עולמות נפרדים:)-פרק 16

389 23 9
                                    

מנקודת מבט אלרואי:
אני ממש לא רוצה שהם התחתנו אני לא יכול לראות אותה יותר,לא מספיק שהיא איתי במקיף ואיתי בכושר עכשיו אני אראה אותה כל שעה וכל יום? ממש לא.
״אחי נראה לי אני הולך להביא בגדים ואני חוזר״אליאס אמר לי והנהנתי.
כשהוא יצא מהחדר שלי פשוט נשכבתי על המיטה ושקעתי במחשבות.
רותם ואני זה קשר שהתחיל טוב והגיע למה שהוא היום ופעם ראשונה שאני קורא לה בשם שלה מאז כל מה שקרה.
אני כל כך נפגעתי ממנה וזה גרם לי לרצות שיכאב לה ושהיא תסבול כמה שרק אפשר.
אני פשוט לא מסוגל לסבול אותה לידי יותר,פשוט לא מסוגל.
היה לי צלצול טלפון וזה מה שהוציא אותי מריכוז ופשוט עניתי מבלי להסתכל על השם שכתוב.
״הלו״עניתי לשיחה והמבט שלי היה תקוע על התקרה.
״אתה צריך לבוא לכאן לקחת את אפק״שמעתי את קולו של אבא שלי וידעתי שקרה לו משהו.
״אבא,אני מצטער אם פגעתי בך בשיחה מקודם״אמרתי לו ושמעתי אותו נאנח.
״זה בסדר״הוא אמר לי והבנתי שהוא לגמרי התייאש ממני.
״אבא,רק שאלה אתה סיפרת לה?״שאלתי אותו,למרות שאני לא יכול לסבול את הקשר שלו עם אמא שלה אני יודע שהיא עושה אותו מאושר  ושטוב לו איתה.
״כן״הוא אמר לי והרגשתי כל כך מגעיל על זה שאולי בגללי הקשר שלו איתה ייגמר לא משנה כמה שאני רוצה אותה ובעיקר את הבת שלה רחוק ממני.
״ואיך היא הגיבה?״שאלתי אותו והרגשתי כל כך רע עם עצמי.
״אלרואי זה לא משנה איך היא הגיבה נדבר כבר״הוא אמר לי ופשוט ניתק,אני יודע שהוא ממש כועס עליי ואם הוא יידע שבגללי היא פצועה ככה הוא היה הורג אותי.
״מה אחי?״אליאס שאל אותי כשהתקשרתי אליו.
״אתה בא עכשיו?כי אני צריך להביא את אפק״אמרתי לו וקמתי מהמיטה לשטוף פנים.
״אני 5 דקות אצלך״הוא אמר לי וניתק.
שטפתי פנים וירדתי למטה כדי להכין לאפק אוכל,הרתחתי מים לפסטה והתחלתי לחתוך לו סלט.
״באתי״שמעתי את קולו של אליאס מאחורי בזמן שהכנסתי את הפסטה למים.
״אני חייב ללכת להביא את אפק אז תמשיך להכין?״שאלתי אותו והוא הנהן.
לקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי לכיוון האוטו,נכנסתי לאוטו ונסעתי לבית שלה כדי לקחת משם את אפק.
הנסיעה הייתה לי שקטה מדי כאילו הולך לקרות משהו וזה ממש לא מוצא חן בעיניי.
הגעתי לבית שלה והחנתי את האוטו,כשיצאתי מהאוטו הרגל הפצועה שלי נתקעה בדלת וזה כאב בטירוף.
נכנסתי לבית שלהם צולע וראיתי אותה שוכבת על הספה ומנסים להחיות אותה והאמת הרגשתי חתיכת מפלצת.
״איפה אפק?״שאלתי את אבא שלי כשהוא התקרב אליי וזה סוג של הפסיק את ההסתכלות שלי עלייה.
״בחדר״הוא אמר לי בקול עצוב וידעתי שאני קשור לזה,אני לא יכול לתת לזה לקרות לא משנה כמה אני שונא את הילדה הזאת אני לא יכול לראות את אבא שלי מרוסק ככה.
״אבא,אני עשיתי לה את זה״אמרתי לו מבלי להסתכל עליו והרגשתי כמה שהוא מאוכזב ממני.
״עשית לה מה?״הוא שאל אותי עדיין לא קולט מה אמרתי.
״אני הרבצתי לה״אמרתי לו מבלי להסתכל עליו ופשוט הלכתי לחדר שאפק נמצא בו.
״נסיך קטן,קום״אמרתי לאפק וליטפתי את גבו.
״בוקר טוב״הוא אמר לי בקול החמוד שלו ושיפשף את עינייו עם ידו הקטנה.
״בוקר טוב,בוא הולכים הביתה״אמרתי לו ונישקתי את ראשו.
״אבא בא איתנו לבית?״הוא שאל אותי כשעזרתי לו לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
״לא״אמרתי לו ובנתיים נכנסתי לחדר שאפק היה בו כדי לארוז את כל הדברים שלו.
״בוא נסיך קטן״אמרתי לאפק והרמתי אותו עליי תוך כדי שהתיק על הכתף.
״אלרואי חכה שנייה״אבא שלי אמר לי ברגע שבאתי לצאת מהבית שלהן.
״מה אבא?״שאלתי אותו מבלי להסתכל עליו.
״באמת הרבצת לה?״הוא שאל אותי והנהנתי,מזל שאפק היה עליי אחרת נראה לי שהייתי מת.
״למה?״הוא שאל אותי וידעתי שאין סיכוי שאני מספר לו למה.
״תסתכל עליי כשאני מדבר אלייך״הוא צעק עליי.
״אני שונא אותה״אמרתי לו והסתכלתי עמוק בעיניו.
״כמה זמן אתה כבר פוגע בה?״הוא שאל אותי בלחש כדי שאמא שלה לא תשמע אותו.
״די הרבה״אמרתי לו ופשוט יצאתי משם עם אפק בלי לתת לו להגיב.
פתחתי את האוטו הנחתי את אפק בכיסא שלו ונכנסתי לכיסא של הנהג ופשוט נסעתי הביתה.
הגענו הביתה,יצאתי מהאוטו והוצאתי בזהירות את אפק מהאוטו בזהירות כי הוא נרדם.
נכנסתי הביתה עם אפק לבית וראיתי שאליאס כבר הכין את כל האוכל אז שמתי את אפק על המיטה שלו בחדר וכיסיתי אותו שלא יהיה חולה.
״אחי אני מרגיש חרא״אמרתי לאליאס ברגע שהתיישבתי לידו.
״מה קרה?״הוא שאל אותי.
״ראיתי אותה והרגשתי כל כך רע שהיא ככה בגללי״אמרתי לו והוא הסתכל עליי מופתע.
״אחי,אתה רציני?״הוא שאל אותי מסתכל עליי.
״אני הרגשתי מפלצת,היא שכבה שם חסרת אונים ופשוט רציתי שהכאב שגרמתי לה ייפסק״אמרתי לו ולא האמנתי למה שיצא לי מהפה הייתי בהלם מעצמי.
ממתי אני מרחם עלייה?ממתי אכפת לי? אני הרי שונא אותה.
״אחי,אני חושב שאתה צריך לראות רופא״הוא אמר לי וגיחכתי.
״כן אה,אני מתחרפן״אמרתי לא ושמתי את ראשי בין הרגליים,אני באמת לא מבין מה קורה לי.
״אתה יודע מה אני חושב?״הוא שאל אותי וסימנתי לו עם ידיי שימשיך לדבר.
״שאתה מתחיל לפתח אלייה רגשות מעבר לשנאה״הוא אמר לי והידיים שלי התכווצו לאגרופים.
״אין לך מושג מה אתה אומר״אמרתי לו בעצבים.
איזה שטויות,למה שאני אאהב או אחבב את הילדה הזאת?
״אחי,תסתכל על עצמך נו באמת״הוא אמר לי בעצבים גם הוא.
״אליאס,באמת נראה לך שאני יאהב את הילדה הזאת?כי אם כן אתה עדיין במיטה חולם״אמרתי לו בכעס.
״תקשיב,אתה אולי לא אוהב שאומרים לך את האמת אבל הפעם אין לך ברירה אלא לשמוע אותה״הוא אמר לי בכעס וקם בעצבים מהספה.
״אתה החבר הכי טוב שלי אבל אם אתה תכעס עליי בגלל מה שאני אגיד עכשיו כנראה אנחנו לא חברים כאלה טובים״הוא אמר לי וקמתי גם אני מהספה.
״אתה לא יכול לשחק אותה כאילו אתה מרחם עלייה אחרי שפגעת בה ככה בלי לחשוב על מה זה עושה לה ומה היא מרגישה ולא משנה כמה אני תמיד אהיה לצדך זה לא מגיע לה וזה שפתאום אכפת לך ממנה זה מחשיד ואם אתה לא מפתח אלייה משהו אז כנראה שאתה באמת צריך פסיכולוג או פסיכיאטר״הוא אמר לי בכעס ומה שהוא אמר בסוף גרם לי לגחך.
״אין לי שום סיבה לפגוע בך אבל הילדה הזאת,אין לה מי שיעזור לה או יתמוך בה ואתה מעדיף לפגוע בה כי אתה יודע שאתה נגדה זה לא כוחות״הוא אמר לי ופשוט לא נתן לי להגיב.
״עכשיו תקשיב לי אתה,הילדה הזאת אם היית יודע איך היא פגעה בי היית בהלם ובנוסף אם היית יודע את כל הסיפור שהיה ביני לבינה היית לוקח אוטומטית את הצד שלי ולא כי אתה החבר הכי טוב שלי אלא כי אתה היית מבין למה אני פוגע בה ככה עד כדי כך שבא לי שהיא תיעלם מהעולם הזה״צעקתי עליו בתיסכול,אני מתוסכל מזה שהחבר הכי טוב שלי לוקח את הצד שלה ולא מבין את הצד שלי.
״אם היית מוכן לספר לי אולי הייתי מבין אבל אתה פשוט לא רוצה לספר לי״הוא צעק עליי בחזרה.
״אני אשאל אותך רק דבר אחד ותענה הכי בכנות״הוא אמר לי והנהנתי.
״אתה מתחרט על כל מה שעשית לה מההתחלה ועד עכשיו?״הוא שאל אותי ולא ידעתי איך לענות על השאלה הזאת.
כי מצד אחד אני שונא אותה ומצד שני אני פשוט ראיתי באיזה מצב היא בגללי והרגשתי מגעיל עם עצמי פשוט הרגשתי מפלצת.
״כן,אבל זה לא אומר שאני אפסיק לפגוע בה״אמרתי לו ופשוט הבנתי כמה אני דוחה.

עולמות נפרדים:)Where stories live. Discover now