הבית שלו כל כך מגניב! הלואי ולי היה בית כל כך גדל! אמא היתה בטח שמחה לבית כל כך גודל! אני כבר ידע שזה שהיא חד הורית היה לה קשה לכלכל אותי ואותה..
אחרי הסיור נכנסתי למקלחות וטודורקי-קון הציא שהוא יעשה לי סיור בעיר אבל סרבתי כי מתתי מעיפות.
הלכתי לשון בחדר הארחים..
מענין איך נראה החדר של טודורקי-קון..?
...
התעררתי לריח מתוק ומשך!
לקח לי כמה שנית להזיכר שאני נמצא החדר הארחים של טודורקי-קון.
שיצאתי מחדר טודורקי-קון הכין פנקקים.
"זה מריח טוב!" אמרתי לו בחייך.
"כן! ידעתי שתערר מזה! אני עוד מעט גומר!" טודורקי-קון ענה.
אני נסתי לגנב אחד אבל טודורקי-קון הרביץ וסמין לי להתרחק מהמטבח.
אני הצאתי לו לשון וישבתי על הספה.
"מה אתה מתבטל?! לך לשחשח שנים!" טודורקי-קון אמר כיאלו הוא מפקד בצבא.
"כן המפקד!" אמרתי והצאתי לו לשון.
הלכתי לשחשח שנים.
"טודורקי-קון זה בסדר שאתקלח?!" שאלתי.
אני לרוב נהג להתקלח בבוקר.
"בטח! רק שאני לא בטח שהיה לך מים! לי היו ממש קרים!" טודורקי-קון ענה.
"זה בסדר! גם לי אין אף פעם מים!" ענתי ולקחתי בגדים.
נכנסתי למקלחות ושיצאתי מהמקלחות ריח הפנקקים היה חזק ומשך מתמיד!
"בדיק גמרתי! יאללה בוא לאכול!" טודורקי-קון אמר. וחצי חייך קטן ממש קטן היה על הפנים שלו.
התישבתי וטודורקי-קון כבר התחיל לאכול.
"למה אתה לא אכול?" טודורקי-קון שאל.
"אני מפחד שתרביץ לי שוב!" ענתי בצחק.
"מכות זה מה שמגיע לגנב! יאללה תאכול!" טודורקי-קון אמר ודחף פניקיק לפה שלי.
אני כמבון נחנקתי וטודורקי-קון רק צחק עלי.
איכשהו הגענו למצב שאנחנו תקעים לאחד השני את הפנקקים בפה ועשים תחרית כמה מתוק אנחנו יכלים לסבול! לרוב נכנעתי אבל זה היה ממש כיף!
אנחנו ממש מתנהגים כאילו שאנחנו חברים כבר שנים ושאנחנו עשים את כל הזמן.
"ממש השתנת.. אה.." מלמלתי לעצמי.
"אפשר להגיד!" טודורקי-קון ענה.
"שמעת אותי?!" שאלתי נבוך.
"כן! מר עגבניה!" טודורקי-קון ענה ורק הפכתי ליותר אדום!
"המעבר לפה.. באמת עשה לי טוב.. הוא נתן לי להתנתק מכל הבעית שהעבר שלי שרדף אחרי 24/7.. אני בן אדם אחר עכשיו.. שחשבים על זה גם בעבר היתי ממש צבוע!" טודורקי-קון ענה.
"כל עוד אתה מאושר הכל טוב!" אמרתי בחייך מזויף...
הוא פשוט נטש את הכל! גם אם הוא מאשר!
רגשות האשמה של כולם היו בשמים!
במיחד שלי! חשבתי שזה באשמתי!
"מידוריה.. תפסיק עם החייך המזיף הזה! הוא מכוער!" טודורקי-קון אמר.
"אז מה אתה רוצה שאני אצעק עליך את האמת?! שבגלל שעזבת נכנסתי לדיכאון! כי היתי בטח שאם היתי אמר משהו, עשה משהו היתה נשאר!" צעקתי עליו.
"כן! ואני מצתער!" טודורקי-קון ענה.
"אני לא רוצה את הסליחה שלך! אין לך כמה כאב הרגשתי אחרי שהלכת! למה לא חשבת שלמישהו אכפת שאתה עזוב?! אם היתה מדבר איתי אם הכיתה, אני וכל השאר לא היו מאשמים את עצמם! או שלפחות פחות!" צעקתי עליו!
"מידוריה אני לא יכל להחזיר את הזמן לאחר!" טודורקי-קון התפוצץ עלי.
הוא קם מכסיא והלך לחדר שלו.
אני כמבון אבדתי את התאבון הענקי שהיה לי לפני כמה שנית והלכתי לחדר הארחים שהוא החדר שלי עכשיו, בשביל להחליף בגדים.
לבשתי את החלפיה שלי ושיצאתי טודורקי-קון חיכה לי במדי השוטר.
"איפה הסכנות שלך? אני אקפיץ אתך לשם! תגיע יותר מהר במכנית!" טודורקי-קון אמר והיה אפשר שהוא רותח מעצבים.
פאק! לא היתי צריך לצעק עליו! הוא עשה כל כך הרבה בשבלי ואני מאשים אותו!
"אני אסתדר.. תודה" מלמלתי ויצאתי הדירה.
אני עדין כעס עליו וראים שהוא עלי! כדי שניתן להיום להרגיע אותנו ואז בסוף היום אתקשר לבדוק אם אני אכול להישאר...
"בסדר.. אם יש בעיה תתקשר" טודורקי-קון אמר ויצא גם הוא מדירה.
ירדנו בשקט במעלית ואני יצאתי דרך הלובי שטודורקי-קון המשיך לחנין..
כמבון שהיה סבב ביי משנינו.
לא לראות אתו כל היום יעזר לשנינו להירגע
בכל זאת הוא שוטר ואני גיבור.. מה הסיכוי שניפגש היום..
________________________________________.
"אוקי המישמה שלנו להיום היא לתופס סוחר סמים! הסוחר הזה טען שהסמים שהוא מציא יכלים ליצור קיורק לאנשים בלי! הסכנות שלו ביחד עם המשטרה חקרנו את הפרשה והיום אנחנו והמשטרה נתפס אותו!" ראש הסכנות אמר.
ואז השוטרים נכנסו.. ותנחשו מי היה אחד מהם..
"טודורקי-קון!" צעקתי עליו.
"היי" טודורקי-קון ענה באדישות.
"יאו! שוטו אתה מכיר אותו?!" מישהו ג'נג'י אמר והיה אפשר שנוצרו לו כוכבים בענים.
"כן.. הוא היה חבר שלי ביפן" טודורקי-קון אמר באדישות.
"תגיד הגיבור דקו.. יש סוכי שאתה ידע לשחק?" הגיבור הג'ינג'י שאל.
"אמ.. אני לא ממש בטח, למה?" שאלתי.
"בגלל שאף אחד לא מיכר אותך.. אז הסיכוי שיזאו אתך כגיבור לא אפשרי.. והסיבה למשחק שאנחנו עשים כמו סוג של הצגה.. כי לא נצליח לתפוס אותו בלי איזה טריק, כי הוא מעלים ראית יותר מדי מהר!" טודורקי-קון ענה באדישות.
"אני מניח שאני יכל לנסות.. מה צריך לעשות?" שאלתי.
"טוב אז ככה!.................... ...... ... .. . "
________________________________________.
"סליחה הגעתי לארטיק ממוקה?" שאלתי את האיור.
"תולי מי שאל?" קול רחוק ענה.. וקולו הדהד באולם הגדול שאני נמצא בו.
"ארטיק הוניל!" ענתי.
"טוב מאוד!" האיש אמר ויצא מאחרי אחד הקירות.
"כמה כסף יש לך?!" הוא שאל.
"יש לי חמש מאות אלף.. אם זה לא מספיק אז אני אביא לך בתשלמים.." אמרתי נובך.
"תביא את הכסף!" הוא פקד עלי. וכך עשתי.
"אני בדוק שהוא אמתי!" הוא הסביר לי את מעשיו. ואני רק הנהנתי.
"בסדר.. בדרך כלל אני דורש מיליון.. אבל בשביל ילד חמוד כמוך אני יכול להריד חצי! כמבון שתביא לי משהו אחר!" הוא אמר בסוטות.. והרביץ לי לישבן.. אני כמבון הפכתי לאדום.
"אשמח להנחה.. אני גם ככה צריך לשמור את הכסף.." אמרתי נבוך.
"טוב באתה בשביל קוירק?" הוא שאל.
"כן.. נשאר לך?.. זה בטח ממש מבקש!" ענתי.
"אל תידאג! נישאר מספיק בשבליך!" הוא ענה.
הוא הציא מזרק. "זה הקיורק שלך! המזרק הזה יתן לך קיורק רנדמלי.. אני אביא לך אותו אחרי שנהנה קצת!" הוא אמר וחייך סוטה התפשט על כל הפנים שלו.
ואני רק הפכתי לאדום יותר.
הוא שלך יד לגעות בי אבל אז צעקה נשמעה מאחרי.
"ידים למלעה! עסיקת הסמים הזאת הסתימה!" טודורקי-קון אמר.
"אה! השוטר והגיבור שוטו.. מה שלמך?! לא נפגשנו הרבה זמן! אם אתה החרטת ואתה רוצה להנות קצת אני פני ממש אחריו!" הוא צחק בסטות.
"הילאי ויכלתי לעצור אתך על זה שאתה סוטה! אז אף אחד לא יכל להתבקח איתי בבית המשפט.." טודורקי-קון מלמל.
האקדח עדין מכבון עלי ועל האיש.
"באת לבד?" הוא המשיך לצחק.
"לא באתי.. עברתי באזור! ושניכם הלכים עכשיו למעצר! עסקות סמים זה לא חוקי!" טודורקי-קון אמר ברצנית.
"אני לא הלך לשם מקום! אבל אתה כן! תמסור ד"ש בגן עדן!" האיש אמר וירה לטודורקי-קון בראש.
טודורקי-קון נפל ודם נשפך ממינו.
אני פשוט הזדאזתי מאכזרית הזאת.
................................._♡_...................................
היי אקשון!
1046 מילים!
זה יותר טוב מהפרקים הקודמים!
טוב.. רצחתי את שוטו עכשיו! דקו בעסקית סמים.. מענין מה יקרה עכשיו! ואם זה מדמך אותכם/ן אני כבר התחלתי לכתוב את הפרק הבא!
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם
Non-Fictionהיי אני לי♡... אני כבר אמרת הספר הוא ל13+ אני מתה על טודודקו אז החלטתי לכתוב ספר עלהם. למי שלא ידע/ת.... הם מאנימה בשם אקדמית הגיבורים שלי. הם לא זוג במציאות אבל לא אכפות לי. טוב בגדל בספר הזה היה כל מני ספורים שלא קשרים אחד לשני. כל סיפור היה כנרא...