עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 11

מנקודת מבט רותם:
היום אני צריכה להחליט אם לחזור לדבר עם אלמוג או לא,את האמת אני צריכה אותו מאוד.
הדבר הכי טוב שקרה היום זה שהצלחתי להחזיר לאלרואי,אומנם זה לא משתווה אפילו למה שהוא עשה לי אבל זאת התחלה.
כל היום הרגשתי את המבטים של אלרואי עליי,אני לא מבינה מה הוא רוצה נכון אנחנו שונאים אחד את השנייה אבל עכשיו לא אכפת לי ממה שהוא אומר או עושה.
״הנה את״שמעתי את הקול המעצבן והשחצני שלו והוא פשוט דחף אותי לקיר.
״מה אתה רוצה?״שאלתי אותו באדישות והוא חוסם אותי עם ידיו על הקיר כדי שאני לא יברח.
״חשבת שתעשי לי משהו כזה מול כולם ולא יקרה לך כלום?״הוא שאל אותי וראיתי את השנאה שלו בעיניים בדיוק כמו השנאה שלי כלפיו.
״אלרואי לא אכפת לי מה תעשה לי או מה תגיד אתה לא מעניין אותי״אמרתי לו וראיתי איך שהוא מכווץ את ידו לאגרופים.
״את פשוט רוצה מכות אה?״הוא שאל אותי ופשוט צחקתי הוא פשוט מטומטם אם הוא חושב שאני מפחדת ממנו.
״אתה פשוט חתיכת חרא ובן אדם דוחה אני לא מאמינה שיש לך חברים בכלל״אמרתי לו בשנאה,אני באמת לא מבינה איך לבן אדם כל כך מגעיל יש חברים.
״חתיכת כלבה״הוא אמר לי בעצבים ובעט לי ברגל וזה כל כך כאב אבל אמרתי לעצמי שלא משנה כמה כואב לי אני לא בוכה,בטח שלא מולו.
״הלוואי שתמותי מטומטמת״הוא אמר לי,נתן לי אגרוף לבטן ופשוט השאיר אותי שם לבד על הרצפה ומתה מכאבים.
ניסיתי לקום מהרצפה,אבל החלקתי וניסיתי שוב ושוב עד שהצלחתי לקום נעזרת בקיר והכאבים היו בלתי נסבלים.
הלכתי צולעת לכיוון השער ופשוט צלעתי כל הדרך לאוטו וכשהגעתי לאוטו שמתי את התיק לידי ופשוט נסעתי בקושי הביתה.
כשהגעתי לבית ראיתי את אמא שלי על הספה עם החבר החדש שלה ופשוט התעלמתי מהם ועליתי לחדר שלי.
הוצאתי מהארון פיג׳מה של מיקי ארוכה ונכנסתי להתקלח,שטפתי פנים והכל ופתאום ראיתי את הסימן שיש לי בבטן.
סימן סגול כחול כזה וזה פשוט כאב,ישבתי במים הנעימים וניסיתי לשכוח מכל מה שקרה היום ובמיוחד לשכוח מהכאבים.
״נסיכה של אמא את שם?״אמא שאלה אותי והוציאה אותי מהשלווה שהייתה שקועה בה.
״כן״אמרתי לה באדישות ויצאתי מהאמבטיה,שמתי את ההלבשה תחתונה ומרחתי משחה כדי להקל על הכאבים.
״את יוצאת?״היא שאלה אותי כשסיימתי להתלבש.
״כן״אמרתי לה וחזרתי לחדר מתעלמת ממנה ומתחילה לסרק את השיער.
״אני רוצה שתכירי אותו״היא אמרה לי והתיישבה על המיטה שלי ואני גלגלתי עיניים והמשכתי להסתרק.
״לא מעוניינת״אמרתי לה וראיתי את המבט העצוב שהיה לה,זה כאב לי אבל היא צריכה להבין שאין לי שום צורך ושום רצון להכיר אותו.
״רותם,את לא מבינה שזאת הפעם הראשונה שבאמת טוב לי עם מישהו ושאני באמת מאוהבת״היא אמרה לי בקול חנוק מדמעות ואני פשוט ידעתי שאם היא תישאר פה אני אגיד משהו שאני אצטער עליו.
״אמא,אני שמחה בשבילך שיש לך מישהו ושאת מאוהבת אבל אל תבקשי ממני להכיר אותו״אמרתי לה כשאני עושה קוקו רופף.
״רותם אני בחיים לא ביקשתי ממך שום דבר וזאת פעם ראשונה שאני מבקשת ממך משהו,בבקשה״היא אמרה לי וידעתי שאם אני אכיר אותו זה יהיה בכוח ולא כי אני רוצה,כי אני ממש לא רוצה.
״אמא דיי בבקשה,אני לא רוצה להכיר אותו״אמרתי לה בכעס והוצאתי מהארון טייץ וחולצה של נייק וגם ג׳קט כי יהיה קר.
״אוקיי,תעשי מה שאת רוצה אבל תשכחי שיש לך אמא״היא אמרה לי בקול חנוק מדמעות ויצאה מהחדר שלי.
אני יודעת שאני צריכה לתמוך בה,אבל אני לא יכולה.
היא הסתירה ממני את זה ותמיד היינו אני והיא ופתאום הגבר הזה נכנס לחיים שלנו,יותר נכון לחיים שלה כי אני ממש לא מוכנה שהוא יהיה חלק מהחיים שלי.
ברק:
״רותם אל תשכחי היום אימון״ראיתי את ההודעה של ברק וחייכתי,האימונים האלה עושים לי ממש טוב.
אני:
״סבבה״כתבתי לו והוצאתי מהארון עוד טייץ להחלפה ומגבת.
אחרי כמה שעות שעשיתי מרתון של נעלמים ראיתי שכבר 20:30 בערב,קמתי מהמיטה החלפתי לטייץ ולגופייה שהוצאתי ושמתי גם את הג׳קט כי היה לי ממש קר.
שמתי בתיק את הבגדים להחלפה ואת המגבת,בתא הקטן שמתי מטען ואת האייפון וירדתי למטה עם התיק וראיתי שהוא עדיין שם אז פשוט התעלמתי מהם שוב.
לקחתי בקבוק מים וחטיף אנרגיה מהמקרר ושמתי אותם בתיק וראיתי אותו קם מהספה ובא לכיוון שלי.
״אני יכול לדבר איתך שנייה?״הוא שאל אותי והוא ממש הזכיר לי מישהו.
״אני מאחרת״אמרתי לו בקול אדיש שמראה חוסר עיניין.
״אני אסיע אותך״הוא אמר לי ויצא לי גיחוך קטן ושמתי לב שהמבט של אמא שלי עלינו.
״יש לי אוטו״אמרתי לו ובאתי לצאת מהבית אבל הוא חסם לי את היציאה.
״אמא,תגידי לו לעוף לי מהדרך״אמרתי לה והיא פשוט התעלמה ממה שאמרתי.
״רק תקשיבי למה שיש לי להגיד ותלכי״הוא אמר לי ושמתי את התיק על השולחן יחד עם המפתח של האוטו וחיכיתי שיתחיל לדבר.
״אני לא מתכוון להיות אבא שלך או משהו אני פשוט נורא אוהב את אמא שלך ובאמת שהתאהבתי בה בשנייה שראיתי אותה ואני יודע שזה לא בסדר שהיא לא סיפרה לך אבל היא אמא שלך ואת אמורה לתמוך בה והייתי יותר משמח להכיר אותך״הוא אמר לי וזה גרם לי לגלגל עיניים.
״את אמרת לו להגיד את כל זה?״שאלתי אותה כשהיא התקרבה אלינו.
״לא,כל מה שהוא אמר זה מילים שלו״היא אמרה לי וחיבקה אותו,שלא תבינו לא נכון אני שמחה שיש לה מישהו אבל שלא תערב אותי בזה.
״שיהיה לכם בהצלחה ביחד אבל אל תערבו אותי בקשר שלכם״אמרתי להם כשלקחתי את התיק והמפתח מהשולחן.
״אני הולכת ברשותכם״אמרתי להם ופשוט יצאתי מהבית בלי לתת להם להגיב.
נכנסתי לאוטו והרגשתי שהמשחה באמת העבירה לי את הכאבים העצומים שהיו לי.
נסעתי למכון וכל הנסיעה אני חושבת על מה שהוא אמר,לא יודעת למה אבל אני די בטוחה שאלה המילים של אמא שלי.
הגעתי למכון חניתי,לקחתי את התיק ויצאתי מהאוטו כשנעלתי את הרכב שמעתי רעש כאילו מישהו מסתכל עליי.
הלכתי לכיוון הרעש ופשוט הרגשתי יד חוסמת לי את הפה ופתאום ראיתי שחור.
אחרי כמה שעות פקחתי את עיניי וראיתי מטושטש ופתאום ראיתי אותו.
״עוד פעם אתה?״שאלתי אותו וראיתי ששוב הוא לא קשר אותי ושוב אנחנו במקום המחניק הזה.
״בוקר טוב יפיופה״הוא אמר לי שוב במסכה הטיפשית הזאת.
״שלום,מר מסכה לא התגעגעתי בכלל״אמרתי לו והוא ישב בתנוחת צפרדע כזאת.
״מישהו בשם ברק התקשר אלייך וכתבתי לו שאת לא מרגישה טוב והוא כתב תרגישי טוב דברי איתי מחר״הוא אמר לי וזה פשוט עיצבן אותי.
״באיזה זכות נגעת לי בטלפון?״שאלתי אותו בעצבים ודחפתי אותו והוא נפל וכשהוא קם מהרצפה הוא התקרב אליי והרגשתי את הנשימות שלו על הפנים שלי ופשוט רציתי לראות שוב את השפתיים היפות שלו.
״עצבן תירגעי לא רציתי שהוא ידאג לך״הוא אמר לי ופשוט לא יכולתי יותר לדבר איתו כשהוא עם המסכה הטיפשית הזאת.
״אתה לא מראה לי מי אתה?״שאלתי אותו וכל כך רציתי לראות מי הוא,גם מסקרנות וגם כי הוא פשוט נשמע וגם לפי השפתיים שלו הוא כנראה חתיך בטירוף.
״אמרתי לך אני לא יכול״הוא אמר לי והתרחק ממני ופשוט התייאשתי לנסות לשכנע אותו להגיד לי מי הוא.
״יודע מה,לא מדברת איתך ולא שומעת אותך עד שאתה לא מוריד את הדבר הטיפשי הזה מהפנים ואני הולכת״אמרתי לו וכשבאתי לקום מהכיסא הוא הושיב אותי שוב.
״את לא הולכת ואני לא מראה לך מי אני״הוא אמר לי בעצבים ואני פשוט התעלמתי ממנו.
״את לא מבינה שאם תדעי מי אני את ואני נהיה בסכנה״הוא אמר לי ופשוט הייתי בהלם.
״מה זאת אומרת בסכנה?״שאלתי אותו כשיצאתי טיפה מההלם.
״שכחי ממה שאמרתי״הוא אמר לי בכעס וזרק את המסכה לרצפה בעצבים וידעתי שזה הצ׳אנס שלי לגלות מי הוא.
״אתה״אמרתי לו בהלם כשראיתי את הפנים שלו,אני לא מאמינה שזה הוא.

היי לכל הקוראים שלי,מכיוון שהקריאות ירדו מכל הסיפורים שלי החלטתי מעכשיו להציב כמות הצבעות וקריאות וכשהכמות שקבעתי תהיה אני אעלה את הפרק הבא.