עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 13

מנקודת מבט רותם:
אני פשוט לא מאמינה שזה הוא,אני לא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן ופתאום לראות אותו זה מחזיר אותי לעבר ואני ממש לא רוצה לחזור לשם.
״אני לא מאמינה שזה אתה״אמרתי לו והדמעות התחילו לזלוג מעיניי.
״אמרתי לך שאם תראי אותי את תשנאי אותי,למה עשית את זה?״הוא צעק עליי בתיסכול.
״אני הולכת מפה ואני לא רוצה לראות אותך יותר״אמרתי לו וכשבאתי לקום מהכיסא הוא לא נתן לי.
״את לא הולכת לשום מקום״הוא אמר לי בכעס והצמיד אותי לכיסא.
״אתה מכאיב לי״צעקתי עליו והוא שיחרר את האחיזה אבל עדיין החזיק בי כדי שאני לא אברח.
״אני אסביר לך הכל,אבל לא עכשיו״הוא אמר לי וכבר לא היה לי כוח להקשיב לתירוצים שלו.
״אני לא רוצה שום הסברים ממך,אני רק רוצה שתענה לי על דבר אחד״אמרתי לו והוא הסתכל עליי.
״אני מקשיב״הוא אמר לי ועדיין החזיק בי.
״למה אמרת באותו יום שאני לא מכירה אותך?״שאלתי אותו מקווה שאני אקבל תשובה כנה.
״כי חשבתי שמאז כל מה שקרה שכחת אותי״הוא אמר לי וראיתי בעיניים שלו שהוא אומר את האמת.
״אני לא יכולתי לשכוח אותך זה מה שאתה בחיים לא תבין״צעקתי עליו ותוך כדי הדמעות לא מפסיקות לזלוג מעיניי.
״תפסיקי לבכות,את יודעת שזאת החולשה הכי גדולה שלי״הוא אמר לי ובא לנגב את דמעותיי עם אגודלו אבל העפתי את ידו בגסות.
״אל תיגע בי״אמרתי לו והצלחתי להעיף אותו ממני לא יכולתי לסבול את המגע שלו עליי ואני עדיין לא מאמינה שרציתי לנשק אותו.
״אני יודע שאת שונאת אותי אבל אני מבטיח לך שכל מה שקרה לא קרה באשמתי״הוא אמר לי וכל מה שהרגשתי אליו באמת היה רק שנאה.
״שנאה זאת לא מילה למה שאני מרגישה כלפייך ואני לא צריכה שום הבטחה שלך כי ההבטחות שלך גם ככה לא שווים שום דבר״אמרתי לו בכעס.
״היית חייבת להידחף אה?היית חייבת לגלות מי אני?״הוא צעק עליי.
״יודע מה?כן הייתי חייבת לגלות מי אתה כי לא בכל יום בא בחור עם מסכה ומציע לי עזרה״צעקתי עליו בחזרה.
״ומה אתה בכלל עושה פה?״שאלתי אותו.
״למה את מתכוונת?״הוא שאל אותי טיפה ברוגע.
״יש לך צו הרחקה ממני אז מה אתה עושה כל כך קרוב אליי?״שאלתי אותו בכעס.
״לא אכפת לי שתלשיני עליי וגם לא אכפת לי להיכנס לכלא,אני בסך הכל דאגתי לך״הוא אמר לי.
״אתה יכול לדחוף את הדאגה המטומטמת שלך עמוק לתחת שלך״אמרתי לו בעצבים.
״ממתי את מדברת אליי ככה?״הוא שאל אותי מופתע מאיך שדיברתי אליו לפני רגע.
״ממתי שגיליתי מי מסתתר במסכה המטומטמת הזאת והדיבור הזה שלי כלפייך לא השתנה אף פעם״אמרתי לו בכעס,בחיים לא הייתי עצבנית ככה.
״התגעגעתי אלייך את אפילו לא מבינה כמה״הוא אמר לי והתקרב אליי אבל קמתי מהכיסא והתרחקתי ממנו כמה שיכולתי.
״אל תתקרב אליי״צעקתי עליו כשראיתי שעוד שנייה הוא ממש נצמד אליי.
״בסדר תירגעי,אני לא מתקרב אלייך״הוא אמר לי מנסה להרגיע אותי ובעיקר את העצבים שלי אבל מה שהוא לא יודע שהעצבים שלי כלפיו הם בלתי ניתנים לעצירה.
״אל תגיד לי להירגע ותן לי לצאת מפה״אמרתי לו,פשוט לא יכולתי להיות לידו אפילו לשנייה.
״את לא הולכת לבד שכחי מזה״הוא אמר לי בכעס ופשוט דחפתי אותו אבל לא כל כך הצלחתי לברוח כי הוא תפס אותי ומשך אותי אליו.
״תשחרר אותי״צעקתי עליו והשתוללתי בין ידו אבל זה בכלל לא הזיז לו.
״תפסיקי לצעוק ותירגעי כבר״הוא אמר לי ופשוט חיבק אותי אבל לא יכולתי להישאר כל כך קרובה אליו.
״דיי תפסיק לחבק אותי ותפסיק לחפש דרכים שאני אהיה קרובה אלייך כי אני לא רוצה שום קירבה אלייך״אמרתי לו כשהשתחררתי מהחיבוק שלו שלא אהבתי בכלל.
״את לא מבינה אפילו כמה חיפשתי אותך,כמה נלחמתי כדי שאני אוכל להיפגש איתך אפילו אם זה כמה דקות״הוא אמר לי וקירב אותי שוב אליו.
״אתה לא מבין שאני הפסקתי להיות התמימה הזאת שמאמינה לכל החרא שיוצא לך מהפה״צעקתי עליו ופשוט דחפתי אותו ממני בכל הכוח והגב שלו נתקע בחוזקה בקיר.
״מה נהיה ממך?״הוא שאל אותי בכאב ובאכזבה.
״רובוט חסר רגשות בגללך״אמרתי לו עם דמעות שלא מפסיקות לזלוג ופשוט הלכתי משם.
״אל תלכי״הוא אמר לי ומשך אותי אליו וכבר היה נמאס לי להילחם בו.
״אני מצטער ואני יודע שאת בחיים לא תסלחי לי על מה שעשיתי לך אבל את חייבת להאמין לי שאת עדיין הכי חשובה לי בעולם״הוא אמר לי ונישק את ראשי.
״אני אגיד לך שוב,אני לא מאמינה לאף מילה שיוצאת לך מהפה״אמרתי לו והתנתקתי מהחיבוק שלו.
הלכתי למכון כושר בלי אפילו להביט לאחור וראיתי את הבן אדם האחרון שאני צריכה היום אלרואי.
״תראו מי פה המטומטמת״הוא אמר לי ופשוט התעלמתי ממנו ובאתי להיכנס למכון אבל הוא שם לי רגל ופשוט התגלגלתי אחורה.
״חתיכת חרא,אני כל כך שונאת אותך״אמרתי לו.
״גם אני שונא אותך״הוא אמר לי ובעט בי.
״אתה פשוט חרא אנושי,גועל נפש ואין לי בכלל מושג למה אתה כל כך שונא אותי אבל זה לא משנה אם ככה אתה שונא אז אני לא יודעת אם בכלל יש בך טיפת אהבה״אמרתי לו בשנאה וכאב לי כל הגוף.
״אני אפילו לא מקשיב לך כי מה שאת אומרת לא מעניין אותי ואת אוויר בשבילי את מבינה״אמר לי והחזיק את פניי בגסות עם ידיו.
״תעזוב אותי״אמרתי לו וניסיתי להעיף את ידו מפניי ופתאום הוא שיחרר את פניי בכזאת גסות שהולך להיות לי סימנים בפנים.
״וזה על מה שאמרתי לי לילה טוב לך״הוא אמר לי ופשוט הרגשתי את פניי שורפות ועיניי נעצמו.
פקחתי את עיניי בכאב וגם כל הגוף כאב לי וראיתי חדר לא מוכר,מה זה איפה אני?מה קרה לי?
״היי״ראיתי אותו ופשוט התעלמתי ממנו וניסיתי להתרומם אבל כל הגוף שלי פשוט כאב.
״רק תענה לי על השאלה הזאת,מה קרה לי?״שאלתי אותו מקווה שאני אצטרך לשמוע את הקול שלו כמה שפחות.
״אותו אחד דחף אותך מהמדרגות של המכון כושר ופשוט התעלפת״הוא אמר לי וכשנזכרתי מה קרה הבנתי שהוא בעצם לא ראה שום דבר ממה שאלרואי עשה לי.
״למה את נותנת לו להתנהג אלייך ככה?״הוא שאל אותי.
״זה כבר לא עניינך״אמרתי לו בכעס וגם לדבר כאב לי.
״את לא תוכלי להתחמק ממני״הוא אמר לי.
״רק שתדע שאני הולכת להגיש עלייך תלונה שהפרת את הצו הרחקה״אמרתי לו בשנאה.
״את עד כדי כך שונאת אותי?״הוא שאל אותי והפסקתי להסתכל עליו.
״תסתכלי עליי״הוא אמר לי ועדיין לא הסתכלתי עליו.
״אמרתי לך להסתכל עליי״הוא אמר לי וסובב את פניי אליו והוא פשוט הכאיב לי.
״מצטער״הוא אמר לי וכבר לא יכולתי לשמוע את הקול שלו.
״כן אני שונאת אותך ואין לך מושג אפילו כמה ותפסיק כבר לנסות לדבר איתי ואל תגע בי יותר״אמרתי לו וניסיתי לקום והפעם הצלחתי למרות הכאבים.
״תיזהרי״הוא אמר לי כשעוד שנייה נפלתי והוא החזיק אותי.
״תתרחק ממני ותימנע מהסתבכויות״אמרתי לו והעיניים שלו נפגשו בשלי וזה היה ממש לא טוב.
״כמה התגעגעתי למבט שלך ולעיניים היפות שלך״הוא אמר לי ולמרות שראיתי שהוא דובר אמת עדיין שנאתי אותו.
״חבל שאני לא יכולה להגיד אותו דבר״אמרתי לו ופשוט הלכתי משם צולעת וכל צעד שעשיתי כאב לי יותר.
לפני שיצאתי מהבית שהייתי בו ראיתי תמונה ובתמונה אלו היו הוא ואני היינו כל כך קטנים וכל כך מאושרים.
״תמונה יפה״שמעתי את קולו.
״תמונה יפה מהזיכרון היחיד שלנו שהיה כל כך יפה״אמרתי לו,הסתכלתי עליו באכזבה ופשוט הלכתי מהבית שלו.
נמאס לי מאלרואי,נמאס לי שהוא כל פעם מכאיב לי ואני שותקת פשוט נמאס לי.
חזרתי צולעת למכון כושר וראיתי את הבחור השחצן ועם כל כך הרבה רוע לב ופשוט העפתי לו את הסטירה הכי חזקה שיכולתי לתת לו וראיתי איך לסתו התהדקה בעצבים.
״חתיכת כלבה״הוא אמר לי בכעס ופשוט נתן לי אגרוף לבטן.
״בן זונה״לחשתי כי לא יכולתי לדבר ובעטתי בו בכוחות שנשארו לי ופשוט נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה ומקווה שהוא ירגיש בדיוק כמו שאני מרגישה כל יום שהוא מתנהג אליי כמו זבל.
הגעתי הביתה והרגשתי את הראש שלי מסתחרר ואיך שנכנסתי הביתה פשוט התמוטטתי על הרצפה והעיניים שלי נעצמו.

20 קריאות ו-10 הצבעות ואני ממשיכה.