עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 60

מנקודת מבט רותם:
אני שבורה,כל כך שבורה שאני מרגישה שהלב שלי נשבר לחתיכות קטנות קטנות שיהיה לי ממש קשה לחבר אותם.
אני לא מבינה מה קרה לו?מה קרה לרואי שלי?כל האהבה שלנו היא שקר בשבילו ואני לא יכולה להיות שבורה בגללו בזמן שהוא בכלל לא אוהב אותי וגם לא אהב אותי.
אני כל כך שונאת אותו ואני לא רוצה לראות אותו יותר בחיים,הוא הרס אותי.
כנראה הוא כל הזמן הזה שיחק בי רק בשביל לשבור אותי ולהרוס אותי,הוא לגמרי שונא אותי וזה הדבר היחיד שעיניין אותו.
צפירה של מכונית העירה אותי מהמחשבות עליו ופתאום קלטתי שאני על הכביש.
נסעתי הביתה שהעיניים שלי מלאות דמעות נסעתי בלי להסתכל על הכביש כי הדמעות חסמו לי את הראייה.
אחרי כמה שניות שאני נוסעת בלי לראות לאן אני נוסעת אור חזק סינוור את עיניי וכבר לא ראיתי כלום.
פתחתי את עיניי ולא הבנתי איפה אני ומה זה המקום הזה שאני נמצאת בו.
״איפה אני?״לחשתי לעצמי כשראיתי שאני במין חדר לבן ומוזר כזה.
״שלום לך,חיכיתי לך״מישהו אמר לי וראיתי מולי נער בערך בגילי ודי דומה לי.
״מי אתה?״שאלתי אותו,עדיין לא מבינה מה זה המקום הזה ואיפה אני.
״את לא מכירה אותי?״הוא שאל אותי והנדתי את ראשי לשלילה והיה לו מבט עצוב בעיניים.
״אוקיי,נעזוב את זה לבינתיים״הוא אמר לי והוא ממש הזכיר אותי רק בגבר.
״בואי אחריי״הוא אמר לי והלכתי אחריו כאילו אני מכירה אותו שנים,לא חשדתי בו אפילו לשנייה.
״מה אנחנו עושים בחדר שלי?״שאלתי אותו כשראיתי שאנחנו בחדר שלי.
״מה לא בסדר בחדר הזה?״הוא שאל אותי וסימן לי להסתכל על החדר שלי ולא הבנתי מה הוא רוצה כי לא ראיתי שום דבר שהוא לא בסדר.
״אני לא רואה שום דבר שהוא לא בסדר״אמרתי לו והסתכלתי עליו לא מבינה.
״תנסי להתרכז״הוא אמר לי ונעמד מאחוריי.
הסתכלתי על החדר שלי ופתאום ראיתי שכל הדברים של אלרואי לא על השידה שלי,כאילו אף פעם לא הכרתי אותו.
״אין כאן את הדברים שלו״אמרתי לו ומצד אחד הרגשתי כאב עצום בכל הגוף אבל מצד שני הרגשתי הקלה מטורפת,כאילו אבן ענקית ישבה עליי.
״עכשיו את מבינה מה קורה פה?״הוא שאל אותי ונעמד מולי ומסתכל עליי.
״לא,אין לי מושג מה קורה פה ומה אני עושה פה״אמרתי לו והרגשתי במין חוסר שליטה על מה שקורה כרגע.
״תבחרי דלת״הוא אמר לי ופתאום היו מולי שתי דלתות.
״ותזהרי הדלת שתבחרי זאת הדלת שתקבע את העתיד שלך״הוא אמר לי וזה די הפחיד אותי,בעצם מאוד הפחיד אותי.
״את זאת״אמרתי לו ובחרתי את הדלת הראשונה והוא הסתכל עליי במבט מוזר שהרגיש לי כאילו עשיתי טעות שבחרתי את הדלת הזאת.
״מה זה?מה הולך כאן?״שאלתי אותו כשראיתי מולי אישה שממש דומה לי בוכה ומחזיקה את הבטן שלה.
״מי זאת?״שאלתי אותו והוא לא הגיב,פשוט נתן לי להתחרפן מזה שאני לא מבינה שום דבר ממה שקורה פה.
״זאת את״הוא אמר לי אחרי כמה דקות שאני בוהה באישה הזאת שלא הפסיקה לבכות.
״אין סיכוי שזאת אני״אמרתי לו בייאוש.
״תדברי איתה״הוא אמר לי והתקרבנו אלייה,היא הרימה את ראשה אליי.
״מה את עושה כאן?למה את כל הזמן באה אליי?״היא שאלה אותי בקול חנוק.
״למה את בוכה?״שאלתי אותה והתיישבתי לידה.
״בגללך,בגלל הטעויות שאת עשית בעבר אני סובלת״היא אמרה לי,יותר נכון צעקה עליי והרגשתי שאני עוד שנייה מתחרפנת מכל זה ומכל המצב הזה.
״מה?״שאלתי אותה לא מבינה מה היא רוצה ממני ועל מה היא מאשימה אותי
״אל תגידי לי מה,את פשוט הרסת לי את החיים ועכשיו את באה אליי כזאת יפה ומשוויצה במי שאני הייתי פעם״היא אמרה לי והדמעות לא הפסיקו לזלוג מעינייה אפילו לדקה.
״אני לא מבינה מה את רוצה״אמרתי לה והסתכלתי עליו לא מבינה מי זאת ולמה היא צועקת עליי ככה.
״תמיד כזאת טובה,תתעוררי החיים שלך לא נהיים מושלמים עם הזמן את רק תהיי יותר ויותר ממורמרת״היא אמרה לי וזה פגע בי.
״אני רוצה ללכת מכאן״אמרתי לו והוא הסתכל עליי כאילו בכלל לא אכפת לו מה אני אומרת.
״את לא צריכה להיות כזאת״אמרתי לה והיא צחקה.
״את גרמת לי להיות כזאת מטומטמת״היא אמרה לי וליטפה את בטנה.
״מי שמטומטמת פה זאת את שלא מבינה שהמירמור והרוע הזה שלך לא יהפוך לך את החיים אלא רק יהרוס לך אותם עוד יותר״אמרתי לה והיא הסתכלה עליי מופתעת.
״את צודקת,אבל עדיין המירמור והרוע הזה הוא בגללך כי את וויתרת על האהבה הכי גדולה שהייתה לך בחיים״היא אמרה לי ולא הבנתי על מי היא מדברת,היא מדברת על אלרואי?
״את מדברת על אלרואי?״שאלתי אותה והסתכלתי עלייה כאילו היא משוגעת.
״כן,עליו אני מדברת את העפת אותו מהחיים שלך כאילו הוא כלום״היא צעקה עליי.
״הוא שבר לי את הלב,הוא פגע בי ובכלל לא אהב אותי״אמרתי לה בעצבים.
״הוא לא שבר לך את הלב בכלל,תמיד את אוהבת להאשים אחרים העיקר לא את עצמך כי את כזאת מלאך״היא אמרה לי ואני חייבת לצאת מכאן.
״תוציא אותי מפה,אני מתחננת״אמרתי לו ותוך שניות הייתי שוב בחדר הלבן הזה.
״מי אתה ומה הולך פה?״שאלתי אותו בעצבים,נמאס לי כבר לא להבין כלום.
״אמרתי לך,זאת את יותר נכון מי שתהיי אם לא תשני את החיים שלך״הוא אמר לי והסתכל עליי בוחן אותי במבט שלא הצלחתי להבין.
״ומי אתה?״שאלתי אותו.
״את זה אני עדיין לא יכול להגיד לך״הוא אמר לי וזה שיגע אותי.
״מה זה המקום הזה?״שאלתי אותו כי לפני כמה זמן הייתי באוטו שלי ופתאום אני כאן.
״המקום הזה זה החיים שלך״הוא אמר לי ופתאום עברו מולי כמעט את כל החיים שלי,כולל את מה ששכחתי.
״זאת אני?״שאלתי אותו כשראיתי מישהי קטנה שצועקת ומתעללת בילד אחר.
״כן זאת את,היית ממש רעה בגיל עשר״הוא אמר לי וכאב לי על הילד שהיא צעקה עליו.
״ואותו אני מכירה?״שאלתי אותו והוא הנהן.
״מי זה?״שאלתי אותו,אני לא מאמינה שהייתי כזאת רעה שעושה חרמות על ילדים אחרים ומתעללת בהם.
״גם את זה אני לא יכול להגיד לך״הוא אמר לי והסתכלתי על עוד זיכרון.
״הייתי ילדה מגעילה ודוחה שרק עושה רע לאנשים אחרים וממש מפונקת״אמרתי לעצמי וידעתי שזה טוב שעברתי את התאונה הזאת בגיל עשר,כי את הילדה הזאת אני גם לא הייתי רוצה לזכור.
״כן,אבל עכשיו תיקנת את זה אבל הילד הזה כל כך פגוע ממך שהוא עשה ויעשה הכל כדי להתנקם בך״הוא אמר לי וידעתי שהילד הזה שבזיכרון שלי זוכר כל דבר שעשיתי לו ושהוא בחיים לא יישכח את זה.
״מי אתה?״שאלתי אותו,רוצה כבר לדעת מיהו ולמה הוא כזה דומה לי.
״אני ים ואני הבן שלך״הוא אמר לי ופתאום אור ממש חזק שרף את עיניי ולא הבנתי איפה אני ומי אני.