טודודקו- סיפורים קצרים- הושלם

שיקום 3

לפני שאני מתחילה אני רוצה להגיד תודה לכל הקראים שלי..
העלתי פרק מקדום.. ואחרי חמש דקות כבר 4 קראים..

זה כל כך כיף לראות שאני מצליחה לגרום לאנשים לרצות לקרוא את הזיות המוזרות שהמוח המוזר והמשעמום שלי מצליח ליצור..
ואני יותר מאשמח לישמע את דעתכם/ן על הפרק..

טוב חפרתי מספיק!
פרק-
________________________________________.
הפרק הקודם-
"אל! אל תיתרב! אתה רק תישקע בחרא הזה איתי! אני לא רוצה לגרר אתך או אף אחד אחר לזה" טודורקי אמר..
"אולי.. לא אכפות לי לישקע! אני לא העזב אתך!" אמרתי בנחישות.
"מה כבר יצא לך מיזה?" טודורקי שאל.
"המטרה שלי עכשיו זה לראות אתך מחייך! בשביל זה אני אסבל את כל החרא שבעולם!" ענתי.
"אתה מוזר" טודורקי ענה.
"אני ידע! אני גם מוזר וגם אודיט" ענתי.
טודורקי צחקק קצת..
טודורקי-קון.. אל דאגה! אני אעשה הכל בישבלך! זה הבטחה!
________________________________________.
הפרק הזה-
נ.מ- שוטו
________________________________________.
"אתה מוזר" לחשתי בשקט
"אני ידע! אני גם מוזר וגם אודיט" מידוריה ענה
ציחקקתי קצת..
אני ממש לא ידע מה לעשות עכשיו..
למה באמת אכפת כל כך למידוריה ממני?
הוא אמר שהוא לא יכל להחשיב את עצמו כבן אדם אם הוא לא היה שם בשבלי.. אבל.. אמ..
זה לא מספיק.. אם זה רגשות אשם על נטישה.. אז אני לא רוצה אותו..
אם הוא כאן רק בגלל שמישהו ביקש מימנו.. זה ישגע אותי..
אני לא רוצה לחשב על זה!
"טודורקי-קון... הכל בסדר?" מידוריה שאל אחרי שם לב שלא ממש הגהבתי לכלום.
"כן.. סתם מחשבות.." ענתי בשקט.
"אמ.. על מה?!" מידוריה שאל.
"אמ.. על המטרה שאני צריך למוצא.. ואמ.. על זה שאם אתה כאן.. רק בגלל שמישהו ביקש מימך.. ושאתה אולי בכלל לא רוצה להיות איתי" אמרתי בשקט. ואת החלק האחרון(שנוטה לצד ככה ) בקול הכי שקט שיכלתי.. בשביל שלא באמת ישמע.
"מה פיתאם רק בגלל שמישהו ביקש ממני! אני כאן כי אתה ממש חשוב לי טודורקי-קון.. אני לא ממש ידע איך להסיבר את זה, אבל.. אני פשוט לא יכול לעזב אתך! אני רוצה את כל האושר בישבילך! וזה לא מרחמים.. זה אמ.. זאת פשוט הרגשה שזה הדבר הכי נכון! להית שם.. שאני לא היתי במיטבי.. אמ.. היה מישהו שגרם לי לשמח שוב.. ואני רוצה להית המישהו הזה בישבלך!" מידוריה אמר והתנשם מחוסר האיור שמילא אותו בזמן הנאם הארוך שלו.
"תודה" זה הדבר היחד שהצלחתי להציא מהפה אחרי המנלג היפה הזה.
________________________________________.
נ.מ-דקו
זמן- שבוע אחרי.
________________________________________.
"היי טודורקי-קון חזרתי" אמרתי אחרי שפתחתי את הדלת.
טודורקי בדיק אוכל.
"מה שלמך?" שאלתי.
"בסדר.. רעב" טודורקי ענה והמשיך לאכול את האוכל שהיה לפניו.
"בתיאבן!" ענתי.
הסתכלי על הפה שלו שאוכל וענים שלו שהסתכלו על האוכל.. והצלקות שלו.. אח.. אני בטח שטודורקי שונא אותה! הפנים שלו כל כך משלמות! הוא כל כך משולם!
"מידוריה תפסיק לבאות! זה מוזר! אם אתה רוצה גם תבקש!" טודורקי אמר והסתכל עלי במבט רצני.
אי! באתי בו!😳 לפחות הוא חשב שבאתי באוכל.
"כן.. סליחה.. באמת שלא ממש אכלתי בארחות הצהרים.. אז אני קצת רעב" ענתי.. וזה גם די נכון.
"למה? ותרגיש חופשי לקחות גם מהצלחות" טודורקי אמר.
"תודה" אמרתי ולקחתי קצת איטרית והכנסתי לפה.
"טוב.. לא אכלתי.. בגלל שהיה היום אימון.. ואיכשהו הצלחתי לעצבן את קצ'ון אז התאלפתי בסוף.. ושהתערתי היתי כבר צריך לחזר לכיתה" סיפורתי לו את הסיבה.
"איך בכלל נישארת בחיים עם בוקגו? אתה מכיר אותו הרבה יותר מימני.. היתי בטח שתמות מימנו" טודורקי שאל והכניס גם הוא איטרית לפה.
"שאלה טובה" צחקתי קצת.. וטודורקי גם שיחרר ציחקוק..
אני מאוהב בצחק שלו!
רגע! לא מאוהב.. אמ.. מחבב.. כן מחבב אותו..
...
אני טודורקי המשכנו לדבר..
על דברים כמו על איך הלך לכל אחד מיאתנו היום..
טודורקי התחיל היום לנסות לעמוד, באחד מחדרי השיקם..
אני כל כך שמח שטודורקי באמת מנסה להשתקם.. אני ידע עד כמה כאב לו זה שהוא לא יכל לעשות כמעט כלום לבד...
אבל הוא החליט את המטרה שלו.. אז אני ידע שהוא לא מתכון לוותר עד שהוא יממש אותה.
ואני אוהב את המטרה שלו..
הוא רוצה ללכת לאיזה מקום ממש יפה שהוא תמיד רצה לראות..
והוא רוצה ללכת בשבלים שם! אז הוא צריך ללכת מהר.
זה כל כך כיף לראות את טודורקי מנסה ומתאמץ.
הוא כל כך יפה ככה.
טודורקי הביטח שהוא ילך למקום הזה.. הוא יביא גם אותי... ואני כל כך מחכה לזה!
________________________________________.
פרק 3!
גם את הסיפור הזה אני יכלה למשך לנצח!
אני ידעות שהפרק קצת קצר.. אבל הפרק הבא היה יותר טוב!
בפרק הבא שוטו ממש יכנס לקטע של השיקום!

טוב לפני שאני גמרות אני רוצה שתיכתבו בתגבות-
1. רענות שאני הכניס לפרקים האילו..
2. מה דעתכם/ן על הפרק.
3. למה אתם/ן האהבים/ות את השיפ הזה.

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡