עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 24

מנקודת מבט אלרואי:
אני לא מבין למה ציפיתי שהיא תעזור לי להפריד בניהם,אבל כשראיתי אותה עם הפיג׳מה הזאת זה שיגע אותי אבל תוך כמה דקות התאפסתי על עצמי כשהזכרתי לעצמי שהיא בעצם הבן אדם הכי שנוא עליי.
אני יודע שאמרתי לאבא שלי שיציע לאלמה אמא שלה אבל אני בטוח שאין סיכוי שהיא ואני נהיה באותו הבית כי אם כן זה מלחמה.
אני בדרך הביתה וראיתי עוד הודעה משירז ולא עניתי לה אין לי כוח אלייה.
כאילו אם אני שולח לה הודעה שתענה,אני יודע שאני לא יכול בלי לדבר איתה אבל היא מטריפה אותי וגורמת לי לדאוג לה מבלי להכיר אותה.
נכנסתי להודעות שהיא שלחה לי וראיתי שהיא שלחה לי בחזרה כמו ששלחתי לה ומההודעה האחרונה שהיא שלחה הייתי די מופתע.
שירז:
״אלמוג,אין לי מושג למה אתה לא עונה ומה קרה אבל רק רציתי להגיד לך שעניתי לך רק עכשיו כי לא מזמן קמתי״היא כתבה לי והבנתי איזה דפוק יצאתי ושסתם כעסתי עלייה.
                         אני:
״מצטער יפה שלי,חשבתי שאת מסננת אותי והכל בסדר איתי רק טיפה עצבני״כתבתי לה כשהגעתי הביתה,נכנסתי לבית וכמובן שסגרתי אחריי את הדלת ושכבתי על הספה.
                      שירז:
״זה בסדר,למה אתה עצבני?״היא כתבה לי ועלה לי חיוך,אני אוהב שהיא דואגת לי ואני מת לפגוש אותה ולדעת איך היא ניראת.
         אני:
״סתם מישהי עיצבנה אותי,אבל עכשיו אני כבר לא עצבני״כתבתי לה ואני פשוט לא יכול למחוק את החיוך הענקי שהיה מרוח על שפתיי.
שירז:
״רוצה לספר לי מה קרה?״היא שאלה אותי והאמת לא היה לי כוח לפתוח שוב את מה שקרה לפני שעה.
אני:
״אני מעדיף לדבר איתך על דברים טובים ולא על דברים שיעצבנו אותי,את מבינה יפה שלי?״שאלתי אותה.
שירז:
״אני מבינה חתיך,נוכל לדבר יותר מאוחר פשוט יש לי פגישה לא צפויה״היא כתבה לי ואני פשוט מרגיש שאני נהיה מכור לשיחות איתה ובכלל רוצה כבר להכיר אותה.
     אני:
״אוקיי יפה שלי,דברי איתי 😘״כתבתי לה בתקווה שזה לא יביך אותה.
         שירז:
״ברור שאני אדבר איתך חתיך ☺️״היא כתבה לי והבנתי שהבכתי אותה והייתי רוצה לראות אותה מובכת ובכללי להכיר כל דבר שיש בה.
כיבתי את האייפון שלי קמתי מהספה והלכתי למטבח הוצאתי מהמקרר שניצלים וטיגנתי אותם יחד עם צ'יפס כשהיה מוכן שמתי לי בצלחת עם קטשופ כי אין דבר כזה אצלי צ'יפס בלי קטשופ או שניצל בלי קטשופ.
מזגתי לי כוס קולה עם קרח ולימון ישבתי בסלון,הדלקתי את הטלוויזיה ושמתי לי את הסרט פול גז ודווקא במתח הייתה דפיקה בדלת.
עצרתי את הסרט וקמתי לכיוון הדלת ולא הבנתי מה היא רוצה ממני.
״אני יכולה להיכנס?״היא שאלה אותי וסימנתי לה עם ידי שתיכנס.
״את רוצה לשתות משהו?״שאלתי אותה והיא הנידה את ראשה לשלילה.
״רציתי לדבר איתך״היא אמרה לי והתיישבנו על הספה.
״דברי״אמרתי לה.
״אתה הרי יודע כמה אבא שלך מאושר ואני הכי מאושרת איתו בעולם בחיים לא היה לי כל כך טוב חוץ מזה שהבת שלי לא מחבבת אותו אבל אני מקווה שלפחות אתה לא רוצה להפריד בנינו או יותר נכון רוצה אבל לא עושה את זה כי אתה אוהב את אבא שלך״היא אמרה לי ופתאום קלטתי שגם היא לא מחבבת את אבא שלי אבל זה לא כמו אצלי כי לי ממש אין שום בעיה עם אמא שלה אלא איתה.
״תקשיבי אלמה באמת שאין לי בעיה איתך אלא עם הבת שלך אין סיכוי שנסתדר״אמרתי לה והסתכלתי עלייה.
״אני יודעת ואני ממש רוצה שתסתדרו כי אני באמת אוהבת את אבא שלך וגם אח שלך נהיה כמו בן בשבילי״היא אמרה לי מסתכלת עליי והאמת אני מחבב אותה והיא מאוד מתאימה לאבא שלי אבל זה לא יקרה,אין סיכוי שאני גר שם ועם כל הצער שזה יגרום לאבא שלי אני פשוט לא יכול.
״אלמה,אני מאוד מפרגן לכם אבל אנחנו לא נוכל להסתדר אני מצטער״אמרתי לה,שמתי לב שזה גרם לה לעצב,אבל בעצם מה אכפת לי העיקר שאני לא אראה את הבת שלה כל בוקר,כל שעה וכל דקה.
״אוקיי,תודה לך וסליחה על ההפרעה״היא אמרה לי וליוויתי אותה לדלת וכשהיא יצאה חזרתי לאכול.
אני יודע שאני אולי מגזים אבל מגיע לה כל מכה וכל פגיעה ואפילו יותר מזה.
המשכתי לראות את הסרט אבל לא יכולתי להתרכז מרוב המחשבות שהיו לי.
אם הייתי יכול לספר למישהו מה היא עשתה לי היו יכולים להבין הכל,למה אני פוגע בה וגם למה אני כל כך רע אלייה.
האייפון שלי צילצל אבל לא היה לי כוח לענות,היה עוד פעם ועוד פעם מה כבר קרה?
״הלו״עניתי לשיחה ולא היה שום קול,מישהו רוצה לעצבן אותי.
״הלו״צעקתי לצד השני של השיחה אבל לא היה מענה אז פשוט ניתקתי.
אחרי בערך שעה היה לי שוב שיחה מאותו מספר,מה רוצים ממני?מי זה בכלל?
״מי זה?״שאלתי כשעניתי לשיחה שוב.
״סעמק,מי זה או שאני מנתק״צעקתי וכל הגוף שלי היה בעצבים.
״אל תנתק״שמעתי קול מוזר.
״מה אתה רוצה?״שאלתי אותו,אבל שמעתי שהקול מעוות טיפה.
״תקשיב לי ותקשיב לי טוב חתיכת חרא תתרחק מהילדה הזאת אחרת לא יהיה לך טוב״הוא אמר לי.
״תגיד לי מי אתה ולמה נראה לך שתגיד לי מה לעשות או שאני אמצא אותך ואני אשפץ לך את הפנים שאפילו אמא שלך לא תזהה אותך חתיכת פחדן״אמרתי לו בעצבים ובעטתי בשולחן.
״תתרחק ממנה,אני הזהרתי אותך״הוא אמר לי וניתק לפני שאפילו הגבתי.
אני חייב לדעת מי זה שחושב שיש לו את הזכות להגיד לי מה לעשות,נראה לי הוא שתה מיץ אומץ או משהו הבן זונה הזה.
אבל פתאום הרגשתי שאולי לא הבנתי את כל מה שקרה ביני לבינה ושאני סתם אכזרי אלייה.
אני סתם מדבר שטויות,ברור שמגיע לה ולא הייתה שום טעות.
מה עובר עליי? למה פתאום אני חושב שכל הפגיעות שלי בה הם טעות?אין סיכוי שאני מתחרט על כל מה שעשיתי לה נכון?
פתאום קיבלתי הודעה משירז פתחתי את ההודעה והייתי בהלם ממה שהיה כתוב ואין לי מושג למה אבל כאב לי כל כך.