היי אני לי♡...
אני כבר אמרת הספר הוא ל13+
אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם.
למי שלא ידע/ת....
הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי.
הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי.
טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני.
כל סיפור היה כנרא...
"איזקו אתה רוצה להיות חבר שלי?!" שאלתי ברצנות מגזמות! "אני אשמח! גם ככה אף אחד לא רצה לשחק איתי!" איזקו אמר וחייך שלו ירד לשניה. "אה! אל תיהיה עצב!" אמרתי בלחץ. "זה בסדר! רוצה ללכת לשחק?! יש מגרש משחקים בבית הספר!" איזקו אמר. הנהנתי והלכתי אחריו למגרש המשחקים. "אוקי.. קודם נילך למגלשה הגדלה ואז לנדנדות" איזקו אמר. "אוקי" ענתי והמשכנו לשחק. ... "שוטו.. רוצה לשחק מחבאים?" איזקו שאל. "מה זה?" שאלתי "אמ.. זה משחק שבו מתחביאים ואז מישהו צריך למוצא אותך.. אבל המישהו הזה סופר עד 10 לפני שהוא מחפש אותך.. ובזמן הזה אתה אמור להתחבא ולספר את הסופר במקום בו הוא ספר לפני שהוא ספר אתך" איזקו ענה. "זה קצת מסבך.. אבל בסדר! אני הסופר!" החרזתי. "אוקי! תיספר עד 10 על המגלשה האדמה!" איזקו אמר. הלכתי למגלשה והתחלתי לסופר. "1,2,3,4,5,6,7,8,9,10" הסתובבתי התחלתי לחפש את איזקו.. אבל לא מצאתי אותו בשם מקום! "איזקו.. איפה אתה?" שאלתי אחרי שלא מצאתי אותו במשך 5 דקות. "איזקו?" שאלתי בלחץ. "גם אתה נטשת אותי?!" שאלתי והתחלתי לבכות. "מה, לא! אני מתחבא!" קול אמר מאחרי. "אז איפה אתה?!" שאלתי והמשכתי לבכות. "היי.. אל תבכה.. זה רק משחק! אני לא נטשתי אתך.." איזקו יצא ממאחרי המגלשה הירקה. "אני לא אהב את המשחק הזה!" אמרתי והמשכתי לבכות. "שוטו אל תבכה.. נשחק במשהו אחר" איזקו החריז. "לא רוצה!" ענתי והמשכתי לבכות. "אז מה אתה רוצה שנעשה?" איזקו שאל. "לא ידע!" ענתי והמשכתי לבכות. איזקו פשוט חיבק אותי. "מה?!.. מה אתה עשה?" שאלתי "מחבק אתך.. אמא שלי תמיד עשה את זה שאני עצב.., אמא שלך לא עשה את זה גם?" איזקו שאל. "היא היתה מחבקות אותי.. אבל עכשיו היא שונאת אותי.. ואני לא ידע איפה היא.." ענתי. "אמ..אני בטח שהיא לא שונאת אתך.. זאת אמא שלך.. היא לא יכלה לשנוא אתך" איזקו אמר. "אם היא לא שונאת אותי.. למה היא אמרה שאני מכעור ושפחה עלי מים חמים ויצרה לי את הצלקות המכערות שיש לי על הפרצף" שאלתי שאני ממשיך לבכות. "אולי זה היה בטעות?" איזקו שאל. "היא עשתה את בחבנה!" ענתי. "טוב.. אז היא אמא לא טובה!" איזקו אמר. "אני אחבק אתך מתי שתירצה!" איזקו המשיך. "באמת?!" שאלתי. "כן!" איזקו אמר. "אמ.. אז אני רוצה עכשיו!" ענתי. "בסדר" איזקו אמר וחביק אותי. ________________________________________. "איזקו אתה מאחר" אמרתי בשקט. "סליחה שאני גר רוחק!" איזקו אמר בצנית. "בסדר.. בפעם הבאה תקדים" אמרתי. הלכנו במורד השביל.. בזמן האחרון יש לי רגשות לאיזקו.. מענין אם יש לו גם בשבלי.. "הגענו!" החרזתי שראתי את בית הספר. "בית הספר היסדי?.. למה אנחנו כאן?" איזקו שאל. "זה המקום בו נפגשנו בפעם הראשנה" הזכרתי. "אני ידע.. פשוט.. אף פעם לא באנו לפה.. אחרי שגמרנו את בית הספר.." איזקו ענה נבוך. "כן.. הינו צרכים לבוא לפה יותר.. בכל זאת זה המקום בו הכרנו לפני 10 שנים" ענתי. "כן.. אני מניח שאתה צודק.." איזקו ענה. "יש סיבה מיחדת למה אנחנו כאן?" איזקו שאל. "כן.." ענתי בשקט. "והיא?!" איזקו האיץ בי. "טוב.. אמ.. פעם היתי בטח שלא היה לי חברים בגלל שאני מוזר ובגלל הצלקות שלי.. ואמ.. תמיד חשבתי שאני לא מספיק טוב.. ושאנשים לא רוצים להיות בחברתי.." התחלתי. "ו.." איזקו המשיך לאיץ בי. "ואז.. אתה הגעת.. שאני פשוט בכתי לעצמי באיזה שיח.. ודיברת איתי.. ובסוף הפכת לחבר שלי.. ושאנחנו חברים עד היום.." ענתי. הסתובבתי ועמדתי עכשיו מולו. החזקתי את ידו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"ואתה.. זה שגרם לי לשמחה שכבר חשבתי שלא תהיה לי.. אתה היתה לצדי תמיד שהיה לי קשה.. טתה תמיד חבקת אותי שהיתי צריך נחמה.. אתה עשית הכל בשבלי.. ותמיד נסתי לעשות הכל גם בשבילך.. ואמ.. בזמן האחרון הרגשות שחויתי אליך במהלך הזמן בו שהנו יחד.. השתנו.. ולפמי כמה ימים הבנתי למה הן השתנו..." המשכתי. התקרבתי עליו יותר.. היו כמה סנטימטרים בודדים בנינו. "ואיזקו.. הרגשות שלי עכשיו אליך הן אהבה! איזקו אני אהב אותך!" גמרתי את מה שרצתי להגיד. איזקו לא הגיב.. אח.. זאת היתה טעות.. הקרנתי קצת את ראשי.. אני לא מאמין שבכלל נסתי. "שוטו.. תסתכל עלי!" איזקו ציוה. הסתכלתי עליו במבט שאל. "כל מה שאמרת עכשיו.. זה בדיק מה שהיתה לי.. בדיק.. ושוטו גם אני!" איזקו אמר עם דמעות בענים. "גם אתה מה?" שאלתי. איזקו פשוט נישק אותי. בפה!
"גם אני אהב אתך שוטו.." איזקו אמר. ואני פשוט נשקתי אותו הפעם. והתנתקנו והתשקנו והתנתקנו והתשקנו שוב ושוב ושוב.. וזה היה כל כך טוב! כל כך כיף! אחרי 10 שנים שאנחנו מכרים את אחד השני.. אנחנו סוף כל סוף מתנשקים.. ... התיה כבר שקיעה.. והגענו לכאן בבוקר.. מי ידע שנשקות יכלות לקחות כל כך הרבה זמן.. כרגע אני ואיזקו מתנשפים ומנסים להכניס אויור לראות אחרי שנשיקה אחת שגמרה אותו לשנינו.. "אז.. בני זוג?" איזקו שאל אחרי כמה דקות של הלנסות לנשם. "ברור" ענתי. "רוצה ללכת לאכל גלידה?" איזקו שאל. "תמיד!" אמרתי
________________________________________. אני ידעת שהפרק ממש קצר.. אבל לא היה לי לאן למשך את זה.. ואם אתם/ן רוצים עוד פרקים שיעלו היום אני צריכה זמן וכוח לכותב אותם..
