עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 112 (ים)

מנקודת מבט ים:
כואב לי ואני מנסה שלא לעצום את העיניים אבל הכאב החד של הכדור גורם לי לעצום את עיניי.
״יש לך ד״ש חם מאושר״שמעתי אותו לוחש לי כשנפלתי לרצפה ועיניי נעצמו וכבר לא ראיתי כלום ולא שמעתי כלום.
מה אני עושה פה?ומה אמא שלי עושה פה?ולמה היא ניראת בגילי?אני לא מבין כלום.
לפני שנייה הייתי עם הקטנה שלי,אלי ואנאל ואז ירו בי ופתאום אני פה מול אמא שלי אבל לא כמו שהיא עכשיו אלא כמו שהיא הייתה ממש בגיל שלי.
״אמא?מה את עושה פה?״שאלתי אותה מתקרב אלייה ומנסה להבין אם אני מדמיין או שאני באמת פה.
״באתי לשמור עלייך״היא אמרה לי וליטפה את פניי עם ידה כמו שהיא עושה כל פעם שאני עצוב או עצבני.
״ממה?״שאלתי אותה,אני חולם את כל זה נכון?אומנם אמא תמיד תשמור עליי אבל זה לא נראה לי הגיוני שהיא פה מולי ועוד כשהיא ממש בגילי.
״מאושר ומהמשפחה שלה,אתה זוכר מה קרה לך?ולמה אתה פה?״היא שאלה אותי והנהנתי כשהיא ממשיכה ללטף את פניי ולא מפסיקה אפילו לדקה.
״כן,מישהו עם אקדח האיים עליי ועל קסם וגם על שני חברים שלי עם האקדח שלו ובגלל שהתחצפתי אליו הוא כיוון אליי את האקדח וכשהאקדח פלט כדור זה פגע לי בבטן וברגע שניסיתי לא להירדם הוא לחש לי שיש לי ד״ש מהבת זונה הזאת״אמרתי לה ופתאום הופיע סרטון כזה ובסרטון הזה היה אותי ושכמה מנתחים מנסים להציל אותי ושאני מדמם.
״ילד שלי,אושר באמת שלחה אותו כדי להתנקם בך ושאתה תמות כמו שהאבא המניאק שלה מת אבל מנסים להציל אותך ואני לא אתן לחתיכת חרא הזאת לקחת אותך מאיתנו״היא אמרה לי כשאני עדיין מסתכל על הסרטון והבנתי שאני נמצא ממש עכשיו בסכנת חיים.
״אמא,אני אוהב אותכם ואתם כל החיים שלי ואני לא רוצה למות אז בבקשה תגידי לי מה אני צריך לעשות כדי לצאת מזה״אמרתי לה והצבעתי על הסרטון ותוך כמה דקות הסרטון נעלם ואמא הייתה לידי וראיתי שאנחנו בבית חולים וכשהתקרבתי למיטה ראיתי שוב את עצמי מדמם ושלא מצליחים להוציא את הכדור מהבטן שלי כי הוא נמצא עמוק וזה די גרם לי לאבד תקווה.
״מלאך שלי,אל תוותר אתה חייב להתעורר ולהראות לבת זונה הזאת מי אתה כי אתה מלאך,מלאך שצריך לשמור עליו הכי טוב שיש כי אתה אוצר שכל מי שמכיר אותך מבין שהוא לא יימצא מישהו יותר טוב ממך,אז תלחם מלאך שלי בשבילי ובשביל כל האנשים שאוהבים אותך״היא אמרה לי ונישקה את ראשי,אני יודע שאני חייב להילחם בשבילה ובשביל הקטנה שלי כי אני יודע שהם לא יוכלו להמשיך לחיות בלעדיי.
״תודה אמא,תודה שאת שומרת עליי גם בחלומות שלי וגם במציאות ושאת בחיים לא מוותרת לי ועליי״אמרתי לה ומשכתי אותה אליי מחבק אותה בחוזקה ומנשק את ראשה.
אחרי כמה דקות היא נעלמה והבנתי שעכשיו זה בידיים שלי ושאני חייב להציל את עצמי.
פתאום ראיתי את אחד המנתחים מוציא את הכדור מהבטן שלי בעדינות כדי לא לגרום עוד יותר נזק והבנתי שאני יכול לעשות הכל כי כל זה בדימיון שלי.
התיישבתי על המיטה שכביכול אני נמצא בה מדמם וברגע ששכבתי עצמתי את עיניי והרגשתי כאילו אני בסיוט אחד גדול ושהכל ייגמר ממש ברגע שאני אקום.
אחרי לא יודע כמה זמן העיניים שלי נפקחו ואור מסנוור הרג לי את העיניים והבנתי שכנראה התעוררתי ושהצליחו להציל אותי רק שאז ראיתי אקדח מכוון אליי ומאחוריו את אושר.
״שלום לך,אז אני מבינה שהאפס הזה לא הצליח להרוג אותך אה?״היא שאלה אותי וניסיתי להתיישב למרות שהבטן שלי הרגה אותי מרוב כאבים.
״אם כבר אני צריך להגיד לך שלום לא?מי חשב שיהיה לך אומץ לעשות דבר כזה״אמרתי לה כדי להתגרות בה,מה אכפת לי לעצבן אותה?הרי היא רוצה שאני אמות לא?אז לא נראה לי שיפריע לה לירות בי בעצמה נכון?
״אל תתגרה בי ים,אני זאת עם האקדח אז אל תנסה אותי״היא אמרה לי בעצבים אבל ראיתי בעיניים שלה שהיא ממש לא רוצה לעשות את זה ושהיא שלחה את הבן זונה הזה רק כי אין לה את האומץ לירות בי בעצמה.
״וואלה?לא מפחד ממך,רוצה לירות בי בבקשה כולי שלך גם ככה יש פה רופאים שיכולים להציל אותי שוב אז מה זה ייתן לך?״אמרתי לה וראיתי שזה רק מעצבן אותה יותר והבנתי שהשגתי מה שרציתי להשיג.
״תסתום כבר,למה אתה עושה את זה?למה אתה גורם לי לקפוא בכל פעם שאני רואה את העיניים האלה שלך?״היא שאלה אותי והתקרבה אליי מהדקת את האקדח לראשי.
״אחח אושר אושר,אם היית רוצה להרוג אותי היית עושה את זה כבר ממזמן״אמרתי לה ולא הזיז לי שהאקדח רק מתהדק יותר ויותר לראשי.
״תפסיק,אתה חייב לשלם על זה שאין לי אבא ולא משנה לי מי הוא היה ואיזה בן-אדם אפס וחרא הוא היה,אני נישארתי בלי אבא״היא צעקה עליי ודרכה את הנשק והבנתי שהיא רצינית ושהיא באמת מסוגלת לירות בי.
״אז תירי בי כבר,למה את מחכה?תעשי את זה כבר״אמרתי לה בעצבים אם היא כל כך מאיימת אז שתעשה את זה כבר,למה כבר נמאס לי לראות אותה.
״למה דווקא אתה קשור לזבל הזה?למה דווקא אתה הסיבה לזה שאין לי אבא,אבא כדי להתייעץ איתו ושהוא ישמור עליי,למה דווקא בך הייתי חייבת להתאהב?״היא שאלה אותי בעצבים ושמעתי על הקול שלה שהיא בוכה והאמת שזה כבר לא מפריע לי כי כל האהבה שהרגשתי אלייה הפכה לשנאה עצומה.
״תפסיקי לזיין לי את השכל,כי אין לך טיפת אהבה אליי אז אל תנסי למכור לי את כל השטויות שיוצאות לך מהפה״אמרתי לה בעצבים ושכחתי בכלל שיש אקדח שעדיין מתהדק על ראשי.
״יודע מה?אם אין לי טיפת אהבה אלייך אז למה אני לא פשוט יורה בך ומסיימת את כל זה?״היא שאלה אותי וזה גרם לי לצחוק,אחח הבחורה הזאת חיה בסרט שאפילו היא לא יכולה לצאת ממנו.
״מה אתה צוחק?״היא שאלה אותי בעצבים,אני לא מבין אותה ובכללי לא מבין נשים יותר נכון אף אחד לא מבין אותן.
״מצחיק אותי שאת כל כך מפחדת שאת מתחילה לרעוד ולהמציא שטויות כדי לא לעשות את מה שמההתחלה רצית לעשות״אמרתי לה כשסיימתי לצחוק מכמה שהיא פחדנית.
״וואו ים,אם לא היית אומר לי את זה לא יודעת איך הייתי ממשיכה לחיות בלי זה״היא אמרה לי בזילזול ואם היא לא הייתה עם אקדח שמכוון לי לראש הייתי דופק לה אגרוף ישר לפרצוף שלה,לא משנה כמה הוא יפה.
״איזה כיף לי,אז יאללה בואי תגמרי עם זה כבר״אמרתי לה וידעתי שרק להתגרות בה יעזור לי.
פתאום נשמעה ירייה ששיתקה את אוזניי והבנתי שאני עם הבחורה הפסיכופתית הזאת סיימתי לכל החיים.