עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 77

מנקודת מבט אלרואי:
היא כל כך יפה,אני חייב לברר אם זאת היא כי אני לא יכול להפסיק לבהות בעיניים האלה.
אבל אני חייב גם לזכור את יולי,היא הבת זוג שלי עכשיו ואני חייב להפסיק לדמיין דברים.
״שנייה״אמרתי לה כשהיא התכוונה לסגור את הדלת ושמתי את רגלי שנייה לפני שהיא סגרה את הדלת.
״מה אתה רוצה?״היא שאלה אותי ופתחה שוב את הדלת מסתכלת עליי במבט שלא הצלחתי לפענח.
״אני חייב לברר את זה לפני שאני משתגע״אמרתי לה,היא הסתכלה עליי וזה הרג אותי,מה קורה לי?היחידה שהגבתי אלייה ככה זאת היפה שלי,אהבת חיי והאישה של חיי.
״לברר מה?״היא שאלה אותי ובאה לסגור שוב את הדלת.
״אני יכול להיכנס ונדבר בפנים?״שאלתי אותה שוב שנייה לפני שהיא סגרה את הדלת והיא הנהנה.
״תיכנס״היא אמרה לי,נכנסתי לבית שלה וראיתי בית די גדול והתיישבתי על הספה.
״מה רצית לברר?״היא שאלה אותי,מסתכלת על שפתיי וישר מעבירה את מבטה לעיניי.
״למה שיקרת לגבי השם שלך״אמרתי לה והיא הסתכלה עליי והתיישבה לידי.
״אתה רוצה לשתות משהו?״היא שאלה אותי,מתעלמת ממה שאמרתי וקמה מהספה,הולכת למטבח.
״למה את מתחמקת מלענות לי?״שאלתי אותה כשקמתי אחרייה ונעמדתי לידה.
״אני לא מתחמקת״היא אמרה לי כשהיא מזגה לשנינו כוס קולה.
״אז תעני לי״אמרתי לה כשהיא נתנה לי את הכוס ושתיתי ממנה.
״אין לי מושג על מה אתה מדבר״היא אמרה לי וחזרה לשבת על הספה ואני התיישבתי לידה.
״אל תשחקי איתי משחקים,את מכירה אותי?״שאלתי אותה והיא ניסתה להתרחק ממני אבל תפסתי את ידה.
״תעני לי״אמרתי לה כשהיא ניסתה להשתחרר מאחיזתי.
״לא,אין לי מושג מי אתה או איך קוראים לך חוץ מזה שראיתי אותך במקום עבודה שלי״היא אמרה לי אבל אני רואה שהיא משקרת לי שוב.
״תפסיקי לשקר לי,מי את?״שאלתי אותה בעצבים,מחזק את אחיזתי בידה.
״אני לא משקרת לך,באמת שאין לי מושג מי אתה״היא אמרה לי גם בעצבים.
״אני אשאל את זה שוב וכדאי לך מאוד לא לשקר לי,את מכירה אותי?״שאלתי אותה שוב,מרגיש את העצבים בוערים לי בכל הגוף.
״כן,זה מה שרצית לשמוע?״היא שאלה אותי והסתכלה עמוק בעיניי.
״זה לא מה שרציתי לשמוע רק רציתי שתפסיקי לשקר וכדאי לך מאוד להגיד לי מי את לעזאזל ואיך את מכירה אותי?״שאלתי אותה בעצבים,לא משחרר את ידה מידי אפילו לדקה.
״אתה גם מכיר אותי״היא אמרה לי והבנתי שלחשדות שלי בה ולרצון שלי לרצות לדעת מי היא יש הסבר.
״רותם?״שאלתי אותה כשהסתכלתי על כל כולה ושמתי לב לקעקוע קטן שקישט את ידה שאני לא מבין איך לא שמתי לב אליו קודם והיא הנהנה,משפילה את ראשה ולא האמנתי.
״אני לא מאמין״אמרתי לה ושיחררתי את ידה,קמתי מהספה והסתובבתי מצד אל צד כמו מטורף.
אני לא מאמין שאני רואה את היפה שלי אחרי שבע שנים שלא ראיתי אותה ולא שמעתי ממנה שום דבר ולא ידעתי עלייה שום דבר.
״למה שיחקת את עצמך כאילו את לא מכירה אותי בכלל?״שאלתי אותה בעצבים,עדיין מסתובב מצד לצד בעצבים.
״לא רציתי שתדע מי אני״היא אמרה לי,בא לי להרוג מישהו ורצוי שאותה כי הרצון שלי להרוג דווקא אותה גובר.
״וואלה?לא רצית שאני אדע מי את?כל הכבוד פאקינג שבע שנים אני מחפש אותך כמו משוגע וכשאני מוצא אותך את עושה ממני אידיוט״אמרתי לה בעצבים,יותר נכון צעקתי עלייה כמו מטורף.
״אל תצעק,הבן שלי למעלה״היא אמרה לי בלי להסתכל עליי,הבן שלה?יש לה ילד?ליפה שלי יש ילד והוא לא ממני?
״הבן שלך?״שאלתי אותה,מפסיק להסתובב מצד לצד ועומד מולה מנסה להבין מה לעזאזל הולך פה?ומאיפה צץ לה פתאום ילד?
״כן,יש לי ילד וארוס״היא אמרה לי וזה שבר לי את הלב,כואב לי,כל כך כואב לי.
״ארוס?את מאורסת?״שאלתי אותה,אני לא יכול להכיל את כל זה.
״כן״היא אמרה לי והרגשתי את הנשימות שלי נהיות מהירות מדי,אני חייב לצאת מפה לפני שאני משתגע לגמרי.
״מה קורה לך?״היא שאלה אותי והתקרבה אליי,שמה את ידיה על החזה שלי ומסתכלת עמוק בעיניי.
״אל תיגעי בי״אמרתי לה בלחש,מנסה להעיף את ידיה ממני אבל היא לא זזה ממני אפילו לדקה.
״תפסיק״היא אמרה לי,ממשיכה להסתכל בעיניי וללטף את החזה שלי והרגשתי את הנשימות שלי מסתדרות.
״מה זה היה?״היא שאלה אותי כשנרגעתי לגמרי מההתקף הזה.
״אני לא יודע,כנראה המפגש הזה מלחיץ אותי״אמרתי לה באדישות,מוריד את ידיה ממני.
״אין לי תירוץ,אבל אני רק יכולה להגיד לך שהייתי כל כך פגועה מכל מה שהיה בנינו שהדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה לעזוב ולנסוע כמה שיותר רחוק ממך״היא אמרה לי כשאני עם הגב אלייה ומתאפק שלא להתפרק מולה כמו שהתפרקתי ביום שגיליתי שהיא עזבה.
״בלי להגיד לי?בלי להסביר לי למה?״שאלתי אותה והסתובבתי אלייה,מסתכל עלייה ומנסה למצוא הסבר לכל זה.
״הסברתי לך למה,במכתב״היא אמרה לי,מה היא אומרת?אני לא מצליח לשכוח את המכתב הזה.
״וואלה?וזה נראה לך מספיק להודיע לי את זה במכתב מזדיין?״שאלתי אותה בעצבים,מחזיק את ידה בחוזקה ולא יכולתי להשתלט על עצמי.
״מה הולך פה?״גבר בערך בגיל שלי שאל אותנו עם ילד קטן עליו.
״שום דבר,סליחה על הצעקות״היא אמרה לו וחייכה אליו את החיוך היפה שלה שפעם היא הייתה מחייכת אותו אליי,למה אליו היא מחייכת,למה לבן זונה הזה היא מחייכת ואליי היא אדישה?
״אמא,אני רעב״הוא אמר לה בקול מתוק שכבש אותי,אני לא מאמין שהדבר היפה הזה זה הבן שלה ושהוא לא שלי.
״אני כבר אכין לך משהו לאכול,טוב מלאך שלי?״היא שאלה אותו,הוא הנהן והיא נישקה את ראשו.
״רון,אתה יכול בבקשה לעלות אותו לחדר ולבוא?״היא שאלה את הגבר הזה,הוא הנהן והם עלו למעלה.
״אז זה האבא שלו?״שאלתי אותה,מרגיש את ידיי מתכווצות לאגרופים.
״לא,אבא שלו לא יודע עליו״היא אמרה לי וסימנה לי לשבת על הספה.
״למה?מי זה אבא שלו?״שאלתי אותה כשהתיישבנו על הספה,מסתכל עלייה ומחכה לתשובה.
״מישהו שפגע בי ושהעדפתי שהוא לא יהיה חלק מהחיים שלי יותר״היא אמרה לי ופתאום הרון הזה ירד למטה והתיישב לידה.
״מה הוא קשור לשיחה שלנו?״שאלתי אותה בעצבים והידיים שלי התכווצו לאגרופים יותר חזקים.
״הוא צריך להיות פה״היא אמרה לי והסתכלה על ידיי שעדיין מכווצות לאגרופים.
״רון הוא המיילד של הבן שלי שלאט לאט נהיה הארוס שלי והוא גידל איתי את המלאך שלי ועזר לי״היא אמרה לי והבן זונה הזה חיבק אותה ונישק את ראשה מול הפנים שלי וזה מרתיח אותי.
״אוקיי אבל מה זה קשור אליי?״שאלתי אותה,מנסה להתאפק שלא להעיף לו אגרוף ולהרוג אותו על זה שהוא שם את הידיים שלו על האישה שלי.
״אלרואי,זה קשור אלייך כי אתה״היא אמרה לי ונעצרה,נושמת עמוק כשהוא מלטף את ידה.
״אני מה?תדברי כבר״אמרתי לה,רוצה כבר לסיים את השיחה הזאת וללכת מפה כי אני מרגיש שאם אני נשאר פה עוד דקה אחת אני הורג את הבן זונה הזה.
״אתה אבא שלו״היא אמרה לי וקמה מהספה,אני מה?אני האבא של הילד היפה הזה?אני?איך יכול להיות שאני אבא שלו.