עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 23

מנקודת מבט רותם:
קמתי בסביבות הצהריים וראיתי את אפק לידי וזה גרם לי לחייך הוא כל כך מתוק.
״קטנטן״לחשתי לו וליטפתי את שיערו.
״אפק,קום קטנטן שלי״לחשתי לו שוב והוא פקח את עיניו.
״בוקר טוב״הוא אמר לי וחיבק אותי.
״בוקר טוב קטנטן״אמרתי לו מחבקת אותו חזק.
כשאני קמה משינה לא משנה מתי,אצלי זה תמיד נחשב בוקר כל עוד יש שמש בחוץ.
״אפק,מה אתה אומר על לבוא איתי לארוחת צהריים?״שאלתי אותו כשהתנתקנו מהחיבוק.
״אבל צריך ללכת לבית ספר״הוא לחש לי.
״כבר צהריים,אם עד עכשיו לא העירו אותנו אז אין סיכוי שנלך״אמרתי לו וצחקנו.
״רותם,איך את יודעת שכבר צהריים?״הוא שאל אותי בקולו המתוק.
״ניחשתי״אמרתי לו וכשהדלקתי את האייפון שלי ראיתי שצדקתי שבאמת כבר סביבות 13:30.
ראיתי הודעה מאלמוג נכנסתי אלייה וראיתי שהוא כתב לי היי יפיופה.
אני:
״היי חתיך,מה איתך?״כתבתי לו וכיבתי את האייפון.
״אפק,אתה מבין שעון?״שאלתי אותו והוא הנהן.
״רואה,כבר צהריים״אמרתי לו והראיתי לו את השעה והוא
צחק.
״אני הולך לשאול את אבא אם אני יכול לבוא איתך״הוא אמר לי והנהנתי.
כשהוא יצא מהחדר שלי ניגשתי לארון הוצאתי שורט ג׳ינס וחולצת אדידס.
נכנסתי למקלחת שלי התקלחתי ועשיתי את כל האירגונים כשאני עושה כשאני קמה מהשינה וכשסיימתי התלבשתי,התבשמתי ועשיתי קוקו גבוה שלא יהיה לי חם.
חזרתי לחדר וראיתי את אפק יושב שם עצוב ולא הבנתי מה קרה לקטן היפה הזה.
״מה יש אפק?״שאלתי אותו והתיישבתי לידו.
״כלום״הוא אמר לי בלחש ולא הסתכל עליי.
״אתה לא חייב לספר לי״אמרתי לו.
״אבא שלי אמר לי שאין לי מה לבוא איתך״הוא אמר לי אחרי כמה דקות ולא הבנתי.
״למה?״שאלתי אותו.
״הוא אמר לי שעדיף לי לא לבוא איתך לשום מקום״הוא לחש לי והאמת זה קצת פגע בי.
״אפק אתה יכול לחכות פה שנייה?״שאלתי אותו וכשהוא הנהן קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר שלי.
״איפה הוא?״שאלתי את אמא כשלא ראיתי אותו.
״עוד מעט יחזור,קרה משהו ילדה שלי?״היא שאלה אותי.
״אמא,אני באמת מכבדת את זה שהוא אוהב אותך ואת אותו ושאת מאושרת וגם מותר לו להסיט את הבן שלו נגדי אבל אני לא אתן לו לזלזל בי״אמרתי לה.
״מה הוא עשה?״היא שאלה אותי.
״הוא אמר לאפק שעדיף לו לא לבוא איתי לשום מקום״אמרתי לה בעצבים וחזרתי לחדר שלי כי באמת אין לי כוח לשמוע אותה מגינה עליו.
״אפק,זה בסדר אני אלך לבד״אמרתי לו כשהוא חיבק אותי איך שניכנסתי לחדר.
״אבל אני רוצה לבוא איתך״הוא לחש לי.
״גם אני רוצה שתבוא איתי קטנטן שלי״אמרתי לו ומחבקת אותו יותר חזק.
״רוצה נראה טלוויזיה?״שאלתי אותו כשהתנתקנו מהחיבוק.
״ואת נשארת איתי?״הוא שאל אותי בקולו המתוק שאני לא יכולה איתו,הוא כזה חמוד.
״כן״אמרתי לו והתיישבנו על המיטה שלי ושמתי סרט.
״אני יכול שנייה?״שמעתי את קולו של אושרי ופשוט התעלמתי ממנו.
״אפקי תשאיר אותנו שנייה לבד״הוא אמר לו ונכנס לחדר שלי וכשאפק בא לקום מהמיטה עצרתי אותו.
״מצטערת אושרי,ממש אין לי חשק לשמוע אותך מעליב אותי או מנסה לפגוע בי ותסלח לי אבל אני מבקשת שתצא מפה״אמרתי לו.
״זה לא יפה איך שדיברת לאבא שלי״אפק אמר לי אחרי שאבא שלו יצא מהחדר.
״אפק,תקשיב שנייה״אמרתי לו כשהוא בא לצאת מהחדר.
״אתה יכול לכעוס כי זה אבא שלך,אבל הוא מדבר אליי מגעיל ואני לא יכולה לשתוק״אמרתי לו והוא הנהן.
״הוא יותר מבוגר ממך״הוא אמר לי ואני מופתעת מכמה שהוא חכם.
״נכון,אבל זה לא אומר שמותר לו לדבר איך שבא לו״אמרתי לו.
״אבל אני אוהב אותו והוא אבא שלי״הוא לחש לי ויצא מהחדר שלי.
״אפק,זה מובן שתאהב אותו אבל תמיד היינו אמא שלי ואני לבד וכשהוא נכנס לחיים שלי בסוג של בכוח הסתגרתי״אמרתי לו כשיצאתי אחריו.
״אני מבין,אבל אני לא רוצה שאת ואבא שלי תהיו ככה״הוא לחש לי וחיבק אותי.
״אני מצטערת אפק,המצב הזה יישאר״אמרתי לו והוא ישר התנתק מהחיבוק והלך לסלון ואני חזרתי לחדר שלי.
״מה עכשיו?״שאלתי בייאוש כשהייתה דפיקה בדלת של החדר אחרי בערך שעה.
״אתה״שאלתי את מי שהיה בדלת והייתי פשוט מופתעת.
״אני חייב את העזרה שלך״הוא אמר לי.
״תגיד לי,למה שאני אעזור לך?אה אלרואי?״שאלתי אותו עדיין טיפה בהלם שהוא כאן ושיש לו את האומץ לבוא לפה אחרי כל מה שהוא עשה לי.
״כי אני יודע שלא משנה כמה אנחנו שונאים אחד את השנייה אין סיכוי שנגור ביחד״הוא אמר לי בקול במעצבן שלו.
״מה אתה מציע שנפריד בניהם?״שאלתי אותו בלחש כדי שהם לא ישמעו.
״אני יכול להיכנס ושנדבר בתוך החדר?״הוא שאל אותי.
״ממש לא״אמרתי לו.
״אז מה את מציעה?״הוא שאל אותי בכעס.
״נדבר בחוץ״אמרתי לו ויצאנו מהבית שלי כשאני מרגישה את המבטים של אושרי ואמא שלי עלינו.
״דבר״אמרתי לו,לא מאמינה שאני מולו בלי שהוא ירביץ לי או ייפגע בי.
״אני אוהב את אבא שלי ואני שמח שהוא מצא אהבה אבל אין שום סיכוי שאני גר איתך באותו הבית״הוא אמר לי בכעס.
״גם אני ממש לא רוצה לגור עם חרא כמוך״אמרתי לו והרגשתי את היד שלו על צווארי חונק אותי חזק.
״אם את לא רוצה לגמור בבית חולים כדאי לך לדבר אליי יפה״הוא אמר לי בכעס והעיף אותי על הקיר שהיה שם.
״תסתדר לבד חתיכת חרא״אמרתי לו ונכנסתי לבית שלי,בן אדם גועלי וחסר לב.
״הכל בסדר?״אושרי שאל אותי.
״זה לא עניינך״אמרתי לו ונכנסתי לחדר שלי,שמתי אוזניות הפעלתי שירים והתנתקתי מהכל.
״מה את עושה?״שאלתי את אמא שלי כשהרגשתי את האוזניות נתלשות לי מהאוזניים אחרי בערך שעתיים.
״אני רוצה לדבר איתך״היא אמרה לי.
״אמא בבקשה,אני לא רוצה להגיד דברים שאני אצטער עליהם״אמרתי לה ושמתי את האייפון בצד.
״רק תקשיבי לי״היא אמרה לי והתיישבה על המיטה שלי.
״נכון אושרי דיבר מגעיל אבל הוא צודק״היא אמרה לי והייתי בהלם ממה שהיא אמרה.
״צודק?״שאלתי אותה.
״כן,כנראה פינקתי אותך יותר מדי״היא אמרה לי ובאמת שהיא השתנתה.
״כנראה שהוא שינה אותך יותר מדי״לחשתי לה והאמת לא חשבתי שהיא תהיה נגדי.
״את יכולה בבקשה לצאת מפה?״שאלתי אותה וכשראיתי שהיא לא יוצאת הסתובבתי לצד השני.
״את באמת לא מסוגלת לפרגן לאמא שלך וזה מה שמכאיב לי אז שתדעי שאנחנו מתחתנים גם אם זה לא מתאים לך״היא אמרה לי כשאני עם הגב אלייה ויצאה מהחדר שלי.
אני באמת לא מבינה מה קורה פה,לפני כמה ימים הייתי הדבר הכי חשוב לה איך זה השתנה ככה?
״הלו?״עניתי לשיחה שהייתה לי.
״זה אני״הוא אמר לי,רק הוא חסר לי עכשיו.
״אין לי כוח לדבר עם אף אחד ובעיקר לא איתך״אמרתי לו.
״אני רק רוצה לשאול אותך משהו״הוא אמר לי.
״נו״אמרתי לו.
״את סיפרת למישהו שאני דיברתי איתך עם מסכה?״הוא שאל אותי.
״לא״אמרתי לו.
״זה מוזר״הוא אמר לי.
״למה מוזר?אני אומרת לך שלא סיפרתי לאף אחד״אמרתי לו.
״אני מאמין לך,אבל מישהו דיווח ויש לי עכשיו אזיק אלקטרוני בגלל שגילו שהפרתי את הצו הרחקה״הוא אמר לי בכעס.
״מי יכל לעשות דבר כזה?״שאלתי אותו ובאמת לא הבנתי מי דיווח עליו,כי עם כמה שאני שונאת אותו לא הייתי מדווחת עליו.