עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 10

מנקודת מבט (מר מסכה):
הבחורה הזאת משגעת אותי,כל כך רציתי לנשק אותה אבל זה היה כל כך מוזר כי אנחנו בכלל לא מכירים.
הכי שיגע אותי זה שהיא חשבה שאני זה הוא,זה שיגע אותי כי אני ממש לא כמוהו אני בחיים לא הייתי פוגע בבחורה גם אם היא עשתה לי את הדבר הכי נוראי בעולם.
היא פשוט צריכה ללמד אותו לקח,שילמד לא להתעסק איתה.
היא באמת יפה ומצחיקה והיה לי כיף איתה בלי קשר לזה שהיא פשוט יפיפייה.
אני יודע שזה מוזר שאני לא מראה לה את הפנים שלי אבל זה באמת מהסיבה שאמרתי לה,שאם היא תראה אותי היא תשנא אותי ואני ממש לא רוצה שהיא תשנא אותי למרות שאני בכלל לא מכיר אותה.
אני אלך למקיף שלה לראות אם היא ממשיכה לתת לו לעשות מה שהוא רוצה או שהיא למדה משהו ממה שדיברנו.
הסתתרתי מאחורי הבניין של המקיף שלה כדאי לראות מה שקורה שם וכמובן בלי המסכה כי גם ככה אין סיכוי שהיא תראה אותי.
ראיתי שהיא נתקעה בו וכשהוא דחף אותה רציתי להרוג אותו אבל כשהיא שמה לו רגל והפילה אותו הייתי כל כך גאה בה כי זה מגיע לו הוא לא יכול לעשות מה שבא לו ולצפות שישתקו לו על זה.
״רותם-1,אלרואי-0״אמרתי לעצמי וחייכתי כמו דפוק.
אני חייב ללכת מפה כדאי שהיא לא תראה אותי ואז זה הסוף שלי.
אני חייב להסתיר את הזהות שלי אני לא רוצה שהיא תשנא אותי ממש לא רוצה אני יודע שאני רוצה להמשיך לדבר איתה כי היא מצחיקה אותי ונכון היא מעצבנת אבל זה רק בעיה קטנה.
נתקעתי במישהי והתפללתי שזה לא בה ולמזלי זאת לא הייתה היא.
״מצטער״מלמלתי לזאת שהפלתי ופשוט רצתי משם כי ראיתי שהיא יוצאת מהמבנה.
״אתה?״היא שאלה אותי וידעתי שנתפסתי ועוד בלי המסכה אני לא יכול שהיא תראה אותי ככה.
״אין לי מושג על מי את מדברת אני בחיים לא ראיתי אותך״אמרתי לה בקול שונה מהקול שלי והסתובבתי אלייה מקווה שהיא לא תזהה אותי.
״כנראה התבלבלתי״היא אמרה לי וחייכה את החיוך היפיפה שלה.
״כן התבלבלת״אמרתי לה שוב בקול הזה.
״סליחה״היא אמרה לי והלכה ואיך שהיא הלכה נאנחתי זה היה קרוב אבל איך היא לא זיהתה אותי?
אני חייב לעוף מפה ומהר כי היא יכולה להיזכר ולגלות שאני זה מי שהיא פגשה מה שנכון.
הגעתי לבית שלי והוצאתי את המסכה מהתיק וידעתי שאני צריך ללכת איתה לכל מקום אני לא יכול לקחת את הסיכון הזה שהיא תגלה מי אני באמת ותתרחק ממני.
״אה אתה כאן״אמא אמרה לי והנהנתי.
״דיברת איתה שוב?״היא שאלה אותי וידעתי שאני צריך להכחיש אסור לה לדעת שראיתי אותה או לדעת שאני עוקב אחריה.
״לא״אמרתי לה מכחיש את כל מה שבאמת קרה.
״אוקיי וגם אל תעז להתקרב אלייה״היא אמר ה לי והנהנתי.
״זה בשבילך ילד שלי,אסור שהיא תגלה מי אתה״היא אמרה לי,אמא שלי חושבת שאני לא מודע לזה שאסור לרותם לדעת מי אני אף פעם אבל הייתי חייב לעזור לה עם החתיכת חרא הזה ורציתי לראות אותה ולהכיר אותה עם כל הסיכונים שיש בזה.
״אמא,את לא מבינה איזה יפה היא״אמרתי לה ונזכרתי ברגע הזה שראיתי כמה שהיא יפה הילדה הזאת.
״אני יודעת ילד שלי,אבל אסור לנו להתקרב אלייה״היא אמרה לי והנהנתי בעצב.
״אוקיי אמא אל תדאגי היא לא תדע מי אני ואני אתרחק ממנה״אמרתי לה בעצב אבל אני ממש לא מתכוון לקיים מה שאמרתי.
״תודה ילד שלי״היא אמרה לי ויצאה מהחדר שלי ואני נזכרתי ברגע הזה שהיא הייתה כל כך קרובה אליי,היינו כל כך קרובים וראיתי את הפנים היפות שלה מקרוב.
אבל מה שאמא אמרה לי נכנס לי עמוק למחשבות ואני לוקח סיכון מטורף בזה שאני נפגש איתה מבלי שהיא יודעת מי אני.
הוצאתי מהארון שלי ג׳ינס עם קרעים וחולצת אדידס ונכנסתי להתקלח כשסיימתי להתקלח התלבשתי ונעלתי את הנעלי נייק שלי ושמתי ז׳קט כדי שלא יהיה לי קר.
״אתה הולך?״אמא שאלה אותי כשבאתי לצאת מהחדר שלי.
״כן״אמרתי לה ונזכרתי שלא לקחתי את המסכה.
״אני ממש מקווה בשבילך שאתה לא נפגש איתה שוב״היא אמרה לי באזהרה.
״אל תדאגי אמא״אמרתי לה כשהתבשמתי.
״אתה נפגש איתה?״היא שאלה אותי וידעתי שאסור לה לדעת שאני עוקב אחרייה.
״אמא,אל תשאלי שאלות לא תשמעי שקרים אני הולך״אמרתי לה נישקתי את ראשה,לקחתי את המסכה ויצאתי מהבית בלי לתת לה להגיב.
אני הולך עכשיו למקום שהיא מתאמנת בו,אני פשוט חייב להכיר אותה למרות כל הסכנות.
הסתתרתי מאחורי איזה מכונית ופשוט ראיתי אותה מגיעה עם האוטו שלה כמה שהיא יפה אפילו עם הבגדים הכי פשוטים שיש.
כשהיא יצאה מהאוטו ובאה להיכנס למכון כושר פשוט עשיתי רעש עם הרגל והיא באה למקום שהסתתרתי בו אז פשוט הייתי חייב לעשות משהו כדאי שהיא לא תיקלוט אותי.
חסמתי לה את הפה מאחורה ופשוט לקחתי אותה לאותו בניין שלקחתי אותה בפעם הקודמת והרגשתי כל כך רע שאני עושה לה את זה.
הושבתי אותה בעדינות על הכיסא שהיה שם כדי שלא יקרה לה כלום ופשוט חיכיתי שהיא תתעורר.
היא פשוט מדהימה,אני לא מאמין שאני לא יכול לפגוש אותה ולהכיר אותה בלי המסכה הזאת כי היא תשנא אותי וגם אני עובר על כל החוקיים שהציבו לי ולאמא שלי.
אסור לי להיפגש עם הבחורה הזאת,אבל אני חייב להכיר אותה חייב לדעת מי היא.
אחרי הפגישה הקודמת הרגשתי כל כך טוב,הרגשתי שאני חייב להכיר אותה עוד ועוד למרות כל הסכנות ולמרות כל האזהרות של אמא שלי.
למרות האזהרה הכי גדולה של אמא שלי:שאם אני אמשיך להיפגש איתה ולדבר איתה החיים שלי יהיו בסכנה,אני עדיין ממשיך עם כל זה.
ראיתי שהיא מנסה להתעורר ושמתי במהירות את המסכה כדי שלא יקרה עוד טעות,אבל זה כבר היה מאוחר מדי.