מנקודת מבט רותם:
כשהוא התקשר אליי הסעתי את אפק לבית שלי ונסעתי לפה ביחד עם אלמוג.
אני פשוט לא מאמינה שבאתי לעזור לו אחרי איך שהוא מתנהג אליי ובעיקר אחרי מה שהיה עם אלמוג.
אני מתחילה לחשוב שאלרואי הוא לא אלמוג שלי,למה שזה יהיה הוא?
אולי התבלבלתי ולא ראיתי טוב וזה בעצם מישהו אחר.
התכופפתי לחבר שלו וקרעתי את חולצה שלו שהייתה מלאה דם והבטן שלו מלאה עוד יותר דם.
בדקתי אם יש לו חום והמצח שלו היה רותח,לקחתי את המגבת הרטובה שהוא הביא לי ושמתי אותה על המצח שלו.
״אתה יכול להביא לי בבקשה משהו לנקות איתו את הדם?״שאלתי אותו והוא הנהן והביא לי.
״למה באנו לפה,הרי רצית להרוג אותו לפני שנייה?״אלמוג שאל אותי והאמת הוא צודק אני לא צריכה להיות פה אבל אני לא יכולה שלא לעזור למי שצריך עזרה גם אם אני שונאת אותו יותר מדי.
״נדבר אחר כך״אמרתי לו והוא עזר לי לטפל בחבר של האידיוט הזה שעדיין מחוסר הכרה.
״תודה״אמרתי לו כשהוא הביא לי מגבת גדולה כדי לנקות את הדם או לפחות לעצור את הדם.
״את יודעת מה את עושה?״הוא שאל אותי בעצבים.
״כן,אתה רוצה שאני אטפל בו או שלא?״שאלתי אותו תוך כדי שאני מנקה את הבטן של חבר שלו מהדם.
״תעשי את זה מהר״הוא אמר לי והעדפתי לא לענות לו כי ממש אין לי כוח אליו.
אחרי שהצלחתי לעצור את הדם ראיתי שזאת דקירה,אני יודעת לזהות סימן של דקירה או של ירייה לא יודעת מאיפה אבל אני פשוט יודעת את זה.
״דקרו אותו״אמרתי לאדיוט הזה והוא התקרב אליי.
״מאיפה את יודעת?״הוא שאל אותי בעצבים.
״פשוט יודעת״אמרתי לו,שמתי חומר מחטא על החתך וחבשתי לו את הבטן עד כמה שיכולתי.
״הוא יהיה בסדר,כשהוא התעורר תיקח אותו לבית חולים כי מה שעשיתי זה זמני״אמרתי לו,כשסיימתי וזרקתי את כל הדברים שהיו מלאים דם.
״תודה״הוא אמר לי והנהנתי,אבל הרגשתי שזה תודה מזויפת וגם ידעתי שהוא בחיים לא יגיד לי תודה על משהו וגם התכוון לזה.
״בוא נלך״אמרתי לאלמוג ויצאנו מהבית שלו בלי להוציא מילה.
״מה יש לך איתו?״הוא שאל אותי כשנכנסנו לאוטו שלי.
״כלום,אני סיפרתי לך עליו זה הבחור מהמועדון שהכה אותי״אמרתי לו והוא הסתכל עליי מופתע והתחיל לנסוע כי לא היה לי כוח לנהוג.
״זה הוא?אז למה הוא העיף לי אגרוף בגלידרייה?״הוא שאל אותי ולא ידעתי איך לענות לו על זה.
״כן זה הוא אבל אין לי מושג למה הוא הרביץ לך,אתם מכירים?״שאלתי אותו.
״לא,פעם ראשונה שראיתי אותו זה במועדון״הוא אמר לי והנהנתי.
פתאום קיבלתי הודעה מאלמוג שלי וכשפתחתי את ההודעה הבנתי שאולי טעיתי שחשבתי שהאדיוט הזה זה הוא.
אלמוג:
״היי יפה,אני טיפה במצב מסובך ואני חייב לדבר עם מישהו אני מפריע לך?״הוא כתב לי ודי דאגתי לו.
אני:
״לא אתה בכלל לא מפריע,רוצה לשתף?״כתבתי לו והרגשתי לו נעים שאני עם האייפון כשאלמוג לידי.
אני חייבת להבין מה אלרואי עשה בפארק באותו שעה ובאותו מקום שקבעתי בו עם אלמוג שלי.
אלמוג:
״לא כל כך,רק לדעת מה אני אמור לעשות עם מה שקורה לי״הוא כתב לי ולא הבנתי איך אני אוכל לעזור לו בלי שהוא יספר לי מה קורה לו.
אני:
״אלמוג,קצת קשה לי לעזור לך אם אני לא יודעת מה עובר עלייך״כתבתי לו וכיביתי את האייפון כי ראיתי שהגענו לבית שלי.
״תודה אלמוג,ניפגש מחר?״שאלתי אותו כשיצאנו מהאוטו שלי והוא הביא לי את המפתח של האוטו.
״בטח,ניפגש במכון אני קבעתי אימון״הוא אמר לי והנהנתי.
״ביי יפה״הוא לחש לי,נישק אותי קרוב לשפתיים והלך.
זה מבלבל אותי כל הקטע הזה,שלבחור שאני מאוהבת בו ולבחור הזה שהיה לידי לפני שנייה יש את אותו שם וגם המחשבה הזאת שהאידיוט הזה הוא הנסיך שלי גורמת לי לרצות להקיא.
נכנסתי הביתה וראיתי את אמא ואושרי הזה יושבים על הספה,התעלמתי מהם ועליתי לחדר שלי.
נכנסתי לחדר ופשוט נרדמתי בלי לשים לב,רק רציתי לישון ולשכוח כל מה שקרה היום.
התעוררתי בבוקר בגלל האייפון שלי שצילצל בלי הפסקה אבל השמש סינוורה אותי.
״מי זה?״שאלתי כשעניתי לשיחה,כי לא יכולתי להסתכל מי התקשר בגלל השמש המעצבנת הזאת.
״זה אני ברק״הוא אמר לי ופתחתי את העיניים,מנסה להתרגל לשמש.
״קרה משהו?״שאלתי אותו.
״אני צריך אותך איתי במכון היום״הוא אמר לי ברגע שקמתי מהמיטה.
״אוקיי,אני אתארגן ואבוא״אמרתי לו.
״טוב,מחכה לך כאן״הוא אמר לי וניתק.
הוצאתי מהארון ג׳ינס קצר וחולצת אדידס והוצאתי גם בגדים לאימון עם הלבשה תחתונה ונכנסתי להתקלח.
התקלחתי,שטפתי פנים וצחצחתי שיניים וכשסיימתי התנגבתי עשיתי קוקו גבוה וחזרתי לחדר.
לבשתי את הבגדי אימון ושמתי את הג׳ינס והחולצת אדידס בתיק ספורט שלי והכנסתי לתיק גם את המטען ואת המפתחות של האוטו.
נעלתי נעליים,לקחתי את התיק ואת האייפון וירדתי למטה ראיתי את אושרי יושב בסלון רואה טלוויזיה התעלמתי מזה והלכתי למטבח.
לקחתי את הבקבוק מים שלי וחטיף אנרגיה כי ממש אין לי כוח או חשק לאכול עכשיו.
שמתי אותם בתיק ויצאתי מהבית בלי להגיד לו כלום,נכנסתי לאוטו ונסעתי למכון כושר שכל הנסיעה אני שומעת שירים כדי להתעורר.
כשהגעתי יצאתי מהאוטו,לקחתי את התיק ונעלתי את האוטו נכנסתי למכון כושר וראיתי שברק כבר התחיל לאמן.
נכנסתי למשרד שלו שמתי את התיק שלי ונעמדתי לידו בשקט כי לא ידעתי כל כך מה לעשות כי הם כבר התחילו את האימון.
״את ישנה אצלי היום ואם בא לך נלך לאכול אחרי האימונים שיש לנו היום״הוא אמר לי באזהרה,הנהנתי וצחקתי.
״יש היום הרבה אימונים?״שאלתי אותו.
״כן,אני מיואש״הוא אמר לי וחיבק אותי,הוא דואג לי והוא נהיה אח שלי ואני דואגת לו.
״אתה יכול ללכת אם אתה רוצה״אמרתי לו.
״נראה לך שאני אפיל עלייך שוב את האימונים שיש לי היום?את כאן בשביל לעזור לי ולא כדי לעשות במקומי״הוא אמר לי וחיבק אותי יותר חזק.
״אני עובדת כאן קוף,לא אכפת לי להישאר כאן כדי שתנוח״אמרתי לו.
״אני יודע,אבל אם אני אהיה בבית אני סתם אתעצבן״הוא אמר לי והנהנתי.
״טוב חבר׳ה,תקשיבו הבנות יהיו עם רותם והבנים איתי״הוא אמר להם כשהם סיימו ואחרי שהתנתקנו מהחיבוק.
״בנות,תתחילו אופניים והנפות עשרה סטים״אמרתי להן והן התחילו.
״בנים צאו החוצה ותתחילו לרוץ ומי שסיים שני סיבובים שלמים שיחזור לפה״הוא אמר לבנים והם יצאו.
״אני עייפה ונמאס לי מאמא שלי ובעלה״לחשתי לו כשנכנסנו למשרד שלו.
״מה תעשי?אני חושב שאת צריכה לפרגן לה והיא גם בהריון זה לא טוב לה״הוא אמר לי והוא צודק.
״כן,אני מפרגנת לה שהיא מצאה אהבה אבל מותר לי לא להתחבר אליו״אמרתי לו בכעס.
״נכון ואת תמיד מוזמנת אליי״הוא אמר לי וחייכתי.
״תודה קוף״אמרתי לו וחיבקתי אותו.
״באהבה קופה״הוא אמר לי וצחקנו.
״סיימנו״אחת הבנות אמרה לי וקטעה את החיבוק שלנו,בוהה בנו מתחבקים.
״אנחנו באים״אמרתי לה ויצאנו מהמשרד ודי הובכתי,לא בגלל שחיבקתי אותו אלא שזה לא נעים שמסתכלים עלייך.
״מה הוא עושה פה?״שאלתי את ברק כשראיתי שהאדיוט הזה נכנס.
״לא יודע,לא קבעתי איתו אימון בכלל״הוא לחש לי.
״אני יכול לדבר איתך?״הוא שאל אותי ברגע שהוא התקרב אלינו והייתי בהלם שהוא מתנהג אליי בנימוס הזה.
״על מה?״שאלתי אותו עדיין בהלם.
״אוקיי נעשה את זה כאן״הוא אמר לי וידעתי שהמכה תבוא עוד כמה דקות.
״רציתי להגיד לך שוב תודה והפעם באמת״הוא אמר לי וחשבתי שאני עדיין במיטה חולמת,כי עוד פעם זה לא הגיוני שהוא יגיד לי תודה.
YOU ARE READING
עולמות נפרדים:)
Romance״אני שונאת אותך״אמרתי לו בכל כך הרבה שנאה. ״הדדי ביותר,בייב״הוא אמר לי בחיוך המעצבן שלו,הבחור הזה כל כך מעצבן,זה כאילו הוא נולד כדאי לעצבן אותי. ״הלוואי שתמות״אמרתי לו בעצבים ודחפתי אותו כשהוא שפך עליי את הקולה שלו. ״זה מה שאני מאחל לך כל יום שאני ק...