מנקודת מבט רותם:
״זה לא היה בכוונה ואת יודעת את זה״הוא אמר לי בכעס אחרי כמה דקות של שקט.
״לא מעניין אותי למה זה קרה,אבל זה קרה והרסת לי את החיים ואם לא הצו הרחקה אין לי מושג מה היה קורה לי״אמרתי לו בשנאה.
״לא הייתי עושה את שוב״הוא אמר לי,אבל אני לא מאמינה לאף מילה שיוצאת לו מהפה.
״שקרן״אמרתי לו והשתוללתי כדי לשחרר את עצמי מהחבלים האלה ולא לראות את הפרצוף שלו יותר.
״אני לא משקר לך,בזמן שהייתי במוסד לעבריינים ואז במעצר בית תמיד חשבתי איך לבוא אלייך ולהתנצל כי באמת התחרטתי על מה שעשיתי לך״הוא אמר לי ולא הסתכלתי עליו,איך אני אסתכל עליו אחרי מה שהוא עשה לי.
״אני לא מאמינה לך,תשחרר אותי כבר אני לא רוצה להיות כאן״אמרתי לו ורציתי ללכת לברק או לכל מקום אחר העיקר לא להישאר כאן ולשמוע תירוצים על למה הוא אנס אותי.
״אני אשחרר אותך אבל בתנאי אחד״הוא אמר לי והרים את ראשי אליו עם ידיו שכל כך יגעילו אותי.
״אתה לא במצב של להעמיד לי תנאים אני טועה?״שאלתי אותו בכעס.
״אם את רוצה ללכת אין לך ברירה אלא להקשיב לתנאי שלי״הוא אמר לי.
״דבר״אמרתי לו.
״תהיי חברה שלי לשבועיים ואני מבטיח לך שאחר כך אני משחרר ממך ולא תראי אותי יותר״הוא אמר לי ואין מצב שאני אהיה חברה שלו כי הוא הבן אדם הכי דוחה בעולם.
״אין סיכוי״אמרתי לו ותוך שנייה הוא נהיה כל כך עצבני והעיף לי סטירה.
״אתה בדיוק כמוהו״אמרתי לו והבנתי שהוא שקרן אפילו יותר ממה שחשבתי.
״אני לא,באמת שאני לא יודע מה קרה לי״הוא אמר לי והתקרב אליי.
״תעוף ממני״אמרתי לו ושמעתי סירנות מבחוץ,בטח איתרו את האזיק שלו.
״אתה מוקף,תשחרר אותה ותצא אלינו אחרת אנחנו נכניס אותך ישירות לכלא יש לנו מספיק סיבות״השוטר אמר מבחוץ והוא סתם לי את הפה כדי שאני לא אצרח.
״תסתמי את הפה״הוא צרח עליי כשניסיתי לצרוח.
״אל תיתן לנו להיכנס,תצא אלינו ואנחנו נחשוב על עונש יותר טוב בשבילך״השוטר אמר לו והרגשתי שאין לי אוויר.
״אם אני יוצא אתם מורידים לי את האזיק?״הוא שאל אותו.
״כן,רק תשחרר אותה ותצא אלינו״הוא אמר לו ולאט לאט הרגשתי את האוויר חוזר אליי.
״את באה איתי,אם הם לא מורידים לי את האזיק את חוזרת לכאן״הוא אמר לי כששיחרר אותי מהחבלים ותפס אותי חזק,מצמיד אותי אליו כדי שאני לא אברח.
״אני יוצא״הוא אמר לשוטר והוא משך אותי החוצה תוך כדי שהוא תופס לי את הידיים חזק,אני לא אתפלא אם יהיה לי נמק.
״תשחרר אותה״השוטר אמר לו וראיתי שיש שם כמה שוטרים עם אקדחים.
״קודם תעיף ממני את האזיק הזה״הוא אמר לו והשוטר הנהן והתקרב אלינו.
״הנה האזיק כבר לא עלייך,תשחרר אותה״השוטר אמר לו והידיים כאבו לי.
״עד שהיא לא תסכים לתנאי שלי אני לא משחרר אותה״הוא אמר לשוטר.
״איזה תנאי?״השוטר שאל אותו והסתכל עליי,הכאבים היו בלתי נסבלים במיוחד אחרי התאונה הזאת.
״שהיא תהיה הבת זוג שלי״הוא אמר לו והכאיב לי עוד יותר.
״אני לא יכול לבקש ממנה דבר כזה״השוטר אמר לו וניסה לשחרר אותי מהאחיזה שלו.
״זה התנאי שלי״הוא אמר לו והצמיד אותי אליו עוד יותר וכבר לא הרגשתי את הידיים שלי.
״תשחרר אותה יש עלייך אקדחים מכוונים,אתה לא רוצה להסתבך עוד יותר נכון?״הוא שאל אותו.
״בן שלי,מה אתה עושה?״שמעתי מישהי שואלת אותו ופתאום ראיתי אותה.
״אמא,אני לא משחרר אותה עד שהיא תסכים לתנאי שלי״הוא אמר לה והיא התקרבה אלינו.
״תשחרר אותה בן שלי,זוכר מה אמרת לי?״היא שאלה אותו והוא הנהן.
״תזכור את זה ותשחרר אותה,אל תהיה כמוהו״היא אמרה לו וכבר לא הרגשתי את האחיזה שלו.
שפשפתי את ידיי כדי להרגיש אותן קצת וזה כאב לי,אבל עדיין ניסיתי להעיר אותן.
״אני מצטערת״היא אמרה לי.
״הכל טוב,רק תעיפי את הבן שלך ממני״אמרתי לה והלכתי משם כמה שיותר מהר,לא רציתי להסתכל עליהם בכלל.
״היי תיזהרי״מישהו אמר לי וכשהרמתי את ראשי ראיתי את אלרואי.
״סליחה״אמרתי לו ובאתי להמשיך ללכת אבל הוא תפס לי את היד ומשך אותי אליו.
״אחח״צעקתי בכאב והיד שלי כאבה בטירוף.
״אתה רוצה להרביץ לי בבקשה רק תסיים עם זה עכשיו,אבל אם זה לא בשביל זה אז תיתן לי ללכת״אמרתי לו כי באמת לא היה לי כוח,בעיקר לא אליו.
״לא באתי להרביץ לך,באתי כדי שתעזרי לי״הוא אמר לי והסתכל עליי.
״לעזור לך להפריד בין אבא שלך לאמא שלי?״שאלתי אותו והוא הנהן.
״אני כבר מזמן לא שם,תצטרך לעשות את זה לבד״אמרתי לו.
״תקשיבי,אנחנו לא סובלים אחד את השנייה ואת מסכימה איתי שאת ואני לא יכולים לגור באותו בית נכון?״הוא שאל אותי והנהנתי.
״אז תעזרי לי״הוא אמר לי.
״אני לא יכולה״אמרתי לו והוא דחף אותי והתחיל לבעוט בי.
״אתה חתיכת חרא״אמרתי לו ולא היה לי אכפת שכל הגוף שלי בוער מכאבים.
״זהו,שאת החתיכת חרא״הוא אמר לי והעיף לי אגרוף לבטן ששיתק אותי,לא ראיתי שום דבר כנראה שהתעלפתי.
אחרי בערך שעה,קמתי לאט וצלעתי אפילו לא ידעתי לאיפה עד שנתקעתי בעוד מישהו.
״היי,זאת את״הוא אמר לי ולא זיהיתי אותו,ראיתי טיפה מטושטש והרגשתי שאני עומדת להתעלף שוב.
״אני חייבת לשבת״לחשתי לו והוא עזר לי לשבת על ספסל שהיה שם.
״את בסדר?״הוא שאל אותי והקול שלו היה כל כך גברי.
״אני עומדת להתעלף״אמרתי לו כשהרגשתי את העיניים שלי נעצמות.
״לא,תישארי איתי״הוא אמר לי וכבר לא שמעתי אותו.
פתחתי את העיניים והרגשתי שמש בעיניים שלי,הבנתי שכנראה ישנתי יותר מדי זמן.
פתאום הסתכלתי סביבי וראיתי שאני בחדר שאני בכלל לא מכירה,התיישבתי על המיטה וכל הגוף כאב לי.
״קמת״הוא אמר לי והתקרב אליי.
״מה אני עושה פה?״שאלתי אותו,מסתכלת עליו ובוחנת אותו לא ידעתי אפילו למה עשיתי את זה.
״נו?אני חתיך בעינייך?״הוא שאל אותי וצחקנו.
״את התעלפת״הוא אמר לי ונזכרתי בכל מה שעברתי היום ושהדבר היחיד שאני צריכה עכשיו זה לנוח.
״תודה שעזרת לי״אמרתי לו.
״בכיף,את יכולה להישאר כאן עד שתוכלי ללכת״הוא אמר לי,אבל לא היה לי נעים להישאר בבית שאני לא מכירה ועוד איתו.
״תודה אבל לא נעים לי״אמרתי לו והוא צחק.
״מה?״שאלתי אותו לא מבינה מה מצחיק אותו.
״אין לך מה להרגיש לא נעים רק אני גר פה עם הכלב שלי״הוא אמר לי והתקרב אליי.
״אוקיי״אמרתי לו.
״אני הייתי במכון שאמרת לי ולא ראיתי אותך שם״הוא אמר לי.
״אני מצטערת,פשוט עברתי תאונה״אמרתי לו.
״וואו ואת בסדר?״הוא שאל אותי במין דאגה כזאת.
״אני אהיה בסדר״אמרתי לו והבנתי שאני חייבת להתקשר לברק ולהגיד לו שאני בסדר.
״אתה יכול לתת לי את הטלפון שלך?״שאלתי אותו כשראיתי טלפון על השידה.
״את צריכה להתקשר למישהו?״הוא שאל אותי כשקם להביא את הטלפון.
״כן״אמרתי לו כשהוא הביא לי את הטלפון.
״חבר שלך?״הוא שאל אותי והסתכל עליי.
״לא,אין לי חבר״אמרתי לו וחייגתי לברק,חיכיתי שהוא יענה.
״הלו״הוא אמר לי.
״ברק זאת אני״אמרתי לו.
״רותם,איפה את?את בסדר?קרה לך משהו?״הוא שאל אותי בלחץ.
״תירגע,תן לי לענות לך״אמרתי לו אחרי שהוא שאל אותי מלא שאלות.
״אוקיי״הוא אמר לי והרגשתי את המבטים שלו עליי.
״אני בסדר וכן קרה משהו אבל אני אספר לך אחר כך״אמרתי לו.
״איפה את?״הוא שאל אותי.
״אני אבוא למכון תפגוש אותי שם״אמרתי לו כי מה אני אגיד לו?ברק אני אצל מישהו שפגשתי לפני כמה ימים?
״מחכה לך כאן״הוא אמר לי וניתקתי.
״הוא דואג לך״הוא אמר לי כשהחזרתי לו את הטלפון.
״כן,הוא כמו אח גדול שלי״אמרתי לו.
״אבל חשבתי שאין לך אף אחד״הוא אמר לי.
״נכון,רק שבאותו יום לא היה לי נעים לבקש ממנו לבוא״אמרתי לו.
״אוקיי״הוא אמר לי.
״אבל את עדיין חייבת לי פגישה״הוא אמר לי והנהנתי.
״בואי אני אסיע אותך למכון הזה״הוא אמר לי ועזר לי לקום.
״הופה״הוא אמר לי כשכמעט נפלתי והרגשתי את השפתיים שלו קרובות לשלי.
״תודה״אמרתי לו והייתי כל כך מובכת.
״אמרת לי כבר״הוא אמר לי ויצאנו מהחדר כשאני נעזרת בו כדי לא ליפול.
יצאנו מהבית שלו והוא עזר לי להיכנס לאוטו שלו,כשהוא נכנס גם הוא התחיל לנסוע.
״בן כמה אתה?״שאלתי אותו.
״22״הוא אמר לי כשהוא עצר ברמזור.
״אה״אמרתי לו.
״את בטח קטנה״הוא אמר לי והסתכל עליי לשנייה והחזיר את מבטו לכביש.
״לא כזאת קטנה״אמרתי לו.
״את 18 לא?״הוא שאל אותי ולא הבנתי איך הוא יודע.
״איך ידעת?״שאלתי אותו.
״ברשימות של המועדון כתוב גם את הגיל של כל מי שנכנס״הוא אמר לי והנהנתי בהבנה.
״תספרי לי משהו עלייך״הוא אמר לי.
״לא כדאי לשמור משהו לפגישה?״שאלתי אותו והוא צחק.
״אל תדאגי יהיה לנו על מה לדבר״הוא אמר לי.
״אני מקעקעת ויש לי גם מכון כושר משלי״אמרתי לו והוא הסתכל עליי מופתע.
״את מקעקעת?״הוא שאל אותי.
״כן,מה מפתיע בזה?״שאלתי אותו.
״סתם,אז נגיד את יכולה לעשות לי קעקוע?״הוא שאל אותי והנהנתי.
״יפה״הוא אמר לי כשהגענו.
״תודה אלמוג נדבר?״שאלתי אותו והוא הנהן.
ירדתי בזהירות מהאוטו שלו ונכנסתי למכון,ראיתי את ברק כולו פצוע ומעולף ולא הבנתי מה קרה לו.
YOU ARE READING
עולמות נפרדים:)
Romance״אני שונאת אותך״אמרתי לו בכל כך הרבה שנאה. ״הדדי ביותר,בייב״הוא אמר לי בחיוך המעצבן שלו,הבחור הזה כל כך מעצבן,זה כאילו הוא נולד כדאי לעצבן אותי. ״הלוואי שתמות״אמרתי לו בעצבים ודחפתי אותו כשהוא שפך עליי את הקולה שלו. ״זה מה שאני מאחל לך כל יום שאני ק...