שנינו הסתכלנו על הירח הגדול.
"מידוריה אתה כבד! אמרו לך את זה פעם?" טודורקי-קון שאל שהוא עדין מסתכל לירח.
"אולי איזה פעם פעמים אני לא זוכר" ענתי.
הסתכלתי עליו והוא היה מחסה בכתמים שחרים.
"טודורקי-קון מאיפה לך הנזול השחר שיש בך?" שאלתי אותו.
לא באמת חשבתי שיתן לי תשבה אבל לפחות אמרתי את מה שטעתי הרבה זמן.
"לפי טענתם של האנשים שחטפו אותי אתה צריך רפש מגעיל בתוך בשביל להיות כלב ממשמע" טודורקי-קון ענה.
"אני מצתער לשמע" ענתי.
"אולי תפסיק עם להצתער כל שניה?" טודורקי-קון אמר קצת בעצבים.
"סליחה" ענתי.
טודורקי-קון דחף אותי לתוך החדר ועלה מעלי.
"אתה ממשיך אני מבין" טודורקי-קון אמר וחייך עלי.
"כנראה" ענתי וחייכתי עליו בחזרה.
"אז תפסיק עם זה!" טודורקי-קון אמר ושמעתי גיחח מצידו.
"למה? מה תעשה לי?" שאלתי באדישות מזיפות.
"אתה באמת רוצה לגלות?" טודורקי-קון שאל לאזני.
"אולי?" ענתי.
הוא התחיל לדגדג אותי ואני התפצצתי מצחק.
אחרי כמה דקות של צחק בלתי נשלט מצד שלי וגם כמה גיחחים שנפלטו מטודורקי-קון הוא שחירר אותי וחזרתי לנשם.
הוא נשכב לידי.
"הצחק שלך גם יפה מידוריה.." טודורקי-קון מילמל.
הסמכתי.
הלואי ותמיד הינו ככה.
הוא נתן לי נשקיה בלחי וקם.
כמבון שרק הפכתי לאדום יותר.
הוא תפס אותי ולקח אותי בחזרה לחדר שהתי בו מקודם.
"עני חדש.. להשתעמם למות" טודורקי-קון אמר וקשר אותי.
הוא יצא מחדר.
נו באמת.. אי אפשר למות משעמם, נכון?!
...
"אני ראה שעני שלי הצליח" טודורקי-קון אמר שנכנס לחדר וראה אותי נשוך את עצמי בשעמם.
"הצליח יפה" ענתי באדישות ורצתי לקפץ עליו.
הוא הניח את ידו על הלחי שלי.
היד שלו היתה קרה אבל גם חמה תוך כדי.
נמסתי מהמגע שלו.
עצמתי את עני ונתנתי לו ללטף את הלחי שלי כרצונו.
הרגשתי משהו נגע לי בשפתים ואהבתי את המגע הזה.
בהתחלה חשבתי שזה האגדל של טודורקי-קון אבל אחרי שהמשהו הזה התחיל לזז הבנתי כבר שהן שפתיו. זרמתי עם הנשיקה העדינה הזאת.
הרגשתי שהוא תפס בצווארי ונצלתי את הזמנות לעמיק את הנשיקה.
מנשיקה קטנה היא הפכה לאגרסבית ואני די בטח שאני שכב עליו בזמן שאנחנו מתנשקים.
פתחתי את עני לשניה ומחשבתי היו נכנות.
חזרתי לעצם את עני שהרגשתי את לשנו על שפתי מסמנות לי לתת לה להכניס, אז נתנתי.
לשנו חקרה את פי ונצלתי את הזמות וחקרתי את שלו.
אהבתי את הנשיקה הזאת.
באיזה שהוא שלב הרגשתי שהוא נגע לי בישבן אז נרתי מנשיקה.
התנתקתי מהר וטודורקי-קון היה קצת אדום
אצלי רוב הסיכוים שהעגבניה היתה יותר ביהרה מימני.
אני לא מבין אותו..
שניה אחת הוא כמעט שבור לי את הידים ושניה אחרי זה הוא מנשק אותי.. זה ברור שהוא השתגע והוא לא ברגש אחד אלא בכמה בו זמנית..
אבל זה עדין מוזר.
"טודורקי-קון.." מילמלתי בשקט.
הוא הסתכל עלי במבט מיבלבל.
לא היה לי מה להגיד לו.. לפחות לא משהו שלא יגרם לו להתעצבן.
"אמרת שאתה לא רוצה לחזר להיות הקליםה הריקה שהיתה פעם.. אבל אולי תנסה לחיות חיים חדשים? לענות אנשים באתרי בניה לא נשמע לי הכי כיף בעולם" אמרתי לו..
הוא הסתכל עלי ומבטו היה עצב.
רצתי להתנצל שעצבתי אותו אהיה בום מהקמה למטה.
טודורקי-קון חיבק אותי ועוד פיצוץ נוצר.
עפנו אחרה וטודרקי-קון כמעט עף מחלון.
הרבה גיבורים הפיעו ותפסו אותנו.
הם אזקו את טודורקי-קון ועזרו לי לקם.
טודורקי-קון הסתכל עלי שאספר לו מה קרה כאן אבל סמנתי לו שגם אני לא ידע..
...
עברה כבר חצי שנה ולא נתנו לי לראות את טודורקי-קון איפלו לא שניה..
הכניסו אותו לבית משגעים וכל מידע על מה קרה לו שם לא מספר לאף אחד..
סוף כל סוף אני יכל לראות אותו אז זה מה שאני עשה עכשיו!
הלכתי עם אחד העבדים פה במסדרון הלבן בשביל להגיע לחדר של טודורקי-קון.
נכנסתי וטודורקי-קון היה אזק לכיסא.
הוא הסתכל עלי במבט מבלבל.
האיש שעבד שם לחש לי שהם ראים הכל אז לא כדי שאנסה לעשות משהו ויצא.
טודורקי-קון הסתכל על השלחון ואיפלו לא הרים את ראשו לכיווני.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי אותו ולטפתי את ראשו.
"שאני מסומם קשות.. כל שינה מזקים לי משהו אחר.." הוא ענה וקצת גיחח היה בקולו.
"אתה מסתדר פה טוב?" שאלתי אותו.
"זה בית משגעים מלבד לראות אנשים לבנים וקירות לבנים אני לא ראה פה אף אחד.. לא נראלי שאני יכל להסתדר או לא להסתדר פה" טודורקי-קון ענה.
"אני מניח.. מה שלמך?" שאלתי.
"שאלת את זה כבר" הוא אמר באידשות.
"לא שאלתי איך אתה מרגיש וענית לי שאתה מסמום.. עכשיו שאלתי איך אתה מרגיש נפישית או פיזית" ענתי לו
"אמ.. בואלי לאתבד משעמם.. זה עני רצני" הוא ענה.
"כן, אני התחלתי לנשוך את עצמי כעיסוק אחרי שעתים.. חצי שנה זה כבר יותר מדי" ענתי לו ולטפתי את הלחי שלו..
"ואני עדין משוגע על כל הראש אז אני לא מבין למה זה שווה" טודורקי-קון ענה.
"אתה לא צריך להיות שפי... רק מאוזן שלא תהרג מישהו מעצבים או משהו" ענתי לו.
"תמואר את זה להם! נסתי להסביר להם את זה כבר מרגע הראשון.." טודורקי-קון ענה.
"טודורקי-קון.." התחלתי להגיד אבל נקטעתי על ידי טודורקי-קון "שוטו!" הוא אמר שקטע אותי.
"מה שוטו?" שאלתי ביליבל.
"תקרא לי שוטו.. איזקו" שוטו אמר והנהנתי..
"טוב אז שוטו.. הית רוצה לעבר למעצר בית.. כיאלו שתיהיה בבית שלך או של מישהו אחר..?" שאלתי נבוך.
"אני יכל?" הוא שאל והנהנתי.
"אני לא רוצה לראות את המשפחה שלי עדין.. אבל היתי שמח להפיטר מכל הלבן הזה שכבר שרף לי את הענים" שוטו ענה.
"רוצה להיות עצלי?" שאלתי נבוך.
"אני יכל?" הוא שאל וזה נראה שיש לו כוכבים בענים.
הנהנתי נבוך.
שיט! התאהבתי בו במהלך הזמן שהיתי איתו ועכשיו הוא הלך לגר איתי?! אין סיכוי שהוא ירצה אותי! שיט! אני אודיט!
שוטו נתן לי נשיקה בלחי.
"תודה איזקו! אתה מושלם!" שוטו אמר וחייך עלי.
התחלתי לבכות מאושר שזכתי לראות את חייכו היפה שוב פעם.
_._._._._._._._._._._&♡&_._._._._._._._._._._._._"אז עברה כבר שנה מאז ששוטו עבר לגר איתי..
אנחנו כבר זוג.. ששוטו מאוד רצני בקטע שלפחות פעמים בשבוע להכניס אותי למיטה אם אתם מבנים למה אני מתכיון.. "
"שוטו תדע שאני עדין צלע משילשם! הגזמת!"
"מה שתגדי יפיפה נרדמות שלי!"
"סליחה שאני עצרתי היתי פשוט צריך שניה להזכיר לשוטו שישב לידי שהוא קצת מגזים בזמן האחרון ושאני כבר בקושי מתפקד! ושהוא צריך לתת לי מדי פעם להביל, כי בכל זאת הוא עדין לא יצא מבית ואני מפרנס את שנינו!"
"סליחה איפה היתי?! אה כן.. אז כן כפי ששמעתם שוטו עדין לא השתחרר אבל בעוד שבוע כן.. אני כל כך שמח שהוא בן הזוג שלי.. והכי כיף בזה שהוא משגע שהוא יכל לכעס עלי יותר מדי.. עם כל חליפי הרגשות שיש לו כל הזמן.."
................................._♡_...................................
פרק 86 רביתי וגברתי!
מעכשיו ספרים פרקים לפרק 100..
אז עוד 13 פרקים!
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
Non-Fictionהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...
