלי במבט חסור סבלנות.
"את באמת צריכה להפסיק להיפצע!" הוא נזוף בי ונתן לי נשיקה.
הרגשתי שמישהו תפס לי את היד ושהסתכלי לשם טודורקי-סאן ישנה חצי על המיזרון שלי וחצי ישבה.
החזה שלה היה קצת חשוף וכמבון שנזל לי דם מאף מלראות אותה ככה.
"אה טודורקי-סאן" מלמלתי בלחץ.
היא פתחה את עניה ושפשפה את עניה בעיפות.
היא הסתכלה עלי וחייכה.
שניה אחרי זה היא שמה את ראשה על החזה שלי
"תני לי עוד חמש דקות.." היא מלמלה תך כדי פיהק ועצמה את עניה.
היא לא רצנית איתי נכון?!
לטפתי את ראשה.
"מידוריה.. את צריכה להפסיק להפיצע.. הפחדת אותי שהתעלפות.." טודורקי-סאן אמרה שעניה עדין עצמות.
"סליחה.." מלמלתי נבוכה.
"בפעם הבאה שתפחדי אותי ככה אני אנקום בך" טודורקי-סאן אמרה בחצי רצניות.
"אני כבר מתחילה לפחד" אמרתי והיא קמה מחזה שלי.
היא שלחה לי מבט רצני וקמה מהמיטה.
"את יכלה כבר לחזר למענות או שאת רוצה להישאר פה עוד קצת?" טודורקי-סאן.
"אה.. אני לא רוצה לעקב אתך.. מה בכלל השעה?" שאלתי.
"אה.. 23:47" טודורקי-סאן אמרה אחרי שבדקה בטלפון שלה.
"את חיכת עוד עכשיו?!" שאלתי בילביל.
היא הנהנה והסתכלה עלי כיאלו זה מובן מעליו.
"תודה.." מילמלתי נבוך.
יצאנו ביחד מאמרפה אחרי שריקביבי הסכים לי לצאת.
למזלנו היה אור של המנרות בלהתחשב בחשוך של השעה הזאת.
היה משעב רוח חזק והחציאת של טודורקי-סאן קצת עלתה.
מהרתי להסתכל לראות איזה תחתנים יש לה..
והתחתנים שלה בצבע- ...
................................._♡_...................................
מה הצבע התחתנים של שוטו?!
עד כמה דקו יכלה להיות סוטה?!
האם יקרה משהו יותר מענין מגלות את התחתנים של שוטו?!את זאת ועוד תגלו ב"girl 2" !
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
Non-Fictionהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...