עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 83 (מרתון)

(זה השיר הכי מתאים שיכולתי למצוא אז מקווה שתאהבו ❤️)
מנקודת מבט אלרואי:
אני לא יכול עם השקט הזה ואני חייב להבין מה קורה לאח שלי הקטן כי אני אוהב אותו ובחיים לא התכוונתי לפגוע בו.
״דיי אפק,אני לא מבין מה קרה לנו,אתה אחי הקטן ואני אוהב אותך״אמרתי לו כשהוא בא להיכנס לאוטו.
״דיי אתה אלרואי,פעם היית יכול לקרוא לי אח קטן שלך אבל עכשיו אני לא יכול לסבול את זה שאני אח שלך בכלל״הוא אמר לי בעצבים ופתח את הדלת של האוטו שלי,נכנס לאוטו ואני נכנסתי כמה דקות אחריו.
״למה אתה כועס עליי ככה?״שאלתי אותו וראיתי שהוא ממש עצבני.
״תפסיק לשאול אותי שאלות ותפסיק להתערב לי בחיים כי אתה לא אח שלי יותר״הוא צעק עליי,מסתכל עליי במבט עצבני ופגוע שאני ממש שונא.
״דבר איתי אפק,נכון אני חרא של אח אבל אני באמת לא מבין מה קרה בנינו במשך השנתיים האלה״אמרתי לו,מנסה להבין למה גם אח שלי הקטן שונא אותי וכועס עליי בדיוק כמו הבן שלי והאישה שלי.
״או שאתה נוסע או שאני יוצא מהאוטו״הוא אמר לי בעצבים מבלי להסתכל עליי.
״תענה לי אפק״אמרתי לו בעצבים ונעלתי את האוטו כדי שהוא לא יוכל לצאת.
״אוקיי,אתה באמת רוצה לדעת מה קרה בנינו במשך השנתיים האלה שאפילו הודעה אחת לא ראיתי ממך?״הוא שאל אותי בעצבים והנהנתי,ממש כואב לי לראות אותו ככה כי הוא חלק ממני,הוא אחי הקטן.
״מה שקרה בנינו זה שכל פעם שאבא רואה אותי הוא אומר לי:למה אתה לא כמו אלרואי?למה אתה לא מכבד אותי כמו אלרואי?למה אי אפשר שתהיה טיפה מנומס כמו אלרואי?וכל החיים שלו אלרואי ואלרואי אז וואלה נמאס לי שהוא כל הזמן משווה אותי אלייך״הוא צעק עליי ולא ידעתי שזה המצב ושזה מה שגורם לו לשנוא אותי ברמה כזאת.
״אני מצטער״אמרתי לו והוא הסתכל על החלון,מתעלם ממני אני אשם?אני לא אשם שזה ככה.
״מה זה עוזר לי שאתה מצטער?ולמה אני צריך להרגיש שאני לא מספיק טוב בשביל שאבא יאהב אותי?״הוא שאל אותי וראיתי שזולגות לו דמעות.
״דיי אפקי,אתה הבן אדם הכי טוב שאני מכיר ואתה לא צריך לעשות שום דבר כדי שאבא יאהב אותך כי אתה הכי טוב כשאתה נשאר אתה״אמרתי לו ומשכתי אותו אליי,מחבק אותו בחוזקה אני אוהב אותו ואני כל כך מצטער שלא דיברתי איתו עד עכשיו.
״אני אוהב אותך אלרואי אבל אתה חייב לדבר עם אבא שיפסיק עם ההשוואות האלה שלו כי זה רק גורם לי לשנוא אותך״הוא אמר לי,עדיין מחבק אותו בדיוק כמו שהיינו לפני השנתיים האלה.
״אני מבטיח לך אח קטן״אמרתי לו והוא חייך,סוף סוף הבנתי למה הוא שנא אותי ככה כי גם אני הייתי שונא את הבן אדם שהיו משווים אותי אליו כל הזמן.
״בוא ניסע לרותם״אמרתי לו והוא הנהן,הכנסתי את המפתח והתחלתי לנסוע לנהריה למרות שזאת נסיעה ארוכה ושנגיע בשעה די מאוחרת.
״אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייה״הוא אמר לי והסתכל עליי,אני מבין אותו בלתי אפשרי להכיר אותה ולא לראות אותה המון זמן מבלי להתגעגע אלייה.
״ואתה לא כועס עלייה?״שאלתי אותו כשעצרתי ברמזור.
״קצת אבל אני מבין אותה״הוא אמר לי ולא הבנתי איך הוא יכול להבין אותה.
״מה מבין אותה?״שאלתי אותו בעצבים.
״היא כנראה הייתה שבורה כי לא יכולה להיות עוד סיבה שבגללה היא עזבה כי אני יודע כמה היא אהבה אותנו״הוא אמר לי ואולי הוא צודק אבל זה לא משנה את זה שהיא עזבה והסתירה ממני שיש לנו ילד משותף.
״זאת לא סיבה אפק״אמרתי לו בעצבים ואני מרגיש שהאחיזה שלי בהגה מתהדקת.
״למה לא?״הוא שאל אותי לא מבין ברגע שהמשכתי לנסוע.
״כי היא עזבה בלי לספר לי שיש לנו ילד ושהיא בהריון״אמרתי לו והוא הסתכל עליי מופתע.
״יש לכם ילד?״הוא שאל אותי,עדיין בהלם והנהנתי.
״וואו ופגשת אותו כבר?״הוא שאל אותי,מסתכל עליי ואני מאושר שקיבלתי את אחי הקטן בחזרה.
״כן,רק שהוא פגוע ממני״אמרתי לו והוא צחק.
״אני אומר לך שפגעתי בו אז אתה צוחק כמו מפגר״אמרתי לו בעצבים,לא מבין מה מצחיק במה שאמרתי.
״אני צוחק כי ככה אתה,עד שקורה לך משהו טוב אתה מצליח להרוס אותו״הוא אמר לי כשהוא נרגע מהצחוק והאמת הוא צודק.
״צודק אחי,בדיוק כמו שהרסתי את הקשר שלי איתה ככה גם הרסתי את הקשר שלי עם הבן שלי שעד לא מזמן הכרתי״אמרתי לו בעצבים ברגע שראיתי שאנחנו כבר בנהריה.
״אתה חייב לגרום לו לסלוח לך אחי״הוא אמר לי והנהנתי,אני יותר מחייב לגרום לו לסלוח לי כי אני רוצה אותו ואני רוצה גם שהוא יקרא לי אבא.
״יאללה בוא ניכנס״אמרתי לו כשהגענו וחניתי את האוטו,יצאנו מהאוטו ופתחתי את השער.
״תדפוק״אמרתי לו,הוא דפק בדלת של הבית שלה וחיכינו שהיא תפתח לנו.
כשהיא פתחה לנו היא בחנה את אפק מכל הצדדים וראיתי שהיא ממש מופתעת לראות אותו פה.
״אפק?״היא שאלה אותו והוא הנהן,מושך אותה אליו ומחבק אותה חזק,סעמק גם אני רוצה לחבק אותה.
״קטן שלי,איך גדלת״היא אמרה לו וחיבקה אותו יותר חזק.
״בא לי להרוג אותך״הוא אמר לה כשהם התנתקו מהחיבוק והיא סימנה לנו להיכנס.
״גם לי בא להרוג את עצמי על זה שלא ראיתי אותך כל כך הרבה זמן״היא אמרה לו כשנכנסנו והוא נישק את ראשה.
״התגעגעתי אלייך״הוא אמר לה וראיתי בעיניים שלו כמה שהוא מאושר שהוא פגש אותה.
״גם אני אלייך״היא אמרה לו וליטפה את פניו,דיי אני לא רוצה לקנא בכל גבר שנמצא לידה בעיקר כשזה אחי.
״שמעתי שיש לך בוטן משלך״הוא אמר לה והיא צחקה,מהנהנת ויושבת על הספה שאפק ואני מתיישבים לידה דקה אחרי.
״הוא מלאך קטן״היא אמרה לו וחייכה חיוך מאושר שאני מאוד אוהב לראות אותו על השפתיים היפות שלה.
״אני מת להכיר אותו״הוא אמר לה וראיתי שכבר כמעט 11 בלילה.
״קצת מאוחר אבל אם הוא יתעורר אני אשמח שתכיר אותו״היא אמרה לו וקמה מהספה והולכת למטבח.
״שלום לא?״שאלתי אותה כשקמתי אחריה והיא הסתכלה עליי במבט עצבני.
״באיזה זכות אתה בא לפה אחרי שאתה תובע אותי ומזמין אותי למשפט?״היא שאלה אותי בעצבים,לא מסתכלת עליי אפילו לדקה.
״את אשמה,לא רצית שאני אקח משמרות על הבן שלנו אז אלה התוצאות״אמרתי לה,מתקרב אלייה ומחבק אותה חיבוק אחורי.
״שבחיים שלך אל תיגע בי״היא אמרה לי בעצבים,מנסה להעיף את הידיים שלי ממנה.
״ונכון אני אשמה כי באמת אין לי בעיה להילחם איתך שם ואני גם אנצח אבל בחיים שלך אל תיגע בי״היא אמרה לי שוב בעצבים כשהיא לא הצליחה להעיף אותי ממנה.
״מה את חושבת שאני לא אלחם על הילד שלי?״שאלתי אותה,מחבק אותה יותר ויותר חזק.
״לא אמרתי שלא תלחם עליו אבל חשבתי שתשחרר מאיתנו ושלא תתבע אותי כמו ילד קטן״היא אמרה לי בעצבים,נלחמת איתי ומנסה להשתחרר מהאחיזה שלי.
״אני לא יכול לשחרר מכם כי אני מאוהב בכם בטירוף״לחשתי לה,מנשק את צווארה ומנסה לשגע אותה.
״דיי כבר,עד שאני מצליחה לשכנע אותו שטעית ושאתה לא התכוונת מגיע שליח שמביא לי את המכתב תביעה שלך״היא צעקה עליי בעצבים והעיפה אותי ממנה.
״עשית מה?״שאלתי אותה,למה שהיא תגרום לבן שלנו לסלוח לי אם היא שונאת אותי?ולמה שהיא תעשה את זה אם פגעתי בה ובו מליון פעמיים?
״כמו מטומטמת גרמתי לבן שלנו לסלוח לך כי אתה אבא שלו וגם כי אני יודעת שאתה לא התכוונת לפגוע בו״היא אמרה לי והעיניים שלה נצצו,אני לא מאמין שהיא גרמה לבן שלי לסלוח לי ואני בעיקר לא מאמין שעכשיו אני גורר את כולנו לבית משפט סתם על כלום.
״הוא גם קרא לך אבא״היא אמרה לי ואני לא עומד בזה יותר,התיישבתי על הכיסא שהיה לידי ופשוט חייכתי,הבן שלי קרא לי אבא.
הבן שלי מקבל את זה שאני אבא שלו ורק בזכותה ואני חייב להודות שיצאתי טיפה דפוק.